על פי נתוני משרד הבריאות ושורת ההקלות שיחלו היום, נראה כי גל הקורונה הראשון בישראל נמצא מאחורינו. ההסכמה בין מקבלי ההחלטות היא שהמהלכים שננקטו השיגו את מטרתם, מגמת התחלואה ומגמת התמותה בדעיכה - ונראה כי ההתפרצות הבאה לא תהיה בשבועיים הקרובים. כיצד בנוי מדד התחלואה ובאילו קבוצת סיכון אתם נמצאים?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בהיערכות לשלב הבא במאבק בקורונה תהיה נטילת סיכונים מסוימת של עלייה בתחלואה. במערכת הבריאות צופים זאת וגם מתחו קו: כפי שפורסם בחדשות סוף השבוע, המדד שהציבו במשרד הבריאות קובע כי אם לא נגיע ל-300 חולים קשים, נמשיך בסיכונים כל עוד הציבור ישמור על הנחיות הריחוק החברתי.
מרכיב חשוב בקבלת ההחלטות הוא רמות הסיכון הפרטיות של האזרחים. במבט על האוכלוסיה, ניתן לחשוב על מודל של "רמזור". מעבר לעמידה בהנחיות משרד הבריאות, כל אחד מהאזרחים צריך להבין מה רמת הסיכון שבה הוא יהיה במקרה שיידבק.
בחלק ה"אדום" של הרמזור נמצאים בני ה-70 ומעלה. אם עד היום לא היה ברור מדוע הם נקראים קבוצת סיכון ומבקשים מהם להישאר בבית, הנתונים מספקים את ההסבר. לפי נתוני מכון כללית למחקר, 25% מאוכלוסיה זו עלול לפתח מחלה קשה ולהגיע לאשפוז. לגביהם המודל מורה להמשיך בבידוד מלא כל עוד המחלה מתפשטת באופן כללי. כשהתחלואה תיעצר יישקלו צעדים אחרים.
בקרב הגילים 70-30 , אחד מכל שישה אזרחים נמצא בסיכון לפי מודל החישוב. אותו מודל קובע את נקודות הסיכון לפי כמה מרכיבים: גיל, עישון, מחלות לב וכלי דם, השמנת יתר ואשפוז בשלוש השנים האחרונות כאשר כל אשפוז מהווה נקודת סיכון נוספת. על פי המודל, אנשים בגילאים 30 עד 59 שיש להם 4 נקודות סיכון או יותר, כמו גם אנשים בני 60 עד 69 שבאמתחתם 2 נקודות סיכון או יותר – מוגדרים כחלק מהקבוצה החשופה להסתעפויות והסתבכויות של קורונה.
תזכורת: נקודות הסיכון
מתוך בני הגילים הללו שנמצאים בסיכון, 10% מהם יפתחו מחלה קשה. לגביהם ההמלצה היא: כל אחד אחראי לעצמו. מומלץ לעבוד מרחוק ככל האפשר, להימנע ככל האפשר מהתקהלויות ונקיטת כללי זהירות מבני משפחה.
לגבי יתר האוכלוסיה – צעירים מגיל 30 או בני 70-30 שאינם בסיכון – פחות מ-1% מהם יפתחו מחלה קשה אם ידבקו בקורונה. ההמלצה לגביהם - שגרה בימי קורונה: מסכה, שמירת מרחק, שטיפת ידיים ומעקב אחר תסמינים.
מדדי תחלואה, בדומה לזה שגובש במשרד הבריאות בדיונים עם משרד האוצר, נועדו לאפשר להבין אם נעשו טעויות. אחד המדדים הוא התנהגות הציבור – מסכות, מרחק, הישארות בבית במקרה של מחלה. אם תהיה בעיה בהתנהגות הציבור, יש להניח שההקלות יישקלו מחדש. מדד נוסף הוא התחלואה בסיכון: 50 חולים באוכלוסיות אלו חשובים יותר מ-100 חולים באוכלוסיות אחרות.
מדד נוסף נוגע לזמן הגעת הבדיקות: אם הן מגיעות תוך 24 שעות וניתן לבצע חקירה אפידמיולוגית ולבודד מגעים בתוך 36 שעות, ניתן לגדר סיכונים ולהרחיב את ההקלות לעסקים. מדד נוסף הוא יישובים חדשים בתחלואה לא נשלטת, עד כמה מצליחים לעצור התפרצות עם סגר מקומי.
פרופ' גמזו: "לא לפחד מעלייה במספר המונשמים"
פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב והפרויקטור לתחום בתי האבות, התייחס לניהול הסיכונים וקרא להרחבת ההקלות. "המשק באמת לא מתפקד ואנחנו בשליטה טובה מאוד בכמות החולים ובטח בחולים הקשים", אמר בריאיון לחדשות סוף השבוע. "משרד הבריאות מדבר על 300 חולים קשים – אפילו גידול במספר המונשמים הוא סביר ואל תפחדו מזה. בואו נחזור להפעלת המשק בכל ההיקפים בצורה מסודרת".
הוא הוסיף: "צריך פה איזונים – תהיה אולי תחלואה יותר גדולה, אבל פותחים את המשק. הניהול יצר מצב נוח להחזיר את המשק, כמות החולים הקשים נותנת אור ירוק לממשלה להחזיר את הכול בהדרגתיות, לקבוע תאריך מראש לקניונים ולמערכת החינוך בהכנה מלאה ובניהול מדויק כדי שלא נעשה שטויות אחרי ההישגים".
עוד אמר: "אני לא מציע לממשלה לעשות זאת מהערב למחר, תגדירו תהליך ותנו למערכות להגדיר את ההנחיות ולהסדיר את העסק, יחד עם טיפול באוכלוסיות החלשות".
נוסף על כך התייחס להחלטה שהתקבלה בבית החולים: "אנחנו חוזרים בהדרגה לפעילות מתוך הרבה אחריות", אמר בריאיון לחדשות סוף השבוע. "אנחנו רואים מצב שבו הצוותים פנויים, רואים שהחולים כבר יותר מדי זמן לא מקבלים טיפול ורואים את הנזקים".
גמזו הגיב לדברי פרופ' עידית מטות, שתקפה בחריפות את המשרד והמנכ"ל בר סימן טוב. "אני מגבה את כל מי שמנהל את המשבר המורכב", הבהיר. "אני יודע שההחלטות הן קשות וצריך להקשיב לשטח. מערכת הבריאות שלנו ה'כאילו קורסת' יודעת לטפל בהיקף הקורונה וגם לחזור לפעילות. צריך להקשיב לרופאים המצוינים שרוצים מאוד לחזור לחולים שלהם".