לשיח הקורונה נוסף לאחרונה מושג חדש – מפיץ-על: אדם אחד שלפי חלק מהמחקרים עומד במרכזם של אירועי הדבקה המוניים, כלומר שהוא עצמו מעביר את הנגיף לכל אחד מהאנשים שנדבקו באירוע ששהה בו. זה קרה עם חבר המקהלה בוושינגטון שמשערים שהדביק במהלך חזרה אחת 53 מחבריו, בליין בסיאול שהדביק יותר ממאה מבקרים, ובישראל משערים שההדבקה הרחבה בתיכון הגימנסיה בירושלים מקורה במדביק-על.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
איך מגלים את מפיץ העל?
"האינדיקציה הראשונית (לקיומו של מפיץ-על, ע"נ) היא שיש צבר גדול של חולים שאנחנו יודעים שהמחלה שלהם התחילה במקום מסוים ובזמן אחד", הסביר פרופ' רונן בן עמי מנהל היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים איכילוב. "אנחנו בעצם ממש עוברים בן אדם - בן אדם, רואים מתי התחילו לו הסימפטומים, רואים מתי הוא בא במגע פיזי עם הבן אדם הראשון שהדביק את האנשים האחרים", הוסיף פרופ' נדב דוידוביץ', ראש ביה"ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן-גוריון.
עם את, הוכחה חד-משמעית שמישהו הוא מפיץ-על, דורשת בדיקת מעבדה מורכבת של הרצף הגנטי של הווירוס, מהחשוד בהדבקה ומכלל הנדבקים. חוקרים רבים סבורים ש-80% מההדבקות מתרחשות בגלל מפיצי-על.
על פי ד"ר יואב יחזקאלי, מומחה ברפואה פנימית, מצבי חירום ומנהל רפואי, זו בהחלט לא הפעם הראשונה שנתקלים במפיצי-על: "מהספרות ידוע על אירועים של הפצת-על במגפות הקורונה הקודמות, הסארס והמרס, וידוע גם על אירועים של הפצת-על עם נגיף האבולה". פרופ' דוידוביץ' גם מוסיף את השפעת לרשימה: "שם מדברים על ילדים בדרך כלל (כמפיצי-על)".
מה הופך מדביק למפיץ-על?
קיימות השערות שונות לסיבות שבגינן חולה הופך למדביק-על – מספר גדול במיוחד של נגיפים או ריכוז גדול של הנגיף במערכות שמקלות על הפצה והדבקה, למשל ברוק. עם זאת, הרוב עדיין לא ידוע – "אנחנו לא יודעים האם למפיצי-העל האלה יש איזה תסמינים מיוחדים, יותר תסמינים או פחות תסמינים", הבהירה ד"ר אלה סקלן, מומחית לחקר נגיפים, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב.
מה שברור זה שמפיצי-העל תמיד פועלים בסביבה שמאפשרת הפצה המונית - בית ספר, עבודה בחנות עם לקוחות רבים, הופעה, משחק כדורגל או חתונה. החוקרים מציינים שלא רק ההיבטים הפיזיולוגיים של האדם ישפיעו על מידת ההפצה, אלא גם, ואולי בעיקר, איך הוא מתנהג, באיזו סביבה הוא נמצא.
הסיכון להפצת הנגיף גבוה יותר בתוך חלל סגור, בטמפרטורות נמוכות יותר, בצפיפות גדולה. רוב האירועים הללו התרחשו בסיטואציות שבה אנשים התנשפו או צעקו - במקהלות, בשיעורי ריקוד, במשחקי ספורט.
האם אפשר לבודד את מפיצי-העל ולהמשיך בחיים?
אחד הנעלמים הגדולים של המגיפה הזה הוא מופעה השונה בין המדינות, וכעת יש חוקרים שמשערים שהסיבה לשוני היא דווקא אותם מדביקי-על. "אם אנחנו חושבים על מגפה שמתקדמת בצורה אחידה, כל אדם חולה ידביק שניים או שלושה חולים אחרים, היינו מצפים שמגפות יתקדמו בצורה דומה בכל מדינה. אבל אם אנחנו מדברים על מגפה שהאירועים האלה של הפצת על הם חלק משמעותי ממנה, זה יוצר שונות הרבה יותר גדולה", הבהיר פרופ' בן עמי.
ואם אכן מסתובבים בינינו מפיצי-על – מה זה אומר על מי שאינם כאלה? האם אפשר לאתר אותם ולאפשר לאחרים לחזור לחיים רגילים? רוב המומחים מסכימים שבעת הזו, כשעדיין אי אפשר לאתר את מפיצי-העל, העיקר הוא להמשיך לשמור על ההנחיות.
"זה באמת מחזק את כל המסקנות האלה, שבאמת זה נכון למנוע התקהלויות וחשוב מאוד להקפיד על ההיגיינה", טענה ד"ר סקלן. פרופ' דוידוביץ' הסכים: "כולנו צריכים לשמור על היגיינה, לשים מסכות ולשמור על מרחק, ולא להתחיל לחשוב שאולי אני כן מפיץ-על או לא מפיץ-על".