מנהלי בתי החולים ובכירי משרד הבריאות הספיקו לשכוח איך הייתה שגרת חייהם עד לפני כמה חודשים: ההתמודדות עם מחסור בציוד, תחושת הרעבה תקציבית ותשומת לב ציבורית מועטה. כשמגפת הקורונה תעבור, הם יצטרכו להתרגל מחדש למצב שבו עיני המדינה שוב אינן נשואות אליהם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"מלחמת הקורונה הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שבה מערכת הבריאות מצאה את עצמה בחזית ולא בעורף", סיפר פרופסור ארנון אפק, יו"ר איגוד מנהלי בתי החולים בישראל והמשנה למנכ"ל בית החולים שיבא. "כך, חשפה המלחמה בנגיף את העוצמות של מערכת הבריאות לצד החולשות שלה".
רווחי הקורונה: ציוד רפואי ומכונות הנשמה
"נרוויח מהקורונה את התשתיות שנשארות איתנו; לא נסגור את התשתיות הפיזיות שהוקמו במיוחד ובמהירות", המשיך אפק. "המנשימים והציוד הרפואי שהגיעו ארצה על ידי המוסד ומינהל הרכש של משרד הביטחון יישארו בידי בתי החולים - אבל אני לא יודע האם זה יוכל לשמש אותנו בשגרה. בכל אופן, הציוד ישמש כחלק מההיערכות שלנו לשעת חירום".
מעט מדי מיטות אשפוז
"בישראל שיעור נמוך של מיטות לאלף נפש שעומד על 2.2, לעומת 3.6 בממוצע במדינות ה-OECD
וכך גם מספר קטן של מיטות טיפול נמרץ", אמר פרופסור אפק. "בכל חורף אנו נאלצים לאשפז אנשים במסדרון, יש חיסרון של היעדר תשתיות – לצד היתרון אנושי".
לאור המחסור במיטות, פרופסור אפק אמר כי הוא מוטרד מחודשי החורף של שנת 2021. "הקרב האמיתי עוד לפנינו וזה יהיה החורף הבא. עוד אין לנו חיסון, ובחורף הזה נצטרך להתמודד עם שילוב של מגפת הקורונה ומגפת השפעת וזה תרחיש מבהיל", תיאר. "גם ככה אנחנו מאשפזים חולים במסדרונות בחורף, כך שלחשוב על מה יקרה בעונה הבאה, זה תרחיש ממש מבהיל. גם אחרי הקורונה, לא יהיו לנו מספיק מחלקות פנימיות".
"בית החולים שיבא היה הנחשון לפני המחנה שהקים את מחלקת הקורונה הראשונה, יחד עם 'שערי צדק' ו'מעייני הישועה' נתנו מענה למספר החולים הגדול ביותר בארץ. אבל כרגע, ניצחנו רק את הקרב - ולא את המערכה".
כלכלה - ומערכת הבריאות בישראל
הרופאים מצידם, מייחלים שמגפת הקורונה תוביל לשינוי בשיטת התקצוב של מערכת הבריאות. ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, ממלא מקום יו"ר ההסתדרות הרפואית ומנהל היחידה לנוירוכירורגית ילדים בשיבא אמר: "כל השנים מערכת הבריאות הייתה האח העני של מדינת ישראל מבחינת ההשקעה התקציבית".
הוא הוסיף: "האירוע הזה וההיקף שלו הראו שאין כלכלה בריאה ואיתנה - בלי מערכת בריאות איתנה. הנגיף שינה את יחסי הגומלין בין הכלכלה לבריאות; חשוב להשקיע את הכסף בבריאות בהיקפים נכונים, כדי שהכלכלה לא תהיה נתונה למשברים כמו הקורונה".
"בתי החולים לא הרוויחו כסף בזמן המגיפה אלא להיפך", הסביר פרופסור אפק. "הן נכנסו להוצאות אדירות עם אפס הכנסות, השיטה של הרעבת מערכת הבריאות. המערכת היא גירעונית ובסוף השנה כשמגיעים לבקש כסף - אומרים לך להתייעל. לצד זאת, אני חושב שכולם למדו את הלקח ובשנים הקרובות אנחנו נראה את הגדלת ההשקעה בבריאות, גם אזרחי מדינת ישראל מבינים את זה. הרופאים מסכימים שהמשבר הכלכלי במדינת ישראל ובעולם כולו ישפיע, ללא ספק".
עו"ד ד"ר עדי ניב יגודה, מומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות, סיכם: "מערכת הבריאות אחרי הקורונה תהיה שונה מזו לפניה. התקציבים שהועברו למשרד, היו יכולים לשמש לשיפוץ כל המחלקות הפנימיות בארץ".
מה לגבי כוח אדם?
פרופסור אפק טוען שגם בתחום זה דרושה התייעלות וחשיבה מחדש: "צריך לשאול את השאלה: איזו מערכת בריאות עם ישראל רוצה? באיזה גיל מגיע רופא שנאבק במשך 7 שנות לימודים, עשה התמחות והתמחות על ואחרי שמשכן את רוב משאביו בשביל המשימה. זו החלטה לאומית – כל עוד מדינת ישראל כדי שהיא תמשיך לקבל את הרפואה המצוינת שיש לה היא תצטרך להשקיע יותר משאבים בבריאות".
ד"ר זאב פלדמן, הסביר בשיחה עם N12: "ברזלים, מיטות ומכונות הנשמה אפשר לשלוח את המוסד לקנות, אבל אחיות ורופאי טיפול נמרץ זה משהו שדורש הכשרה של הרבה שנים. אם לא ננצל את האירוע כדי להרחיב את כמות הצוותים הרפואיים - הציוד הזה יישאר ללא שימוש".
חשש נוסף שעולה לאור ההתמודדות הישראלית עם המגיפה הוא בריחת מוחות ישראלים למערכות בריאות אחרות בחו"ל, שיבקשו לחזק עצמן ברופאים ישראלים.
טרנד חדש: רפואה מקוונת
רווח נוסף בעקבות הקורונה, הוא שהרפואה המקוונת בנסיקה: בחודש אפריל התקיימו 130 אלף טיפולים רפואיים בווידאו. לשם השוואה, בשנה שעברה בחודש אפריל התקיימו 30 אלף ביקורים רפואיים מקוונים - כך על פי נתוני חברת "פמי-פרימיום", מקימת התשתית הלאומית לרפואה מרחוק עבור משרד הבריאות, בתי החולים וקופות החולים.
"השימוש בפלטפורמה עלה בצורה דרמטית מכיוון שבתי החולים התחברו לשירותי אונליין, רופאים הפכו לפתוחים יותר לנושא וכך גם ציבור לקוחות שירותי הבריאות", נאמר לנו בחברה. משה שדה, סמנכ"ל בשירותי בריאות כללית וראש חטיבת מערכות המידע, אמר שבאפריל נערכו 20 אלף מפגשים מקוונים ביום בין מטופלים לרופאים – זאת ביחס לעשרות מטופלים בלבד בחודש מרץ.