לפני קצת פחות מחודש נחת מטוס מטען בישראל, כשעל סיפונו צידנית ובה נגיפי קורונה. אז עוד לא היה נגיף "זמין" בישראל, והמדענים של המכון הביולוגי בנס ציונה נזקקו לעזרת עמיתים במדינה באסיה כדי לקבל את המשלוח. הנגיף שהועבר הגיע בכמה גרסאות – שנלקחו מאדם צעיר, ממבוגר וגם מבעלי חיים. בכך החל בישראל המירוץ למציאת חיסון לקורונה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מדעני המכון פועלים בכמה ערוצים במקביל – מציאת חיסון, מציאת נוגדן וייצור ערכות בדיקה מדויקות ככל שניתן וכאלה שמספקות תשובה במהירות גבוהה. לפני ימים אחדים, בריאיון לגלי צה"ל, אמר שר הביטחון נפתלי בנט כי "המכון הביולוגי עשה כמה פריצות דרך באבחון קורונה בימים האחרונים".
למה התכוון השר? ניתוח של מדענים ואנשי מחקר הנמצאים בקשר עם המומחים במכון הביולוגי מצביע על הכיוון: אנשי המכון פועלים לזהות את נקודות התורפה של הנגיף, מה משפיע עליו, מטמפרטורה ועד חומרים שונים שמאפשרים את דיכויו. המדענים בוחנים את העמידות של הנגיף על משטחים, לבחון כיצד הוא שורד ואילו שיטות חיטוי מנטרלות אותו, ואפקטיביות למשך זמן. עד כה אכן נרשמה התקדמות: המדענים יודעים טוב יותר את התנהגות הנגיף וזה מאפשר התקדמות במחקר.
דרך ארוכה-קצרה לחיסון?
מאז ההתפרצות בסין, ארגון הבריאות העולמי פועל מול 15 מעבדות בעולם למציאת חיסון לנגיף, גם עם המכון הביולוגי. ועדיין יש עוד דרך לעבור: גם האופטימיסטים מבין המדענים מודים שפיתוח חיסון ייקח עוד לפחות שנה למרות המאמץ הגדול שמושקע בכך. על מנת שחיסון יופק לבני אדם הוא צריך לעבור אישור של מנהל התרופות המזון והבריאות ה-FDA, האמריקני. עם זאת, ייתכן ובשל חומרת המצב, תהיה הקלה בדרישות הבדיקות עד לייצור חיסון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע לאחרונה כי הנחה את המכון ומשרד הבריאות להקים "מפעל חיסונים" בישראל. "כינסתי את גורמי הממשלה כדי להיערך להתפרצות נגיף הקורונה. סגרנו את המעברים האוויריים, היבשתיים והימיים מסין. אם נאתר ישראלים שנדבקו, נבודד אותם ונטפל בהם. הנחיתי את המכון הביולוגי ומשרד הבריאות לפעול ליצירת חיסון ולהקים מפעל חיסונים בישראל. נעשה הכול כדי לשמור על אזרחי ישראל", צייץ נתניהו בטוויטר.
המכון למחקר ביולוגי הוא מרכז לאומי למחקר ופיתוח בתחומי הביולוגיה, הכימיה והסביבה, לחיזוק יכולותיה וחוסנה של מדינת ישראל. המכון משמש כמנחה מדעי למקבלי ההחלטות בגיבוש תמונת האיום, המענה וקביעת יעדים לאומיים. מדובר בארגון הצופה פני עתיד ופועל בחזית הידע בעולם. בהיותו מעבדה לאומית, מהווה המכון כר לפיתוח יישומים פורצי דרך על בסיס יכולות רב תחומיות. המצוינות והאיכות האנושית והארגונית הן אבני היסוד לכך. בדרך פעולתו מעודד המכון חדשנות, גמישות ויזמות, תוך טיפוח ההון האנושי ויצירת סביבת עבודה מיטבית.
לפי פרסומים זרים, במכון עוסקים, או לפחות עסקו בעבר, גם בפיתוח אמצעי לחימה כימיים וביולוגיים. לפחות פעמיים נחשפו מבצעי חיסול שיוחסו למוסד ובהם נעשה שימוש ברעלים. ב-1997, אחרי ניסיון ההתנקשות בחייו של חאלד משעל, הודתה ישראל בפעולה ואף הצילה את חייו כשהעבירה לירדן נסיוב נגדי שנועד במקור ללוחמים. ב-2010 חוסל בכיר חמאס מחמוד אל-מבחוח, שעסק בהברחות נשק מאירן לרצועת עזה, בבית מלון בדובאי בעזרת רעל.
