עשרות רופאים בכירים נקטו השבוע צעד חסר תקדים כשחתמו על מכתב פתוח המאשים את מנהיגי המדינה בחנק מערכת הבריאות הציבורית וקורא להחלפת מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, באיש מקצוע מתחום הרפואה. במכתב, שפורסם ביום שני, נכתב בין השאר כי "בימים אלה מתקבלות החלטות התלושות מהמציאות הקלינית בשטח ומתעכבות החלטות חיוניות".
יום לאחר פרסום המכתב, בישיבת ממשלה לילית שעסקה בהחמרת התקנות לשעת חירום, שר הבריאות יעקב ליצמן דרש להחריג את בתי הכנסת מהאיסור על קיום מפגשים רבי משתתפים. אלא שממש באותו בוקר פרסם המשרד שבראשו עומד ליצמן מסמך מפורט על מקורות ההדבקה בקורונה - ובראש, בהפרש עצום, הופיעו בתי הכנסת עם 24% ממקרי ההדבקה. אכן, "החלטות תלושות מהמציאות הקלינית".
הדרישה להחריג את בתי הכנסת נדחתה בסופו של דבר בידי ראש הממשלה נתניהו, אבל התנהלותו של שר הבריאות במשבר הנוכחי ממשיכה למשוך אש - הן מהציבור המסוגר בביתו והן מהמרואיינים לכתבה זו. השבוע (שלישי) פורסם ב-N12 סקר שערך מכון "דיירקט פולס" על ניהול משבר הקורונה; בעוד ש-61% מהנשאלים הביעו שביעות רצון מתפקודו של משה בר סימן טוב ו-57% השיבו שהם מרוצים מהתנהלותו של בנימין נתניהו, רק 22% הביעו שביעות רצון מתפקודו של ליצמן.
"מערכת שמיובשת במשך 15 שנים ויותר מנוהלת על ידי אנשים לא מקצועיים", אומר לנו השבוע פרופ' נמרוד רוזן, מנהל החטיבה האורתופדית במרכז הרפואי העמק בעפולה ואחד החותמים על מכתב הרופאים. "תיק הבריאות במדינת ישראל זה משרד עונשין, תפקיד שאף אחד לא רוצה בו כי מראש הסיכויים להצליח קטנים מאוד. זה משרד אפור ובינוני וכבר שנים שלא היה שר בריאות נורמלי. החלטות מתקבלות על ידי פקידים שלא ראו חולה 30 שנה, ולפי הבנתי גם לא מדברים באותו קו. אין מדיניות אחידה וכל אחד עושה כראות עיניו".
פרופ' חיים פארן, מנהל מחלקה כירורגית א' במרכז הרפואי "מאיר" ומי שחתום גם הוא על המכתב הפתוח, מדבר על סדר עדיפויות בעייתי של העומד בראש המערכת. "ליצמן איים להתפטר כי בנו גשר בשבת", אומר פרופ' פארן בהתייחס למשבר עבודות הרכבת מ-2017, "אבל הוא לא התפטר על זה שתקציבים של משרד הבריאות הולכים ומצטמצמים ועל זה שמערכת הבריאות הולכת ומתפרקת".
אין ספק שליצמן מכיר את המערכת. הוא שימש סגן שר הבריאות בשנים 2009-2013, היה השר מ-2015 ועד 2017, חזר לתפקיד הסגן ב-2018-19 ומאז דצמבר 2019 הוא שוב שר הבריאות. איש מהמרואיינים לא מפקפק בידע שצבר, אבל כולם מצביעים על אירועים – חלקם מוכרים מאוד, כאלה שעשו כותרות ראשיות – שבהם העידה התנהלותו על כך ששיקולים זרים, שיקולי דת ופוליטיקה, קודמים מבחינתו לעניין הרפואי-מקצועי. רק בשבוע שעבר, נזכיר, עלה הנושא לכותרות בשיא עוצמתו כשפורסם כי מעבדות הקורונה עובדות במתכונת שבת למרות דחיפות משימתן.
