- אסור להתנבא - המידע שאנו רואים מלמד מה היה לפני שבועיים. ייתכן שמאז מתרחשים סבבי הדבקה מאיצים, וייתכן שלא. אבל - אין לנו אלא מה שעינינו רואות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות - להבנתי, המספרים לא משקפים קטסטרופה. כבר שבוע ששיעור החיוביים מבין הנבדקים קבוע, ונע סביב 1%. העלייה במספר החולים היומי נראית קודם כל כמו פונקציה של עליה במספר הבדיקות היומיות. להערכתי מקדם ההכפלה היומי המטריד של 8% הוא סטייה סטטיסטית שנובעת ממספר חריג של 28 חולים בלבד לפני שבוע. יש סיכוי סביר שהערכה זו תתנרמל תוך יום-יומיים ותחזור מתחת ל-7% שמעידים על קצב הכפלה של 10 ימים, שהוגדרו כסימן אזהרה. אין עדות לעלייה מעריכית. אולי זה ישתנה, אבל כרגע - אין.
- המצב במערכת החינוך מחוץ לירושלים תחת שליטה. שינוי המדיניות המבורך של משרד הבריאות לבדיקות נרחבות בכל בית ספר בו אותר חולה קוטע את שרשראות ההדבקה, והנתונים מלמדים שמספר הנדבקים בכל בית ספר נמוך - ואף נמוך מאוד. מקווה שבקרוב תוחזר הבדיקה לכלל בית הספר גם כעבור 5 ימים, כמו זו שעזרה למנוע את ההתפרצות בבית האבות באור יהודה.
- מפתה לכאורה לסגור את בתי הספר, הרי רק כמה שבועות לימודים יאבדו. אבל המטרה שלנו כעת היא לזהות סטטוס קוו חדש ויציב. לכן זה בדיוק הזמן להתנסות - כדי שנבין איך ניתן לחיות בנוכחות הקורונה עם מגמה יציבה של הדבקות. זה הזמן לשפר ולתקן - ולא בפתיחת הלימודים בספטמבר, בואכה עונת השפעת.
- המערכת מנסה להשתפר. הבקרה והשליטה בהדבקות בבתי הספר הן אימון "יבש" לפני "רטוב" עם בוא החורף, גם מעבר לערכן במניעת התפרצות. העומס הכבד על מערכות הבדיקות והחקירות האפידמיולוגיות כעת יחייב אותן להשתפר, לקלוט ולהכשיר כוח אדם, ובכך לייצר קיבולת שתייצר מוכנות לאתגרים הצפויים.
- אין צפירת הרגעה ולא תם הטקס. המצב נפיץ ואולי תחול החמרה נוספת ודרמטית מחר. חלקים ניכרים בכל המגזרים מתעלמים מההנחיות על ריחוק, היגיינה ועטיית מסכות. ההפרה המטרידה ביותר היא ההתקהלויות ההמוניות. זה רק עניין של זמן עד שיכנס חולה מדבק מאוד לתוך קהל כזה, ויבעיר התפרצות שתפגע בכל המשק. אסור לעבור לסדר היום לאותם חריגים שמסכנים את הכלכלה והמשק, ולא רק את עצמם.
- עלייה בתחלואה מ-5 מקרים ביום (לפני שבועיים) למעל 100 ביום, מעלה משמעותית את הסיכוי לאירוע של הדבקה המונית. עדויות מהעולם מדברות על כך שזה רכיב מרכזי בהתפשטות נרחבת, לרבות ההערכה הקיצונית שבחלק מהמקומות 20% מהחולים אחראים ל-80% מהנדבקים.
- אבל זה עדין "בסדר" - צפינו עלייה בתחלואה ואין מה להיבהל. להבדיל מ"הגל הראשון", רוב הנדבקים כעת צעירים. אנחנו רחוקים שנות אור מסף הספיקה של מערכת הבריאות, גם במספר המאושפזים וגם במספר המונשמים. יש לנו את מרווח הביטחון להמשיך בשיטת הניסוי וטעייה - כולל טעייה - ובלבד שנלמד ונתקן, נשכיל להבין איך חיים בנוכחות הקורונה בלי לאבד שליטה בתחלואה. ובחזרה לתרשים המוכר- הכול עדיין לפי התוכנית, ואנחנו עוד בשלב 2, ניסיונות הקלה מתמשכים
- צריך גם לנצל את הזמן היקר שעומד לרשותנו להקים מערכים לאומיים להתמודד עם אתגרים מורכבים, כמו התחלואה בקרב העובדים הזרים, מגזר המחייב גישה רגישה, מותאמת תרבותית ומושכלת בכדי לייצר אמון ולמנוע התפשטות בלתי נשלטת כפי שנצפה במדינות אחרות.
- הכול יכול להשתנות לרעה - ובמהירות. מדינות לא מעטות, ממושמעות (סינגפור) ועתירות ניסיון וטכנולוגיה (דרום קוריאה) איבדו שליטה במצב התחלואה ונאלצו לסגת. אנחנו לא חכמים יותר, מאורגנים יותר או מנוסים יותר, ואין שום סיבה לחשוב שלנו זה לא יקרה. אם נחשוב שפיצחנו נוסחה סודית להתמודדות - נופתע לרעה.
- לפחות בתחום בתי האבות, ראינו השבוע עדות לכך שמערך לאומי מסודר ומתורגל מסוגל למנוע את הטרגדיות שחווינו בחודשים קודמים. אם נחשל ונתרגל כך את מערך הבדיקות והחקירות, נוכל להמשיך ולפתוח את המשק ולייצר שגרה נורמלית ככל האפשר בנוכחות הקורונה.
- לסיום - כדאי להתבונן בגרף העדכני משוודיה, המדינה שהתחילה עם נתוני פתיחה אידיאלים. 40% ממשקי הבית שם הם של אדם בודד, מה שאומר שהריחוק החברתי הוא מובנה. אבל במדינה הסקנדינבית התמהמהו בתגובה, ולקחו סדרה של החלטות שנויות במחלוקת. אסור להיות שאננים או מרוצים בשלב זה של ה"קרב" מול הקורונה, אבל טוב שאנחנו לא שוודיה.
פרופ׳ רן בליצר הוא ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית, וחבר בצוות הטיפול במגיפות