מעשה מגונה - הגדרה, השלכות ודרכי התמודדות

עבירת המעשה המגונה מהווה אחת העבירות השכיחות בתחום עבירות המין במשפט הישראלי, ומוגדרת בחוק העונשין כמעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני. על אף השכיחות הגבוהה של עבירה זו, רבים אינם מכירים את ההגדרה המדויקת שלה, את ההשלכות המשפטיות שלה על הנאשם, ואת דרכי ההתמודדות האפשריות עבור נפגעי העבירה. עבירת המעשה המגונה נמצאת על הספקטרום הרחב של עבירות המין, ויכולה לכלול מעשים שונים בחומרתם - מנגיעות לא רצויות ועד למעשים חודרניים יותר שאינם מגיעים לכדי אינוס. 

החוק הישראלי מתייחס לעבירה זו בכובד ראש ומבחין בין נסיבות שונות של ביצוע העבירה - אם בוצעה תוך שימוש בכוח, אם הקורבן היה קטין, אם נעשתה במסגרת יחסי מרות או תלות, ועוד. הבנת מורכבותה של עבירה זו חיונית הן לציבור הרחב, כדי לדעת מה החוק אוסר ומה הן זכויותיו במקרה של פגיעה, והן לאנשי מקצוע מתחום המשפט והטיפול, כדי לסייע לנפגעים ולהבטיח הליך משפטי הוגן.

לפנייה ישירה אל משרד עורכי דין גיל בר-אור, לחץ/י כאן

ההגדרה המשפטית של מעשה מגונה

עבירת המעשה המגונה מוגדרת בסעיף 348 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ההגדרה הבסיסית מתארת מעשה מגונה כ"מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים". הגדרה זו רחבה במכוון ומאפשרת לבתי המשפט גמישות בפרשנותה בהתאם לנסיבות המקרה. המחוקק הישראלי בחר שלא לפרט רשימה סגורה של מעשים המהווים "מעשה מגונה", אלא להותיר זאת לפרשנות בית המשפט בהתאם לנסיבות, לערכים החברתיים המקובלים ולתפיסות המשתנות בחברה. 

עם זאת, ניתן לציין כי מעשה מגונה יכול לכלול מגוון רחב של התנהגויות, לרבות נגיעות בעלות אופי מיני בגופו של אדם ללא הסכמתו, חשיפת איברי מין בפני אדם אחר, אילוץ אדם להתבונן במעשים מיניים, ועוד. חשוב להדגיש שלא כל נגיעה לא רצויה מהווה מעשה מגונה - על המעשה להיות בעל אופי מיני מובהק ולהיעשות למטרות של גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים. כמו כן, החוק מבחין בין מעשה מגונה "רגיל" למעשה מגונה בנסיבות מחמירות, כגון מעשה מגונה בכוח, מעשה מגונה בקטין או מעשה מגונה תוך ניצול יחסי מרות או תלות.

נסיבות מחמירות והעונשים הקבועים בחוק

החוק קובע מדרג של חומרה ועונשים בהתאם לנסיבות ביצוע המעשה המגונה. ככל שהנסיבות חמורות יותר, כך העונש הצפוי חמור יותר. הנסיבות המחמירות העיקריות כוללות את גיל הקורבן, שימוש בכוח או באלימות, ניצול מצב של חוסר הכרה או מצב שבו הקורבן אינו יכול להביע התנגדות, וכן ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה. העונשים הקבועים בחוק נעים בין מאסר של שלוש שנים למעשה מגונה "רגיל" ועד לחמש-עשרה שנות מאסר במקרים החמורים ביותר, כמו מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 14 תוך שימוש בכוח. 

חשוב לציין כי מלבד עונש המאסר, בית המשפט רשאי להטיל עונשים נוספים כמו קנס כספי, פיצוי לנפגע העבירה ומאסר על תנאי. בנוסף, במקרים בהם המסוכנות המינית של הנאשם אינה נמוכה, בית המשפט רשאי להטיל עליו, עפ״י המלצת המרכז למסוכנות מינית, מגבלות שונות לתקופה של עד 5 שנים. 

מגבלות אלה יכולות להיות חובת קיום מפגשים קבועים עם קצין פיקוח עברייני מין, איסור כניסה לפארקים ולמקומות ציבוריים בהם שוהים ילדים, איסור שהיה בקרבת בתי ספר וגני ילדים, איסור צריכת אלכוהול, התקנת סנן אינטרנט על המחשב והסלולרי (למניעת תכני פורנו), חובת קבלת אישור קצין הפיקוח לכל עבודה, איסור שהיה ביחידות עם קטינים או עם נשים, מתן סמכויות חיפוש לקצין הפיקוח בביתו וברכבו של הנאשם ועוד.