בחודש מרץ 2010 התפטר מי שהיה אז מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר איתן חי-עם - בעבר מנהל המרכז הרפואי סורוקה ולימים מנכ"ל אסותא – בעקבות החלטת ממשלה לשנות את מיקומו של חדר מיון ממוגן חדש בבית החולים ברזילי באשקלון לאחר שנמצאו קברים עתיקים בשטח המתוכנן. משמעות השינוי הייתה תוספת עלות של כ-135 מיליון שקלים והרחקה של חדר המיון למרחק 400 מטרים מבית החולים. "זה מסכן חיי אדם", הסביר אז חי-עם את הרקע להתפטרותו. "כשמנכ"ל לא יכול לבצע החלטה, תפקידו לקום ולהגיד את זה... בהיעדר אמון ביני ובין ליצמן אני חייב לקום ולהתפטר".
פרופ' רוזן מותח קו ברור מחדר המיון בברזילי אל ישיבת הממשלה השבוע: "חד משמעית, ליצמן לא הסכים לפתוח חדר מיון באשקלון בגלל הקברים ועכשיו הוא מסרב לסגור מקוואות במשבר הקורונה. זה נראה לך נורמלי?".
הגענו ליום הדין
החותמים על מכתב הרופאים מדגישים שהמסר שהתכוונו להעביר אינו פרסונלי, והם גם דוחים על הסף את הטענות שהופיעו ברשתות החברתיות על כך שמאחורי המכתב מסתתרת אג'נדה פוליטית של גורמים בשמאל. הכותרות עסקו אמנם בעיקר בדרישתם להחליף את בר סימן טוב, אבל המטרה לא הייתה להתנגח באיש כזה או אחר. "הכוונה של המכתב הייתה להדגיש שמערכת הבריאות הוזנחה במשך למעלה מעשור", אומר פארן. "צעקנו שנים שהמערכת הציבורית קורסת ואף אחד לא עשה שום דבר. על גביע קוטג' אנשים יצאו לרחובות, אבל על תורים של חודשים וצפיפות נוראית בבתי החולים אף אחד לא הלך להפגין".
ועדיין דרשתם להחליף אישית את מנכ"ל המשרד.
פארן: "בר סימן טוב הוא כנראה בחור מאוד מוכשר ואין לנו משהו אישי נגדו, אבל מה הרקע שלו? הוא היה נער אוצר. ככלכלן, מה שהוא עשה במשרד האוצר זה לקצץ כמה שיותר ממערכת הבריאות. הוא כרגע עם משבר קשה מאוד בידיים ועושה בוודאי את הכי טוב שהוא יכול, אבל הוא לא רופא, הוא כלכלן. את חושבת שמפקד טייסת יכול להיות מנהלן ולא טייס?".
מ', מנהל מחלקה בבית חולים ממשלתי שביקש להישאר בעילום שם: "לפני שבר סימן טוב נכנס לתפקיד, לא היה אותו ריסון שאנחנו מרגישים במערכת הרפואית היום. היו תקופות של פיתוח והיה קונצנזוס שאפשר להיכנס לגירעון כדי לפתח את המערכת, ואז המדינה מכסה את הבור שנוצר. אבל מאז שהוא נכנס לתפקיד, התקציב הפך להיות חזות הכל ואסור לחרוג ממנו. המערכת נראית כמו בשנות ה-70 וזה משפיע על הביטחון של הציבור במערכת. אני עצמי אמנם לא חתמתי על המכתב שנשלח השבוע, אבל הזדהיתי איתו מאוד. הוא מבטא את חוסר האמון של הרופאים במי שעומדים בראש המערכת, חוסר אמון שנבנה במשך שנים".
רוזן: "המכתב הזה נועד להציף שתי בעיות עיקריות - איך נלחמים בקורונה ומה יקרה ביום שאחרי, כשאבק הקורונה ישקע. זה לא עניין של שר בריאות כזה או אחר, זה עניין של תהליך קבלת ההחלטות. המנכ"לים שקדמו לבר סימן טוב – ברבש, גמזו – כן היו רופאים, וגם הם שותפים לייבוש המערכת באותה מידה. הכי קל להשמיץ את מי שעוסקים עכשיו במלאכה, אבל מדובר פה בהזנחה של שנים".
המצוקה והמחסור שהרופאים מדברים עליהם אינם זרים למי שהיו קשובים בשנים האחרונות לקולות מתוך המערכת. אחים ואחיות, רופאים בכירים ומתמחים מתריעים משחיקה בכל הרמות זה למעלה מעשור. "זה לא ייבוש אחיד של המערכת", מחדד רוזן. "מקימים מגדלי פאר בבתי חולים במרכז, אבל בעפולה ובנצרת וב'זיו' אין דברים בסיסיים לטיפול בחולים. ביטחון אזרחי זה לא רק ביטחון פיזי מפני מחבלים או התקפה של מדינות עוינות. זה גם ביטחון בריאותי".
