אחד הטיעונים שעולים בעת האחרונה לאחוז המאומתים הגבוה בישראל הוא הרגישות הגבוהה של הבדיקות. ההערכה של משרד הבריאות היא כי מספר הנדבקים האמיתי נמוך הרבה יותר, וכעת שוקלים את המשך הצעדים לשיקוף התמונה הנכונה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
במשרד הבריאות מתגבשת ההכרה שבדיקות המטוש, ה-PCR, רגישות מדי, וחלק ממי שמוגדרים חיוביים אינם כאלה. מכיוון שכך פועלים עכשיו לגבש קריטריונים חדשים שיגדירו איך לפענח את הבדיקות החיוביות באופן כזה שיתאימו לפרשנות מצומצמת הרבה יותר כפי שנהוג בגרמניה או סינגפור.
זו אינה בדיקה בינראית, לא כן או לא, זו בדיקה שנותנת תוצאה והתוצאה הזו נתונה לפרשנות של מי שקורא אותה. בצמרת המקצועית של משרד הבריאות מעריכים כבר זמן מה שהפרשנות בישראל היא רחבה מדי ואולי אפילו מציגה תמונה מעוותת וזה דברים שצריך לדעת ואפשר לבדוק אותם לפני שסוגרים מדינה עם כזה תג מחיר של 20 מיליארד שקל.
דגימת הקורונה שנלקחת מהנבדק מועברת למעבדה - שם מכניסים אותה למכשיר ה-PCR שתפקידו לזהות את החומר הגנטי של הנגיף. אם המכשיר מגלה שיש סימני מחלה, מתקבלת תשובה חיובית וההנחה הסבירה היא שמדובר בחולה קורונה.
מכשיר ה-PCR מחפש את סימני הנגיף בתהליך שחוזר על עצמו עשרות פעמים. אם הבדיקה מזהה את הנגיף כבר בסבבים הראשונים, התוצאה תהיה חיובית באופן מובהק. מנגד, ככל שנדרשים יותר סבבים כדי לאתר שרידים של הנגיף - התוצאה תיחשב שלילית.
מה הסף שמעבר לו הבדיקה תוגדר שלילית? - הנהלים של מערכת הבריאות בישראל מחמירים בהרבה יותר משאר מדינות העולם. בגרמניה נקבע שמעל 30 חזרות, גם אם ימצאו שאריות נגיף, הנשא לא מדביק - והוא יקבל תשובה שלילית. בסינגפור נקבע 32 חזרות. ובארה"ב, ה-CDC קבע שמעל 34 חזרות הנשא לא מדבק.
בישראל, משרד הבריאות קבע כי 37 סבבים הוא חיובי גבולי. כלומר, חלק ניכר מהתשובות החיוביות בישראל יהיו שליליות בארצות הברית, ובוודאי בגרמניה. כתוצאה מכך, יש אפשרות סבירה שחלק ניכר מאלפי הנדבקים המאומתים היומיים אינם נושאים את הנגיף כלל. ואם נלך לחומרה, הם אסימפטומטיים שהתגברו על הנגיף מזה זמן, והם כבר לא מדביקים.