התיישנות והיבטים פרוצדורליים

סוגיית ההתיישנות בעבירות מין בכלל, ובעבירת מעשה מגונה בפרט, עברה שינויים משמעותיים בעשורים האחרונים. ככלל, תקופת ההתיישנות לעבירת מעשה מגונה "רגילה" היא עשר שנים ממועד ביצוע העבירה, בהתאם לכללי ההתיישנות הרגילים. אולם, כאשר קורבן העבירה הוא קטין, החוק קובע הסדר מיוחד: תקופת ההתיישנות מתחילה להימנות רק בהגיעו של הקורבן לגיל 28. 

רפורמה זו משקפת את ההכרה בכך שנפגעי עבירות מין בגיל צעיר עשויים להדחיק את האירוע, לא להבין את משמעותו המלאה או לחשוש לדווח עליו, ומאפשרת להם "חלון זמן" נרחב יותר להגשת תלונה. יתרה מכך, בעבירות מין חמורות במיוחד שבוצעו כלפי קטינים, כגון מעשה מגונה בנסיבות מחמירות, תקופת ההתיישנות אף ארוכה יותר. מבחינה פרוצדורלית, חשוב לציין כי עבירת מעשה מגונה נחשבת ל"עבירת רשות" בכל הנוגע לחובת הדיווח. כלומר, בניגוד לעבירות מין חמורות יותר, אין חובה כללית על הציבור לדווח על חשד לביצוע מעשה מגונה בבגיר. עם זאת, כאשר הקורבן הוא קטין, קיימת חובת דיווח מכוח חוק העונשין וחוק חובת הדיווח.

השלכות משפטיות וחברתיות על הנאשם

הרשעה בעבירת מעשה מגונה נושאת עמה השלכות כבדות משקל על חייו של הנאשם, הן במישור המשפטי והן במישור החברתי. במישור המשפטי, מלבד העונשים המידיים כגון מאסר וקנס, הרשעה בעבירה זו נרשמת במרשם הפלילי של הנאשם ועלולה להשפיע על יכולתו לעסוק במקצועות מסוימים, במיוחד כאלה הכרוכים בעבודה עם אוכלוסיות פגיעות כמו קטינים, קשישים או אנשים עם מוגבלויות. כאמור, במקרים מסוימים, הנאשם אף עשוי להירשם במרשם עברייני המין, מה שמטיל עליו מגבלות נוספות. במישור החברתי, הרשעה בעבירת מין מלווה לעתים קרובות בסטיגמה חברתית משמעותית, העלולה להוביל לנידוי חברתי, קשיים בתעסוקה ובמציאת דיור, וכן לפגיעה במעמד המשפחתי והקהילתי. 

חשוב לציין כי בשנים האחרונות, עם התגברות השיח הציבורי בנושא הטרדות ותקיפות מיניות, במיוחד בעקבות תנועת MeToo גברה גם המודעות הציבורית לעבירות מין בכלל ולמעשים מגונים בפרט. כתוצאה מכך, גם ללא הרשעה פלילית, עצם החשד או האשמה בביצוע מעשה מגונה עלולים להוביל להשלכות חברתיות ותעסוקתיות חמורות. מציאות זו מעלה סוגיות מורכבות של איזון בין זכויות נפגעי עבירה לבין זכויות חשודים ונאשמים.

ההליך הפלילי וזכויות הנפגע

ההליך הפלילי בעבירות מין, לרבות מעשה מגונה, מתחיל לרוב בהגשת תלונה במשטרה. המשטרה מבצעת חקירה, ואם נמצאות ראיות מספיקות, התיק מועבר לפרקליטות המדינה להגשת כתב אישום. חשוב להדגיש כי בעבירות מין, ובכללן מעשה מגונה, קיימת חשיבות מיוחדת לעדותו של נפגע העבירה, שכן מטבע הדברים מעשים אלה מבוצעים לרוב ללא עדים. עם זאת, החוק והפסיקה הכירו בקשיים הייחודיים העומדים בפני נפגעי עבירות מין, ולכן נקבעו הסדרים מיוחדים להגנה על זכויותיהם במהלך ההליך הפלילי. 

כך למשל, חוק זכויות נפגעי עבירה מקנה לנפגע עבירת מין זכות לקבל מידע על ההליך הפלילי, להביע עמדה בשלבים מסוימים של ההליך, ולהיות מיוצג על ידי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי. כמו כן, בעת עדותו של נפגע עבירת מין בבית המשפט, ניתן לנקוט באמצעים שונים להקל עליו, כגון עדות מאחורי פרגוד או בדלתיים סגורות. בנוסף, נפגעי עבירות מין זכאים לסיוע ולליווי של מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, הפרוסים ברחבי הארץ ומציעים קו חם, תמיכה רגשית וליווי בהליכים המשפטיים.

דרכי התמודדות וסיוע לנפגעי העבירה

התמודדות עם פגיעה מינית, ובכלל זה מעשה מגונה, יכולה להיות מורכבת ומאתגרת מבחינה רגשית, נפשית וחברתית. חשוב שנפגעי עבירה ידעו כי קיימים מספר מקורות תמיכה וסיוע. ראשית, מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית מציעים קו חם 24/7, תמיכה רגשית, מידע על זכויות וליווי בהליכים רפואיים ומשפטיים. שנית, מערכת הבריאות מציעה טיפול רפואי ונפשי, כאשר קופות החולים מחויבות לספק טיפול נפשי לנפגעי עבירות מין. בנוסף, המוסד לביטוח לאומי מכיר בפגיעה מינית כאירוע טראומטי המקנה זכאות לקצבת נכות נפשית במקרים מתאימים. 