דו"ח מבקר המדינה שפורסם השבוע נוגע בדיוק בנושאים הללו - ייבוש מערכת הבריאות הציבורית וחוסר מוכנותה של מדינת ישראל להתפרצות מגיפה. הדו"ח מצביע על כך שהיעדים שנקבעו בישראל אינם מספקים בחלק מהמקרים, והגופים הרלוונטיים ממילא אינם עומדים בהם. המבקר מצא כי נכון לשעת הבדיקה, במקרה של התפרצות שפעת יספיק מלאי התרופות למקרה הידבקות של 16% מהאוכלוסייה בלבד – נמוך משמעותית מהיעד שהוצב. בכל הנוגע לאשפוז, בעת הבדיקה חסרו פתרונות לכ-150 אלף מאושפזים הצפויים במקרה של מגפת שפעת המונית, תרחיש שבו כ-25 אלף חולים יזדקקו לאשפוז בטיפול נמרץ ועוד כ-12,500 יזדקקו להנשמה.
פארן: "הגענו ליום הדין. מערכות ביפן או בגרמניה עובדות בשגרה על 70-80% תפוסה, וכשיש משבר הן יכולות להגיע ל-130%. בישראל המערכת עובדת בימי שלום ב-120%, ועכשיו היא תקרוס. יותר מעשור הזניחו את המערכת, עכשיו זה מתפוצץ לנו בפרצוף".
"עכשיו" כלומר הקורונה. משבר שראש הממשלה אומר שאף מדינה לא הייתה ערוכה לקראתו.
פארן: "משבר שתופס את מערכת הבריאות עם צפיפות אדירה, עם מחסור בכוח אדם. חסרים תקנים, מטושים, מיטות טיפול נמרץ, מנשימים, וראש הממשלה מלמד בטלוויזיה איך להתעטש, כששר הבריאות יושב בצד וממלמל מילים לא ברורות. אנחנו, מנהלי המחלקות בשטח, הכל עלינו ואנחנו צריכים לקבל החלטות, והנה אנחנו זועקים ואומרים - תראו מה היה בעשר השנים האלה. אי אפשר להגיד שלא אמרנו. למה נתתם למערכת להגיע לאן שהיא הגיעה?".
ליצמן הוא מנהיג חרדי? שייסע לבני ברק ויעשה שם סדר
בשבוע שעבר, בתגובה לשאלת עיתונאי על הסיכוי שישראל תישאר בהסגר גם בחג הפסח, השר ליצמן השיב: "אנחנו מתפללים ומקווים שהמשיח יבוא עד פסח, זמן גאולתנו. אני בטוח שמשיח יבוא ויוציא אותנו כפי שהשם הוציא אותנו ממצרים". שלא לייחוס, גורמים במערכת הבריאות הביעו השבוע אי נחת מההתבטאות הזו. מבחינתם זו עוד ראיה לכך שהממונה על המערכת מנותק מהבסיס שעליו היא אמורה להישען: מדע הרפואה.
כבר בתחילת דרכו של ליצמן כסגן שר הבריאות, בדצמבר 2009, הוא נכנס למסלול התנגשות עם הגורמים המקצועיים. 15 אלף רופאים מ-45 איגודים מקצועיים - בהם איגוד רופאי המשפחה, האיגוד לרפואה פנימית, האיגוד הקרדיולוגי והאיגוד לרפואת ילדים – חתמו אז על מכתב פתוח בטענה ל"התערבות בלתי ראויה" של ליצמן, שהורה לרופאים ב"שניידר" להמשיך לטפל בתינוקת שבועיים לאחר שנקבע לה מוות מוחי. ליצמן תלה בשעתו את התערבותו בלשון החוק ("בחוק כתוב 'לא יופסק הטיפול התומך עד להפסקת פעולת הלב'"), אבל לא הכחיש שנדרש לנושא מלכתחילה משיקולי דת: "באו ההורים והחתימו אותם על בדיקה לקבוע אם יש מוות מוחי או לא. אחרי הבדיקה הזאת הם הודיעו לא פחות ולא יותר - די. האמא דתייה, לפי הוראת הרבנים לא הסכימו, פנו אליי הרבנים שאני אראה בדיוק מה קורה שם". ד"ר לאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית דאז, הגיב לדברים: "כפי ששר המשפטים לא אומר לשופטים איך לשפוט, כך אסור לסגן השר להדריך רופאים איך לעבוד".
