בחודש אוגוסט התחילו לשים לב במכון ויצמן למגמה מעניינת: ישנו פער גדול בין כמות המאובחנים הצעירים לכמות המאובחנים המבוגרים, כלומר פחות חולים צעירים ויותר חולים מאומתים בני למעלה מ-60. בניסיון להגיע לסיבה החוקרים ניסו להבין אם הצעירים נדבקים פחות, או שאולי, כפי שחלק משערים, הם פשוט נבדקים פחות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"בשלושת השבועות האחרונים אנחנו רואים שלמעשה כמות המאומתים החדשים המבוגרים נשארת יציבה, ואולי אפילו בעלייה, ונפתח פתאום פער - אנחנו רואים פחות צעירים מאומתים", מסביר פרופ' ערן סגל, חוקר במכון ויצמן. ואכן, בעוד שבחודש יולי מספר החולים המאומתים, הצעירים והמבוגרים, היה פחות או יותר זהה, באוגוסט היו בכל יום בין 200 ל-400 יותר חולים מבוגרים מצעירים.
פרופ' סגל די בטוח בסיבה: "אדם צעיר פחות חושש מקורונה, כי הסיכוי שלו לחלות קשה יותר נמוך, אבל הוא כן חושש שתצא לו תוצאה חיובית והוא יצטרך להיכנס לבידוד ולהפסיד עבודה".
עוד סיבה להאמין שצעירים נבדקים פחות נמצאת במדיניות הבדיקות עצמה: על פי ההנחיות של משרד הבריאות, א-סימפטומטיים לא צריכים להיבדק אלא רק להיכנס לבידוד. קיימת אפשרות סבירה שצעירים רבים חלו בקורונה אך אינם חשים בסימפטומים ולכן על אף היותם נשאים הם לא מודעים לכך.
ללא קשר לסיבה, התופעה החדשה מטרידה את החוקרים שמבינים שכך לא יוכלו לקבל תמונת מצב מדויקת של התפשטות התחלואה בארץ. "מכיוון שצעירים לא הולכים להיבדק אנחנו נראה יותר חולים קשים (באחוזים, מתוך כלל החולים, ל"נ) ממה שחשבנו ונופתע. ההפתעה הזו הא כמובן לא רצויה, היא מונעת מאיתנו להיערך לתחלואה בהמשך", טוען פרופ' סגל.