מי מאיתנו לא מכיר את התחושה המוכנה פעמים רבות "פרפרים בבטן", התחושה של התרגשות לפני דייט ראשון, הרעד המוכר כשאנחנו נמצאים ברכבת הרים בדיוק לפני הירידה התלולה, ההתרגשות בשער העלייה למטוס לקראת הטיול הגדול. אבל במקרים שבהם אנחנו ממש נלחצים, כמו לפני מבחן חשוב או ריאיון עבודה, אותם פרפרים הופכים לתסמינים של ממש ואז אנחנו מוצאים את עצמנו הולכים הלוך ושוב לשירותים. חרדה ותחושת לחץ המתבטאים בתסמינים של מערכת העיכול זה דבר שכיח ומוכר, אין אמא או אבא שלא שמעו את הילדים שלהם מתלוננים על כאבי בטן בדיוק בזמן שהם לחוצים מהמבחן או ממעבר לכיתה חדשה וכמעט כולנו חווינו תחושת בחילה ורצון להקיא כתגובה לפחד איום.
אך האם אלו רק הרגשות שלנו שיכולים להשפיע על מערכת העיכול או שגם ההפך יכול לקרות? האם ייתכן שמשהו במעי שלנו ישפיע על הנפש?
במרכז לבריאות הנפש ע"ש י. אברבנאל ובשיתוף עם מעבדתו של פרופ' אורי גופנא מאוניברסיטת ת"א אנחנו מנסים למצוא בדיוק את ההקשר הזה. אנו חוקרים את היכולת של חיידקים במערכת העיכול להשפיע על הנפש במטרה לאפשר טיפול ומעקב אחר תחלואה פסיכיאטרית דרך חיידקי המעיים. המיקרוביום האנושי הוא מושג המשמש לתיאור סך כל התאים הלא אנושיים: וירוסים, ארכאונים, פטריות ובעיקר חיידקים המאוכלסים על ידי הגוף האנושי. למרות שניתן למצוא תאים שכאלה בכל הגוף, רובו של המיקרוביום מורכב מחיידקים ומרוכז במעי. באופן אולי מעט מפתיע, המעי של כל אחד מאיתנו הוא בית לכמות עצומה של חיידקים, 100-10 טריליון מהם, משקלם הכולל שווה בערך למשקל המוח האנושי, קילו וחצי עד 3 קילו, והחומר הגנטי שלהם מקודד יותר גנים מאשר שיש לאדם שהם מאכלסים. כלומר מי שאנחנו זה לא רק הגנים שלנו, אנחנו גם לא פחות החיידקים שלנו.
וכמו כל דבר בגוף שלנו, גם להמצאות החיידקים בגופנו יש סיבה ויש להם חשיבות רבה בתפקודו התקין של הגוף. הרכב המיקרוביום האנושי מתייצב בערך בגיל 3 שנים, אולם כבר בלידה אנחנו רוכשים חיידקים מהסביבה הקרובה ובחלב האם יש חומרים המעודדים צמיחה של חיידקים ספציפיים, כלומר חשיבותם של החיידקים הללו כל כך גדולה, עד שחלק מתזונתו יקרת הערך של התינוק ממוקדת לחיידקים עצמם ואינה יכולה להתעכל על ידי התינוק.
במחקרים שנעשו על חיות מעבדה שגודלו בצורה סטרילית וחופשייה מחיידקים נמצא כי סביבה סטרילית מביאה לחיות חרדתיות יותר, חברותיות פחות, עם פגיעה ביכולת הקוגניטיבית ובתפקוד מערכת החיסון. באופן כללי נמצא כי חלקים ניכרים ממערכות הגוף ומתפקודי המוח נפגעים ואינם מגיעים לבגרות באותן חיות. כיום אנחנו יודעים שגם אנחנו, בדומה לבעלי החיים, זקוקים לחיידקים במערכת העיכול שלנו. בין שזה לצורך ניצול יעיל יותר של התזונה שאנחנו צורכים או לחינוך יעיל של מערכת החיסון, בכל מקרה ברור לנו שאדם החופשי מחיידקים לא יכול לקיים אורך חיים בריא עם תפקוד תקין של מערכות הגוף והמוח.
אז מה הקשר למצב הנפשי ולהרכב אוכלוסיית החיידקים?
המיקרוביום בגופנו מייצר מולקולות שונות בעלות השפעה על המוח, בדומה למולקולות המיוצרות על ידי הגוף בעצמו וכן בדומה למולקולות הנצרכות באופן סינתטי, למשל: דופמין וסרטונין. המיקרוביום גם יודע לשלוח איתותים למערכת העצבים ולהשפיע על הולכה עצבית של אותם עצבים המגיעים למעי ובכך למשל להשפיע על תפיסת כאב (מחקר שהוכח בעכברים). גם התרופות שאנו נוטלים ועוברות במעי נפגשות תחילה עם החיידקים ואלו בתורם מבצעים תהליכים מטבוליים המשפיעים על ספיגתן, השפעתן וטווח תופעות הלוואי שלהן. מהכיוון השני, גם לגורמים חיצוניים יש יכולת השפעה על המיקרוביום וניתן לראות שלצריכת תרופות השפעה מובהקת על הרכב החיידקים. לא רק זאת - גם תזונה והרגלי חיים יכולים להשפיע על הרכב החיידקים. למשל אצל אנשים הצורכים מזון מעובד וממעיטים בפעילות גופנית, יש נטייה לסבול מהרכב מיקרוביום פחות מגוון, דבר שמעיד, לרוב, על סביבה חיידקית פחות בריאה ובהמשך על סביבה גופנית פחות בריאה.