במישור המשפטי, נפגעי עבירה יכולים לפנות לסיוע משפטי בתביעת פיצויים מהפוגע, הן במסגרת ההליך הפלילי והן בהליך אזרחי נפרד. יש לציין כי להליך האזרחי יתרונות מסוימים, ובהם נטל הוכחה קל יותר ("מאזן הסתברויות" לעומת "מעבר לספק סביר") ושליטה רבה יותר של הנפגע בניהול ההליך. במקרים מסוימים, נפגעי עבירה גם זכאים לפיצוי מהמדינה מכוח חוק נפגעי פעולות איבה או מהקרן לסיוע לנפגעי עבירות. חשוב להדגיש כי התמודדות עם פגיעה מינית היא תהליך אישי, וכל נפגע מתמודד בדרך שונה. עם זאת, רבים מהנפגעים מדווחים כי פנייה לעזרה מקצועית, בין אם במישור הרגשי ובין אם במישור המשפטי, מסייעת בתהליך ההחלמה.

דגשים למניעה והגברת המודעות הציבורית

מניעת עבירות מין בכלל, ומעשים מגונים בפרט, מחייבת התייחסות מערכתית וחברתית רחבה. חינוך למיניות בריאה ומכבדת מגיל צעיר, העלאת המודעות לגבולות אישיים והסכמה, ועידוד שיח פתוח בנושאים אלה הם אבני יסוד בהתמודדות החברתית עם התופעה. מערכת החינוך, ארגוני החברה האזרחית והמדיה ממלאים תפקיד חשוב בהגברת המודעות ובשינוי נורמות חברתיות. 

בשנים האחרונות ניכרת מגמה חיובית של הגברת השיח הציבורי בנושא הטרדות ופגיעות מיניות, במיוחד בעקבות תנועת MeToo העולמית. שיח זה תרם להעלאת המודעות, להפחתת הסטיגמה סביב דיווח על פגיעות, ולהגברת הלגיטימציה החברתית להתנגד להתנהגויות פוגעניות. במישור המוסדי, מקומות עבודה, מוסדות חינוך וארגונים ציבוריים ופרטיים נדרשים להטמיע מדיניות ברורה למניעת הטרדות מיניות, לרבות מעשים מגונים, ולספק מנגנוני דיווח וטיפול יעילים. הגברת השקיפות, הקפדה על אכיפה משמעותית של המדיניות, ויצירת אווירה המעודדת דיווח על התנהגויות פוגעניות, הן צעדים חיוניים במניעת הישנותן של עבירות אלה.

המבט לעתיד

ככל שהחברה הישראלית והעולמית ממשיכה להתמודד עם נושא העבירות המיניות, ניתן לזהות מספר מגמות ואתגרים עתידיים. ראשית, ניכרת מגמה של החמרה בענישה על עבירות מין בכלל ומעשים מגונים בפרט, מתוך הכרה בחומרת הפגיעה ובהשלכותיה ארוכות הטווח על הנפגעים. שנית, מתפתחים מודלים חדשים המציעים דרכים חלופיות או משלימות להליך הפלילי המסורתי, במטרה לתת מענה טוב יותר לצרכי הנפגע ולשקם את הפוגע. שלישית, הופעתן של טכנולוגיות חדשות מציבה אתגרים חדשים - כיצד להתמודד עם מעשים מגונים במרחב הווירטואלי, כגון שליחת תמונות אינטימיות ללא הסכמה או הטרדות מיניות ברשתות החברתיות. רביעית, ניכר מאמץ מוגבר לשיפור הטיפול המערכתי בתלונות על עבירות מין, באמצעות הכשרות ייעודיות לגורמי אכיפת החוק, פיתוח פרוטוקולים מותאמים לחקירת עבירות מין, והקמת יחידות מיוחדות הכוללות חוקרים המומחים בתחום. 

בשנים הקרובות, סוגיות אלה צפויות להמשיך ולעצב את האופן שבו החברה והמשפט הישראליים מתמודדים עם עבירת המעשה המגונה ועם עבירות מין בכלל, במטרה למצוא את האיזון הנכון בין הגנה על זכויות הנפגעים, אכיפה יעילה, והבטחת הליך הוגן לחשודים ולנאשמים.

משרד עו"ד פלילי גיל בר-אור הוא משרד ותיק העוסק בייצוג בבתי המשפט השונים בעבירות אלימות, מרמה, סמים, רכוש, מין ועוד וכן עוסק במחיקת רישום פלילי ומשטרתי. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ, מכל סוג, או המלצה לנקיטת הליך משפטי או אי נקיטת הליך משפטי. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עשויה להשתנות, מעת לעת.

לפנייה ישירה לעו"ד גיל בר-אור - 053-9428974