בשנת 2019 נחקר ליצמן באזהרה בחשד להתערבות בחוות דעת הפסיכיאטרית על כשירותה של מלכה לייפר, אישה חרדית החשודה בפדופיליה, לעמוד לדין. לפי תחקיר של התכנית "המקור" ששודר באותה שנה, היו מקרים נוספים שבהם פעל ליצמן למען עברייני מין חרדים. באוגוסט 2019 המליצה המשטרה להעמיד אותו לדין בגין עבירות מרמה והפרת אמונים, הדחת עדות והצעת שוחד בפרשת לייפר ובגין מקרה אחר שבו ניסה לכאורה להשפיע על גורמים במשרד הבריאות בכדי למנוע סגירת מעדנייה סמוכה לביתו לאחר שהתגלו בה ליקויים תברואתיים שהתגלו בה. ליצמן הכחיש את האישומים. "כל נושא החקירה הפלילית נגדו לא מוסיף כבוד למערכת הבריאות או לאמון שלו במערכת", אומר מ'.
בשנה שעברה נחשף כי ליצמן ביקש לכאורה מרופאים ב"איכילוב" להעניק יחס מועדף לאשת האדמו"ר מגור כשזו אושפזה שם – ב"הארץ" פורסם כי אמר במפורש "כל מה שהרבנית רוצה, תיתנו" – ולדברי מ' זה עולה בקנה אחד עם המציאות שהוא מכיר. "שמעתי סיפורים על זה שהוא דורש שיפנו חדרים בשביל חולים מהחסידות שלו, ולמרות שלא נתקלתי בזה בעצמי, אני אומר לך שמנהלי בתי חולים מפחדים ממנו, מפחדים להתנגד או לצאת נגדו בפומבי. המנהלים חוששים לעמוד על הרגליים האחוריות ולהילחם בו בשביל בית החולים שלהם".
בכירים במערכת הבריאות מספרים שליצמן נתפס כמי שעושה לביתו ולקהילתו, ומטילים ספק בכישורי הניהול שלו. מקור שביקש להישאר בעילום שם מספר על ישיבה שהתקיימה בהסתדרות הרפואית במרץ 2019 שבה הכריז שר האוצר משה כחלון כי העביר לליצמן מיליארד שקלים לבתי החולים – כסף, כך לטענת המקור, שמעולם לא הגיע לבתי החולים הציבוריים ("אולי זה הלך לקופות החולים, לא ממש ברור, אבל משהו שם השתבש").
בעוד שלטענה על הכסף האבוד אין אישור ממקורות נוספים, רבים השמיעו באחרונה ביקורת פומבית על השר ליצמן. בתחילת משבר הקורונה אמר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, כי החלטות השר נובעות מכך שמדובר באירוע בעל פרופיל תקשורתי גבוה ונעשות על רקע תקופת הבחירות; ח"כ אביגדור ליברמן, שמפלגתו לוטשת עיניים אל משרד הבריאות, אמר שאם ליצמן היה מתפקד כראוי, המוסד לא היה צריך לסייע בהשגת מטושים.
לצד הטענות על תפקודו של ליצמן במשבר הקורונה, איש אינו רואה בו גורם מחליט בשעה זו. מתחקיר שפרסמו השבוע עידו אפרתי ואור קשתי ב"הארץ" עולה כי את הטיפול במגפה מנהל ראש הממשלה נתניהו תוך מה שמקורותיהם מגדירים כ"הדרת נציגי משרד הבריאות ואנשי מקצוע". מהתחקיר עולה כי נעשה שימוש מינימלי בלבד בצוות לטיפול במגיפות (צט"מ) המייעץ למשרד הבריאות, וכי נתניהו מעדיף להתייעץ ישירות עם פרופ' רן בליצר (מנהל מכון המחקר של שירותי בריאות כללית), פרופ' איציק קרייס (מנהל בית החולים שיבא) ופרופ' שמואל שפירא (מנהל המכון הביולוגי). "שר הבריאות יעקב ליצמן", כתבו אפרתי וקשתי, "הושאר מחוץ לתמונה".
