התפשטות הקורונה באיטליה שיתקה את המדינה בניסיון להילחם בנגיף. בחזית המאבק – הרופאים. ד"ר דניאל מקיני, רופא בבית חולים "Humanitas Gavazzeni" בעיר ברגמו הסמוכה למילאנו, שיתף בפייסבוק יומן על המצב בבית החולים – שנראה כאילו נלקח משדה קרב.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"לאחר מחשבה רבה אם ומה לכתוב על מה שקורה לנו, הרגשתי שהשתיקה אינה אחראית", פתח הרופא את הפוסט הארוך. "אנסה להעביר את המציאות שאיתה אנו מתמודדים לאנשים שמבחינתם היא נראית רחוקה. אני מבין את הצורך לא ליצור פאניקה, אבל כשהמסר על כמה מסוכנים האירועים לא מגיע לאנשים, אני נרעד".
"אווירה של דממה וריקנות במסדרונות בית החולים - מראה סוריאליסטי"
"אני עצמי התבוננתי בפליאה מסוימת בארגון מחדש של בית החולים כולו בשבוע האחרון, כאשר אויבנו הנוכחי עדיין היה בצללים. המחלקות 'התרוקנו לאט', פעילויות הופסקו, חולי טיפול נמרץ הועברו לשם פינוי מיטות רבות ככל האפשר".
לדברי הרופא המראה שהתגלה לעיניו, רגע לפני הסערה היה סוריאליסטי, "כל השינויים המהירים האלה הביאו אווירה של דממה וריקנות במסדרונות בית החולים, כשעדיין לא הבנו. ממתינים למלחמה שעוד לא התחילה, ורבים, כולל אותי, לא היו בטוחים כי תבוא אי פעם בכזו אכזריות".
"הלוחות עם שמות המטופלים, שהיו בעבר בצבעים שונים בהתאם ליחידות השונות, כעת כולם אדומים, וכולם נושאים את אותה האבחנה הארורה: דלקת ריאות אינטרסטיציאליות דו-צדדית".
"עכשיו, תסבירו לי איזה נגיף 'שפעת' גורם לדרמה כזו, בכזו מהירות", כותב הרופא מזועזע מההשוואה של נגיף הקורונה לשפעת. "ישנם אנשים שמתהדרים בכך שהם לא מפחדים, ומתעלמים מההנחיות, ומוחים כי שגרת החיים שלהם מתערערת זמנית. האסון האפידמיולוגי הזה מתרחש – הוא כאן. ומבחינתנו בתוך בית החולים אין יותר מנתחים, אורולוגים, אורתופדים - אנחנו רק רופאים שהופכים לפתע לחלק מצוות אחד גדול שעומד בפני הצונאמי הזה שכבר הכריע אותנו".
"מקרי ההידבקות מתרבים, ואנו מגיעים לשיעור של 20-15 אשפוזים ליום והכל מאותה סיבה", מתאר הרופא את המציאות העגומה. "תוצאות הבדיקה מגיעות עכשיו זו אחר זו: חיובי, חיובי, חיובי. פתאום המיון קורס".
"הסיבות להפניה לבית החולים תמיד זהות: חום וקשיי נשימה, חום ושיעול, אי ספיקת נשימה. והבדיקות מדווחת תמיד על אותו הדבר: דלקת ריאות דו-צדדית, דלקת ריאות דו-צדדית, דלקת ריאות דו-צדדית - כולם לאשפוז".
"חדרי הניתוח הפכו לטיפול נמרץ ומכונות ההנשמה הן זהב"
"חולה אחד הולך לאינטובציה ולטיפול נמרץ, אך עבור אחרים זה מאוחר מדי... מצב בו כל מכונת הנשמה הופכת לזהב. במקביל, חדרי הניתוח הפסיקו את פעילותם הבלתי דחופה והם הופכים לחדרי טיפול נמרץ שלא היו קיימים לפני כן".
"והצוות, מותש. ראיתי את העייפות על פרצופים שיודעים מה אלו עומסי העבודה מתישים. מנגד ראיתי את הסולידריות של כולנו, קולגות, רופאים שתמיד מקפידים לשאול אחד את השני 'מה אני יכול לעשות בשבילך?'".
"אני רואה רופאים שמזיזים מיטות ומעבירים חולים, אחיות עם דמעות בעיניים מכיוון שאיננו יכולים להציל את כולם. אין יותר משמרות, אין יותר שעות - חיי החברה מושעים עבורנו", הוא מספר. "אנחנו כבר לא רואים את המשפחות שלנו מחשש להדביק אותן, חלקנו כבר נדבקו למרות הפרוטוקולים".
"לחלק מעמיתינו שנדבקו יש גם קרובי משפחה שנדבקו, וחלק מקרוביהם כבר נאבקים בין חיים למוות. אז אני מבקש מכם היו סבלניים, אתם לא יכולים ללכת לתיאטרון, למוזיאונים או לחדר הכושר? נסו לרחם על שלל האנשים שאולי לא ישרדו אם ידבקו".