חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקף בשנת 2018 יצר מציאות משפטית חדשה שמטרתה לסייע לחייבים להשתקם כלכלית. מתוך תפיסה עולמית הרואה בחדלות פירעון תוצאה של סיכונים עסקיים ולא של התנהלות כושלת, החוק מקל משמעותית על חייבים ומאפשר להם לצאת מהליכי פשיטת רגל בקלות יחסית.
אולם צדו האפל של החוק הוא הפגיעה המשמעותית בנושים - אותם בעלי עסקים ונותני שירותים שסיפקו לחייבים סחורות או שירותים בתום לב, ועתה עומדים בפני שוקת שבורה. החוק החדש למעשה מעניק לחייבים הגנה נרחבת מפני הליכים משפטיים, לעיתים קרובות על חשבון הנושים שעלולים לקבל אחוזים בודדים בלבד מהחוב המקורי. כיצד יוכלו בעלי עסקים קטנים ובינוניים להתמודד עם מציאות חדשה זו ולהגן על כספם?
לפנייה ישירה לר.אדר ושות' עורכי דין – לחץ/י כאן
שינוי תפיסה משפטית על חשבון הנושים
עו"ד רונן אדר, העומד בראש משרד עורכי דין העוסק במתן שירות משפטי אישי ומקצועי לחברות, ארגונים ובעלי עסקים פרטיים, מסביר את השינוי המהותי שהתרחש בתפיסה המשפטית בישראל. חוק חדלות פירעון נולד במטרה לא
פשר לחייבים להשתקם כלכלית. התפיסה השלטת העומדת בבסיס החוק מניחה כי מצב של חדלות פירעון נובע, ברוב המקרים, כתוצאה מהסיכון הנלווה לפעילות המסחרית המושפעת מתנאי השוק ולא מהתנהלות החייבים עצמם. גישה זו מהווה שינוי דרמטי ביחס למוסכמות המקובלות בעבר במערכת המשפט הישראלית, לפיהן מצבי חדלות פירעון העידו על אי כשירות של חייבים להתנהל כלכלית בצורה נכונה. למעשה, חוק חדלות פירעון קובע שהחייבים נוהגים כשורה ולכן האחריות על המצב אינה מוטלת עליהם, אלא על סיכון עסקי שהתממש.
עו"ד אדר, בעל ניסיון עשיר בייצוג חברות, בעלי מניות ואנשי עסקים בסכסוכים מסחריים ואזרחיים מורכבים בכל הערכאות המשפטיות, מדגיש שבדיקות שבוצעו בשלוש השנים האחרונות מצביעות על כך ש-98% מהבקשות לקבלת צו פתיחת הליכים וצו עיכוב הליכים התקבלו בבית המשפט על ידי חייבים. במרץ האחרון הורחבה המגמה עוד יותר עם תיקון ארבע לחוק, שיצא בחסות תקופת הקורונה, המאפשר לחייבים לבקש מבית המשפט עיכוב הליכים ללא צו, על מנת שיוכלו לערוך משא ומתן עם הנושים להסדר החוב בחסות בית המשפט. ברוב הפעמים בית המשפט ילחץ על הנושים לוותר ולקבל מעט מסכום החוב המקורי.
מדרג הנושים וה"חוליה החלשה"
את הנושים ניתן לחלק לדרגות שונות לפי סדר העדיפויות של בית המשפט בחלוקת ההחזר. נכסי קופתו של החייב מחולקים על פי 'חובות בדין קדימה' מול 'חובות רגילים'. המעמד הראשון לקבלתו של רוב החוב הם נושים בדין קדימה, כמו למשל שכר עובדים המוגן בחוק הגנת השכר, הסכום שהחייב ניכה במקור לפי פקודת מס הכנסה וטרם העביר לרשות המיסים ולביטוח הלאומי, וחובות מבוטחים שהינם נכסים או אשראי שניתנו לחייב על ידי נושים שהשכילו לאבטח אותם באמצעות שיעבוד המחייב את הנושה לפרוע את חובו.
בעל המשרד העוסק בייצוג הן של חייבים והן של נושים, מדגיש כי 'הנושים הרגילים' הם 'החוליה החלשה ביותר בשרשרת', מאחר שיזכו במקרה הטוב לקבל בין 10% ל-15% מסך החוב שלהם, אם בכלל. זאת למרות שמצידם קיימו בתום לב מסחר הוגן שהסתכם באספקת חומרי גלם, ציוד או שירותים למיניהם לחייב. הנושים הרגילים לא פועלים עם ליווי משפטי או ידע הנוגע לסיכונים שעלולים להתממש בעתיד. לעומתם, ארגונים גדולים כמו מוסדות האשראי וחברות מסחריות גדולות, יודעים להגן על עצמם היטב מפני מצב של חדלות פירעון מצד לקוחותיהם. בדרך כלל, חברות אלה מחזיקות יועצים משפטיים צמודים המגנים עליהם מפני מצבים שכאלו.