זה כבר מעבר למערכת לא מתפקדת.
פארן: "בכל המשבר הנוראי הזה, כמה פעמים שמעת את ליצמן מדבר?".
רוזן: "ליצמן הוא מנהיג חרדי? שייסע לבני ברק, היכן שהתושבים מתעלמים מהוראות משרד הבריאות, ויעשה שם סדר. זה האנשים שלו, למה הוא לא עושה את זה? למה קולו נדם? למה היחיד שמדבר זה מנכ"ל המשרד שלו? למה ליצמן לא נפגש עם רבנים ואדמו"רים ואומר להם להוריד הנחיות לציבור? מה זה, אין אכיפה בבני ברק? אנחנו נשארים בבתים ושם חוגגים. זו בעיה להכניס את הצבא לבני ברק ולדאוג שאנשים יהיו בבתים? בסוף יהיו שם המוני נדבקים, והוא ידרוש שהם יקבלו את מכונות ההנשמה כי הוא שר הבריאות. אגב, את שמעת שמנכ"ל האוצר והבריאות כמעט הלכו מכות על התקציב? ומי צריך להכריע - ד"ר ביבי? הוא מבין משהו ברפואה? אתם לא רואים שזה מתנהל עקום?".
יש ניתוק מוחלט בין השטח למוקדי קבלת ההחלטות
האירוניה היא שיש משהו בהערת "ד"ר ביבי". אחרי הכל, האדם היחיד בישראל עם ותק דומה לזה של ליצמן בראש מערכת הבריאות הוא מי שמינה אותו לתפקיד. ראש הממשלה נתניהו שימש שר בריאות בקדנציה הראשונה של ליצמן כסגן (2009-2013) ושוב בין 2017 ל-2019; לקראת סוף התקופה, בחודש יולי 2019, נרשמה באחת מישיבות הממשלה תקרית מביכה כשנתניהו – כך דווח אז ב"וואלה!" - דפק על השולחן ודרש "תשיגו לי את שר הבריאות". כעבור שנייה דומייה השיב מי מהנוכחים: "אדוני, אתה שר הבריאות".
נתניהו ספג בעבר ביקורת ציבורית על הנטייה להשאיר בידיו תיקים רבים. הוא אמנם קיבל הכשר מבג"ץ לריבוי התפקידים – ב-2016 דחו השופטים את עתירת יש עתיד בנושא, שהוגשה לאחר שמינה את עצמו לשר החוץ, שר הבריאות, שר התקשורת ושר לשיתוף פעולה אזורי – אבל העובדה שלמערכת הבריאות לא היה במשך שנים שר שכל זמנו מוקדש לה עלתה שוב ושוב בשיחות הרקע לכתבה זו.
על רקע מגפת הקורונה, הרופאים מעידים על תחושה קשה של "אין בעל בית" ועל הפקרות של ממש בבתי החולים - מחסור בציוד מיגון, היעדר מענה לרופאים שילדיהם אינם נמצאים במסגרות וסימני שאלה גדולים לגבי אופן ההתמודדות עם התופעה הגוברת של הידבקות אנשי צוות רפואי. "אנחנו כל הזמן מחכים למבול, לצונאמי", אומר פרופ' פארן. "שומעים מרופאים באיטליה, צרפת וספרד, רואים את האסונות שם. אסור ביום שאחרי לשכוח מה קורה פה ומה הביא אותנו למצב הזה".
רוזן: "הניהול של המשבר הזה לא נעשה נכון. החלטות וכסף נזרקים באוויר, ההחלטות הזויות. תיכנסי למחלקת הקורונה באיכילוב, בילינסון והעמק, ותראי את ההבדלים".
לאן זה הולך? איך המגפה הזאת תיגמר?
רוזן: "לדעתי הרע עוד לפנינו. כמות החולים תלך ותגדל וגם כמות המתים. הצעדים שעושה משרד הבריאות הם אולי חכמים אבל לא החלטיים, ורבים מהם היה צריך לעשות לפני. מעבר לזה, יש ניתוק מוחלט בין השטח לבין מוקדי קבלת ההחלטות. אין יד מכוונת ואין מדיניות אחידה, כי כל אדם במשרד הבריאות שדוחפים לו מיקרופון זורק הערכות וסיסמאות בלי להתבסס על כלום. זה מכניס את המדינה לפאניקה. אין אפילו דברור מסודר".
