סוגיית בדיקות הקורונה מלווה אותנו מאז שהנגיף הגיע לישראל. הכלי הפשוט הזה, לכאורה, שבאמצעותו ניתן לאבחן אם נדבקנו או לא – טומן בחובו מערך שלם של ערכות, מטושים לבדיקה, חומר כימי מאבחן, מבצעי הבדיקה ומעבדות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

אז איך זה שבישראל בדיקות הקורונה לא הפכו עדיין למפעל עם כמויות עצומות של בדיקות מדי יום? הנה הסיבות לכך:

מחדל הבדיקות סעיף 1 – איך יכול להיות שנגמרו המטושים?

נראה שכל המאמץ הגדול הזה עשוי לקום או ליפול על מקל עם צמר גפן שלוקח את הדגימות. מתחם ה'דרייב-אין' המיוחד, שמד"א הקים השבוע בחניון גני יהושע בתל אביב, לא נפתח עד להגעת כמות המטושים הדרושה. עברו שלושה ימים עד שמשרד הבריאות ארגן את הכמות הרצויה, עד לפתיחת המתחם.

דגימה עבור בדיקת קורונה במעבדת רמב"ם  (צילום: יוסי אלוני, פלאש/90 )
צילום: יוסי אלוני, פלאש/90

מדובר במודל דרום-קוריאני, שהתחיל עם לוגיסטיקת הבדיקות מתוך הרכבים. דרום קוריאה התעוררה בזמן, בכל הקשור להכנת הערכות והמטושים. כשהתחילה התפרצות המחלה בסין, הקוריאנים לקחו ארבעה מפעלים והסבו אותם לייצור מסביב לשעון של ערכות מטושים, מהדגם המוכח של ארגון הבריאות העולמי.

במקביל, הם רכשו מיליוני ערכות בדיקות דם סיניות לנוגדנים של קורונה. למרות היותן חסרות תקן ועם רמת דיוק בעייתית, הרעיון שעמד מאחוריהן היה פשוט: במלחמה מהסוג הזה, לא יורדים לרזולוציית האותיות הקטנות. הם רצו לבודד את החולים, וכך לעצור את ההדבקה ההמונית.

מבחנה עם נגיף הקורונה (צילום: רויטרס_)
דוגמית של הנגיף שנלקחה מחולה קורונה | צילום: רויטרס_

ד"ר יואב יחזקאלי, מרצה לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב, אמר על שיטת שיטת הבדיקות ההמוניות: "היתרון של הגישה הזו - שהיא מייתרת את הצורך בהסגר על כל האוכלוסייה. החיסרון שלה הוא שגם באמצעותה – לא בטוח שנמנעת הדבקה, כי לא ניתן לבדוק את כולם".

השיטה הסינית מדברת על בדיקה עצמית ומהירה: דקירה קטנה באצבע, תוצאות שמתקבלות כעבור 15 דקות, ועלות של 6 דולר. רמת הדיוק מגיעה ל-96%: לא אידיאלי, אבל אולי טוב יותר מהכנסת מדינה שלמה לבידוד. יזם ישראלי שהציע לפני שבוע להביא מאות אלפי ערכות סיניות לארץ, נענה בשלילה על ידי משרד הבריאות. "אמרתי להם 'קחו 20 אלף בדיקות, אני תורם!' והם לא לקחו", אמר היזם ר' בתסכול.

בית חולים תל השומר בידוד (צילום: אבשלום שושני, פלאש 90)
בית חולים תל השומר בידוד | צילום: אבשלום שושני, פלאש 90

מחדל הבדיקות סעיף 2: שערוריית המעבדות

לאחר הגעת המטושים, החליטה המדינה לאמץ את ההחלטה להגדיל את מספר לוקחי הדגימות – על ידי הסתייעות בסטודנטים לרפואה בשנה השישית ללימודיהם, שיוכשרו בהליך מזורז על ידי מד"א. ברגע שיש מטושים ויש גם דוגמים – צריך מעבדות שיבדקו במהירות כמויות גדולות.

נראה שאחד המחדלים המהותיים ביותר הוא מחדל המעבדות. "כבר בתחילת האירוע, ב-10 בינואר, ארגון הבריאות העולמי הוציא הודעה לכל המדינות להיערך – והדגיש בראש ובראשונה את נושא המעבדות", אומר פרופסור חגי לוין, מומחה לאפידמיולוגיה, ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. על אף שבארץ יש מעבדות רבות עם מכשיר רובוטי בשם PCR, שיכול לבצע מאות בדיקות ביום – משרד הבריאות התעקש לקיים את הבדיקות רק במעבדה המרכזית לנגיפים, בשיבא תל השומר.

