מניין המתים מנגיף הקורונה עלה הבוקר (רביעי) ל-71, ואחד מהקורבנות הללו הוא שמעון רייזלבר בן ה-97. שמעון היה שורד שואה, אב שכול לחלל צה"ל, ממייסדי העיר באר שבע ותושב בבית האבות משען בעיר. שמעון הוא המת העשירי עד כה מבית האבות, והוא הותיר אחריו ילד אחד, 3 נכדים ו-8 נינים. נכדו אורן סיפר ל-N12: "הוא מת לבד, בלי אף אחד לצידו. עדכנו אותנו על מותו בלילה".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"שמעון ירד מהאוטובוס עם 17 המשפחות הראשונות בבאר שבע בשנת 49'. הוא היה ניצול שואה מפולין ועלה לישראל באוניית התקווה", הוסיף אורן נכדו. "ביום רביעי התקשרו אליי למשען ואמרו שהוא לא מרגיש טוב ושמפנים אותו. במשך חודש לא פגשנו אותו ולא ראינו אותו כי היה אסור למשפחות להיכנס. ביום חמישי בבוקר קיבלנו תשובה שלילית לקורונה. הוא שכב ליד אהרון ארושס הראשון שנפטר מקורונה. הוא נותר בבידוד, עייף ולבד".
"כל הזמן הזה סבא שלי סובל מקוצר נשימה, עם כאבים. לא היה אף אחד שבדק מה קורה איתו. הגעתי לשם ביום ראשון בשבוע שעבר, עשיתי בלגן וביקשתי שיגיע רופא. לפני שהוצאתי אותו עשו לו בדיקה. למטפלת שלו, שאיתו 24 שעות ביממה, לא עשו. ככה מתייחסים לעובדים הזרים. הם סוג ב' אבל צדיקים".
"הוא אמר אחרי שסבתא נפטרה 'אני אחזיק 3 חודשים', והוא צדק"
ביום חמישי קיבלה המשפחה תשובה חיובית כי שמעון נדבק בקורונה. "הוא לא רצה להתפנות לבית החולים ורצה למות בבית. אבל הוא סבל. הזמנתי אמבולנס ולקחו אותו לבית החולים. הוא אמר אחרי שסבתא נפטרה 'אני אחזיק 3 חודשים'. והוא נפטר בדיוק אז. הוא אמר שהוא לא רוצה שיישבו עליו שבעה כדי לא להטריח אף אחד".
הנכד סיפר כי כעת המטפלת של סבו חשה ברע וסובלת מתסמינים. אורן שוהה יחד עם המטפלת בבידוד: "אני בלי תסמינים. אבל המטפלת, שהייתה עם סבא וסבתא, מרוסקת. הקורונה היא הכדור שהרג את סבא שלי. אבל משען לחצו על ההדק. והם הרגו עוד 8 לפניו וימותו עוד אחריו. זה ממש מחנה השמדה בחסות המדינה".
ממשען נמסר בתגובה: "אנו משתתפים בצערה של המשפחה. לא נתנצח עם משפחה אבלה בשעת כאבה הגדול. רק נציין שאין שחר לטענות הנכד, שכנראה אינו בקי בפרטים. תנחומינו למשפחה".
"אמא תמיד חייכה, גם ברגעים האחרונים היה חיוך על פניה"
גם צילה קליין בת ה-67 מתה הלילה בבית החולים רמב"ם לאחר שחלתה בנגיף הקורונה. בנה איציק סיפר: "צילה היתה קודם כל סבתא, אמא ואישה מדהימה. הייתה מורה לחינוך מיוחד עד שיצאה לפנסיה. תמיד חמם את הלב לשמוע שיחה שהיא הייתה מקבלת מתלמיד לשעבר שמודה לה. אמא הייתה אשה נפלאה וטובת לב. הידע והכישורים שלה באו לידי ביטוי בשיחות ובאהבה שהרעיפה על הנכדים".
"תמיד מחייכת. גם במיון, ברגעים האחרונים חיוך על פניה", סיפר איציק, בנה של צילה. "תמיד רוצה לעזור. לא רק למשפחה שלה לכל מי שיכלה. לצערנו בשנה האחרונה חלה הידרדרות במצבה עד אתמול. היא לא אהבה במיוחד את ליל הסדר ומצאה דרך לחמוק. נאהב אותה לעד".
"תמיד מחייכת. גם במיון, ברגעים האחרונים חיוך על פניה", סיפר איציק, בנה של צילה. "תמיד רוצה לעזור. לא רק למשפחה שלה לכל מי שיכלה. לצערנו בשנה האחרונה חלה הידרדרות במצבה עד אתמול. היא לא אהבה במיוחד את ליל הסדר ומצאה דרך לחמוק. נאהב אותה לעד".