במחקר שלנו אנו מנסים למצוא אם חיידקים מסוימים נוטים להתפתח יותר אצל אנשים המאובחנים עם תחלואה פסיכיאטרית והאם יש להם יכולת להחריף את תסמיני המחלה. על ידי למידת המיקרוביום אנחנו מנסים למצוא דרכי טיפול מכוונות רפואה אישית - שתתמקד במיקרוביום של המטופל ולא רק בתסמינים הפסיכיאטריים, וכך למנוע תופעות לואי ולהבטיח טיפול יעיל יותר.
עוד ב-mako בריאות:
>> נמצאה דרך נוספת ומסוכנת להידבקות בקורונה
>> פרי האנטי אייג'ינג הזה יעזור לכם לרדת במשקל
>> נחשף: איזו עיר הכי בריאה בישראל?
בדיקת צואה פשוטה מאפשרת לנו חלון הצצה להרכב החיידקים המאכלסים את המעי. טכניקות גנטיות מתקדמות מאפשרות הפרדה בין תאים אנושים לתאים חיידקיים ואפיון הרכב החיידקים השונה. בהמשך נוכל גם לבצע בדיקות מתקדמות יותר לבירור המולקולות המיוצרות על ידי אוכלוסיית חיידקים מסוימת. מאחר ששינויים בהרגלי תזונה, מידת הפעילות הגופנית ונטילת תרופות מתבטאים בשינויים בהרכב אוכלוסיית החיידקים. אנחנו עובדים על ניסוח פרמטרים קבועים שישמשו כביו-אינדיקטורים לתפקוד המטופל: מידת הפעילות הפסיכומוטורית, נטילת התרופות ומידת השפעתן.
כבר כעת, בשלביו הראשונים של המחקר, אנו מזהים מגמות מעניינות הקשורות לאוכלוסיית החיידקים של המשתתפים בניסוי, שאולי יוכלו לסייע בעתיד באבחון ובטיפול של התחלואה הנפשית: דוגמה לכך ניתן למצוא במטופלם המאובחנים כסובלים מתחלואה סכיזואפקטיבית, מדובר בתחלואה נפשית קשה בה החולים סובלים מסימפטומים מעורבים, הן של מחלת הסכיזופרניה (הספקטרום הפסיכוטי) והן של מחלות מצב רוח (דיכאון, מאניה). פעמים רבות קיים קושי באבחון המחלה בשל הנטייה של הסובלים ממחלה זו לפתח מגוון סימפטומים רחב שאינו ספציפי לספקטרום יחיד ועל כן קיים לעיתים גם קושי בטיפול במחלה. מבחינת חיידקי המעיים, אנחנו רואים כי לסובלים מתחלואה זו, אוכלוסיית חיידקיים אשר לרוב מגוונת יותר מאשר בקרב אלו הסובלים ממחלת הסכיזופרניה (הנמצאת על הספקטרום הפסיכוטי בלבד). עוד אנחנו רואים כי במטופלים עם אבחנה של מחלה סכיזואפקטיבית ישנה עלייה בשכיחות של חיידקיים מסוימים, למשל חיידק ה-lachnospiraceae coprococcus. אנחנו מקווים להצליח ולהוכיח בבדיקות חוזרות שינויים שכאלה ובכך לסייע באבחון המחלה ולהתאים לה טיפול ייעודי.
לא רק סימפטומים הקשורים לתחלואה הנפשית מבוטאים בהרכב החיידקים במעי. גם סימפטומים הקשורים לתפקוד המטופלים מוצאים ביטוי בהרכב החיידקים. למשל, חיידקים השכיחים יותר במטופלים עם תפקוד קוגניטיבי שמור וההפך, יתרה מכך ניתן למצוא מתאם (חיובי או שלילי) כך שככל שהשכיחות היחסית של חיידק מסוים עולה או יורדת, הדבר מתבטא במידת הצלחת המטופל במבחנים הקשורים לריכוז, זיכרון והבנה. מאחר ששינויים באוכלוסיית החיידקים, פעמים רבות, רגישים יותר מיכולתנו כיום לאבחן שינויים תפקודיים שכאלה, אנו מקווים שבעתיד נוכל למנוע הידרדרות על ידי זיהוי מוקדם של השינויים כפי שהם מתבטאים בהרכב החיידקים.
ואם נרחיק עד לתפיסתו של אחד מאבות הרפואה המוכרים ביהדות, הרמב"ם, "נפש בריאה בגוף בריא", אז מיקרוביום בריא בגוף בריא יעזור לשמירה על נפשנו בריאה. פעילות גופנית, תזונה מגוונת ומסודרת - מיעוט בצריכת מוצרים מעובדים ושינה סדירה, כל אלו ישמרו על המיקרוביום שלנו מגוון ובריא ובהמשך יתרמו לבריאותנו ולחוסננו הנפשי.
* ד"ר יצחק דנגור מתמחה בפסיכיאטריה של המבוגר במרכז לבריאות הנפש ע"ש י. אברבנאל. תלמיד מחקר לתואר שלישי (PhD), באוניברסיטת ת"א, בית הספר לביולוגיה של התא וביוטכנולוגיה, במעבדתו של פרופ' אורי גופנא