איש צוות רפואי עם ביגוד מגן  (צילום: רויטרס_)
צילום: רויטרס_

"ארגון הבריאות העולמי שלח למעבדה הלאומית של כל מדינה את הדגימות הדרושות, כדי שזו תכשיר את המעבדות שבתחומה", מוסיף פרופסור לוין. הוא סיפר כי המעבדות שרצו לקבל את הדגימות ואת הנתונים כדי להתחיל לחקור – נתקלו בסחבת מצד המעבדה הלאומית של ישראל. "מנהלי המעבדות חתרו למגע, פשוט מנעו מהם בכלל את האפשרות שתהיה להם יכולת, ולו עתידית, לבצע את הבדיקות", סיכם.

רק אחרי שהמעבדה בתל השומר הושבתה כשסגנית המנהל נשלחה לבידוד, שחרר המשרד את הדגימות, ביטל את האיסור על המעבדות האחרות, ואפשר להן להיערך באיחור.

מחדל הבדיקות סעיף 3: מחכים לריאגנטים

לקופת חולים לאומית היה מזל גדול: עוד לפני שמישהו בעולם דמיין מגפה כזו, הם הזמינו את ה-"6800" – מכשיר מפלצתי שיכול לבצע 1,500 דגימות ביום. "קנינו את המכשיר היחידי בארץ שיודע לבצע תפוקות גבוהות", אומר בגאווה ניסים אלון, מנכ"ל קופת החולים לאומית. ומה בכל זאת מעכב את השימוש במכשיר? הריאגנטים – החומרים הכימיים הדרושים לזיהוי קורונה.

חיסוני שפעת (צילום: רויטרס)
חיסוני שפעת | צילום: רויטרס

מנכ"ל לאומית מספר שבשלב הנוכחי, בשל המחסור, רק משרד הבריאות מחליט על כל סוגיות הקורונה – כולל רכש ואספקה. הוא מנסה להשתמש בכוח השפעתו כדי לשכנע את הגורמים הרלוונטיים לרכוש את הריאגנטים: "אני אישית יושב על הספק המקומי פעמיים ביום, ואומר: 'תעשו כל מה כל מה שצריך להביא את הריאגנטים. אני קונה, לא חשוב כמה זה עולה, תביא אותם'".

מחדל הבדיקות סעיף 4: הקריטריונים

בינתיים, כשלא ניתן לעשות מספיק בדיקות, משרד הבריאות מקשיח את הקריטריונים הקובעים מי זכאי לבצע בדיקת קורונה. רק מי שגם מראה תסמינים וגם חזר מחו"ל או היה במגע עם חולה מאומת – יקבל בדיקה. כל השאר ישוחררו עם פוטנציאל להדביק את כל סביבותיהם.

חלק מאותם אנשים שמתקשים להיבדק, נכללים גם צוותי הרפואה, שאם הם נופלים – הכול יתפרק. "לפני 4 ימים נהיה לי חום ותסמינים נשימתיים", מספר ד"ר ל', רופא משפחה מאחת מקופות החולים, שנדבק בקורונה.

מיון  (צילום: דוברות טרם)
ארכיון | צילום: דוברות טרם

"בשבועיים שקדמו לכך בדקתי עשרות אנשים עם תסמינים. פניתי למד"א ולמשרד הבריאות, משניהם קיבלתי תשובה שכרגע, בגלל שאין חשיפה מוכחת או שחזרתי מחו"ל, לא מוכנים לבדוק אותי". ל' מוסיף: "אני כרופא יודע שהתסמינים מתאימים". הוא מספר שכדי לשמור על ביטחון מטופליו – הוא לא חזר לעבוד בקליניקה, אלא ביצע פגישות טלפוניות בלבד.

מחדל הבדיקות סעיף 5 – הפוליטיקה

במציאות הישראלית, הפוליטיקה נכנסת גם למערך הבריאותי, גם כשמדובר בנגיף כמו קורונה. פרופסור חגי לוין חושף את הנוהל שנקבע: ברגע שמזהים תשובה חיובית מבדיקת קורונה – המידע מועבר תחילה לקברניטי מערכת הבריאות – מנכ"ל המשרד, השר וראש שירותי בריאות הציבור, עוד לפני שהוא מגיע לחולה ולרופא המטפל שלו. ההשלכות של הדבר הזה הן שהאדם שנדבק עוד לא יודע שהוא חולה, הוא עשוי להמשיך להדביק את סביבתו.