מ': "אם המשבר כל כך חמור שהוא מצדיק סגר על כלל האוכלוסייה, אז הוא מצדיק גם התגמשות בכל הנוגע לשכר ולתנאים של עובדי בתי החולים. זה הזוי שמתקטננים עם עובדים על ימי חופש ושכר במקום להשקיע את כל המשאבים בפתרון ובשמירת כמה שיותר אנשי צוות כשירים ליום שבו חלילה תהיה קטסטרופה".
מה אתם מציעים?
רוזן: "צריך להרים מועצה לביטחון בריאותי. כמו שיש מל"ל (מועצה לביטחון לאומי – ל.ב.ס) צריך להיות מל"ב, גוף מקצועי שמורכב מאנשי מקצוע שמתחלפים אחת לכמה זמן ומזמינים מומחים בהתאם לנושא. היום זה קורונה ומחר זה חוסר מיטות ומחרתיים חוסר תקנים. המערכת צריכה 10 מיליארד שקלים - לא הערכה שלי, הערכה של האוצר - וגוף כזה, אם וכאשר יוקם, לא יתפרק אחרי הקורונה אלא ידאג שחלוקת האמצעים בישראל תהיה שוויונית".
איך תיראה המערכת ביום שאחרי?
פארן: "אני לא יודע אם נידרדר למצב של איטליה או שנעבור את זה וימכרו לציבור כמה אנחנו הכי טובים בעולם, אבל הבסיס שאיתו הגענו למשבר הזה, ההזנחה המכוונת של מערכת הבריאות במשך שנים – צריך לוודא שזה לא יחזור".
רוזן: "אם לא ייקחו את הזעקה הזו ברצינות, ביום שאחרי הקורונה מערכת הבריאות תחזור לשקוע לאותו מקום. בלי אמצעים, עם העדפה של המרכז וחלוקה לא שוויונית של הכספים. מי מבטיח לי שלא נחזור לאותו מצב ונהיה מוכנים לקורונה הבאה?".
לשכת ליצמן: "ניסיון של גורמים אינטרסנטיים להטיל דופי בפעילות החשובה של שר הבריאות"
תגובת לשכת שר הבריאות, יעקב ליצמן: "מדובר ברצף של שקרים והכפשות שאין בינם למציאות ולו קשר מקרי. יש לדחות ניסיון גורמים אינטרסנטיים להטיל דופי בפעילות החשובה של שר הבריאות ומערכת הבריאות בימים בהם אנו נאבקים לטובת אזרחי ישראל לצד כל גורמי הממשלה והמל"ל.
"לגבי בתי הכנסת הדברים אינם נכונים. בשום מצב לא דרש השר ליצמן להשאיר פתוח בתי כנסת בניגוד לדעת המשרד. ליצמן דרש כי תפילות וטקסי דת יפעלו רק בהנחיות ובהגבלות שגובשו יחד עם אנשי הרפואה במשרד הבריאות והמשרד לענייני דת.
"האמירות לפיהן כביכול קידם ליצמן רפורמות לטובת המגזר שלו, הינן שקריות ועל גבול האנטישמיות. כל הרפורמות והמהלכים שנקט ליצמן הופנו לטובת כלל אזרחי ישראל, ללא קשר למגזר או לאוכלוסיה כזו או אחרת.
"האשמות השווא על הידרדרות מערכת הבריאות מגוחכות שכן ליצמן קידם את הפריפריה בכל דרך, הקים עשרות מוקדי חירום מרלדים בעיקר בפריפריה, הביא מכשירי MRI לכלל בתי החולים בייחוד לפריפריה. הגדיל את תקציב מערכת הבריאות וסל התרופות במספרי שיא של כל הזמנים. הוספנו כ-50 מכשירי MRI ב-6 שנים האחרונות בניגוד להכפשות אלו.
"בר סימן טוב איש מקצוע ברמה לאומית ומשכמו ומעלה. האיש מנהל את משבר הקורונה יחד עם השר ליצמן בכל הכוח. בג"ץ כבר התייחס לטענות שאינו רופא ודחה אותן באופן מיידי. הנהלת משרד הבריאות כוללת שורת רופאים בכירים ביותר וכל ההחלטות מתקבלות במקצועיות ובשיקול דעת לטובת אזרחי ישראל".
ליצירת קשר עם הכתבת liat.barstav@mako.co.il