אסטרטגיות הגנה לעסקים קטנים ובינוניים
למרות התמונה העגומה, יש דרכים להבטיח את כספם של בעלי עסקים שעתידים להפוך לנושים. ראשית, לפני כניסה להליך של כל עסקה, מומלץ לבדוק את מצבו הפיננסי של הלקוח ואת יכולתו לקיים את חלקו. במידה שמחליטים לחתום על העסקה, בין אם סיכוייו של הלקוח לעמוד בהתחייבותו גבוהים או נמוכים, כדאי להגן על בעל המוצר או השירות באמצעות סעיף שיעבוד בהסכם. סעיף זה ישעבד את המוצר או נכס אחר של הלקוח שהוא תוצר של השירות הנמכר, שיגנו על כספם של הנושים, במידת הצורך.
עו"ד אדר ממליץ במיוחד לעסקים בינוניים וקטנים שלא מחזיקים ייעוץ משפטי קבוע, ולכן חשופים יותר למצבים בהם יהפכו לנושים רגילים, להתייעץ עם משרד ותיק ומנוסה בתחומי המשפט המסחרי ובטיפול בהליכים המתנהלים בבתי המשפט בנושאים הללו. ייעוץ כזה יגיש להם סיוע מעשי הלוקח בחשבון את התמונה המשפטית השלמה. בעקבות שינוי תפיסה בחוק החדש, נוצרה פגיעה חמורה במעמד הנושים בכל הקשור לקביעה וחלוקת הנכסים. בעוד השליטה בהליכים תוגברה על ידי בית המשפט, הנאמן וההוצאה לפועל, הנושים שפעם מעמדם היה חשוב הם כעת במעמד של מחווים דעה בלבד.
צעדים מעשיים להגנה על אינטרסים כלכליים
בין הפעולות האופרטיביות שניתן לבצע באמצעות עורך הדין, ניתן למנות את בדיקת ה-BDI של הלקוח הפוטנציאלי, ניתוח הסביבה העסקית בה נתון הלקוח ועריכת הסכם בין הצדדים ברוחו של ניתוח זה, הכולל הגנות משפטיות כמו משכון, ערבויות אוטונומיות, שעבודים, ועוד. הייעוץ המשפטי איננו מסתכם בכך וממשיך עם מעקב צמוד אחר שינויים עסקיים וסביבתיים של הלקוח. במידה שהנושה איחר והחייב כבר הגיש בקשה לחדלות פירעון, ישנן מספר פעולות שניתן ליישם ולמזער נזקים, באמצעות משרד עורכי דין מנוסה בתחום.
הדין המהותי במצב של הפרת הסכם והליכי גביית החוב שונים מהליכי גביית החוב כפי שמופיעים בחוק חדלות פירעון ושיקום. השפעות שונות אלו על הפרת הסכם בין חייבים ונושים יוצרות אתגרים ומחייבות הבנה רחבה יותר בפירעון החובות של הנושה. ההבדלים הללו בהליכים המשפטיים מחייבים ידע מקצועי והיכרות מעמיקה עם מערכת המשפט על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר עבור הנושים.
דרך חדשה להתמודדות עם מציאות משפטית מורכבת
ויתור על חובם של החייבים או קבלת חלק זעום ממנו איננה גזירת גורל. ייעוץ משפטי מקדים וליווי מקצועי בעת הליך הפירעון מול בתי המשפט, יסייע לנושים לקבל את המגיע להם ויבטיח את כספם. המציאות המשפטית החדשה אכן מטה את הכף לטובת החייבים, אך בעזרת כלים משפטיים נכונים והכנה מראש, גם עסקים קטנים ובינוניים יכולים להגן על האינטרסים הכלכליים שלהם. השינוי בחוק מחייב את הנושים להיערך מבעוד מועד ולהצטייד בייעוץ משפטי איכותי שיאפשר להם לנווט במים הסוערים של הליכי חדלות פירעון ולהבטיח שזכויותיהם הכלכליות לא יאבדו בתהליך.
משרד עו"ד ר. אדר ושות' עוסק בסכסוכים חוזיים ותיקי ליטיגציה מסחרית ואזרחית. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה למשרד עו"ד ר. אדר ושות' - 053-6260946
תגובות