שמי משה סימונס, אני רופא בירושלים. תחום התמחותי הוא רפואה פנימית וגריאטריה שזה תחום ברפואה המתמחה באנשים קשישים ועוסק בבריאותם. אני עובד בבית חולים בירושלים וכן מטפל בקשישים רבים בבתיהם ובבתי אבות. קראתי הערב על התכנית "להציל" את קשישי בני ברק ממחלת הקורונה על ידי הוצאתם מבתיהם ולהעבירם למסגרות מרוכזות. מניסיוני - תכנית זו הינה סכנת נפשות לקשישים שישתתפו בה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הסיכוי להידבקות מסיבית של קורונה באוכלוסיות קשישות היא עצומה. יתכן מאד שחלק גדול מקשישים אלו כבר חולים בקורונה, אולי בשלב הא-סימפטומטי, ובהמשך ידביקו רבים מעמיתיהם. כמו כן יש סיכוי רב שאיש צוות א-סימפטומטי ידביק רבים מהקשישים והתוצאות יהיו הרות אסון.
יתרה מכך, הוצאת קשישים מבתיהם למקום לא מוכר (בייחוד ללא בני משפחה) מחמירה תופעות של דמנציה ודילריום (אי שקט ובלבול), מסכנת אותם בנפילות ובשברים ומעלה את התחלואה באוכלוסיה שברירית זו. לדעתי, מעבר למסגרות אלו כרוך בפיקוח נפש של ממש והייתי ממליץ לכל משפחה לסרב בתוקף להצעה זו ולהתעקש להישאר בבתיהם.
כדי לשמור על עליהם ראוי שהמדינה תשקיע את המשאבים לעזור לקשישים אלו להישאר בבידוד בבתיהם תוך אספקת מזון וכל צורך אחר שיש להם. כמו כן יש להקים צוותים ניידים של רופאים ואחיות עם ניסיון בטיפול בחולים אלו, אשר יוכלו להסתובב ולתת מענה רפואי לקשישים בבתיהם, ככל שניתן.
בבית האבות שבו אני המנהל הרפואי החשש הגדול שלנו הוא שאחד מאנשי הצוות ידביק אחד או יותר מהקשישים, עם התפשטות מהירה לאחרים. מגיפות כאלו תוארו בבתי אבות ברחבי העולם בשבועות האחרונים ואיננו רוצים להגיע למקום זה.
אני משתדל לא להביע דעה פומבית בדרך כלל, אולם לאור הסיכון הרב בתכנית זו אין באפשרותי להחריש משום "לא תעמוד על דם רעיך".
הביאה לפרסום: אביבית מיסניקוב