הצבא מהווה שער לאזרחות. מאות בני נוער מלש"בים (מיועד לשירות בטחון) ומתגייסים מטופלים על ידי מיט"ב. מיט"ב אמורה להתמודד בפעילותה עם הצורך להתאים עצמה להתפתחויות טכנולוגיות, לשינויים חברתיים ובין-דוריים המשפיעים על התנהלות המלש"בים וציפיותיהם וכן לשינויים בחברה הישראלית.
במהלך חרבות ברזל אנו עדים לגיבורי על ומקצוענות לשמה, רוב החיילים עושים מלאכתם נאמנה. אך כמו בכל מערכת ישנם חריגים. חיילים שהסתבכו בעבירות או חיילים שהסתבכו בעל כורחם במהלך שירותם הצבאי בהקשר מבצעי ולא תמיד המערכת מסוגלת ליתן להם את התמיכה המתבקשת.
כמו באזרחות כך גם בצבא חייל/ת עלול/ה להסתבך בעבירות סמים, גניבת רכוש מחייל אחר , גניבת נשק, אמל"ח, עבירות מין, מרמה, זיוף וכיו"ב או בעבירות צבאיות, עבירות בנשק או בהקשר מבצעי.
לפנייה ישירה אל עו"ד משה בן יקר, לחץ/י כאן
תהליך המיון בצה"ל
עד לאחרונה תהליך המיון היה שבוי בתפיסות שפותחו משנות ה-50 עם עדכונים קלים, שיטה זו יוצרת איפה ואיפה בין קבוצות אוכלוסייה שונות. על כן, כגודל הצפיות של המלש"ב המגיע מאזורים מסוימים בארץ, לעיתים עם מוטיבציה בשמיים, כך גודל התסכול מאחר וסיכוייו יהיו קלושים מעצם תהליך המיון להתקבל לתפקיד נחשק. שיטת המיון המושתתת בין היתר על מיקום פיזי של המועמד, יוצרת חייץ בין מרכז לפריפריה. לאחרונה החלו רוחות של שינוי מראש אכ"א היוצא, אך הדרך ארוכה לשינוי המיוחל.
פרופיל רפואי ושיבוץ מתאים
שירות הביטחון אינו מתאים לכולם. כ-90 אחוז מהתיקים הפליליים בצבא הינם בגין היעדרות משירות ("עריקות"). לכל כלל יש יוצא מהכלל. לדוגמא מלש"ב הסובל מבעיות רפואיות או מגבלות אחרות שהוזנחו ולא טופלו יתקשה לשרת בצבא ובנסיבות רפואיות מתאימות יקבע פרופיל הפוטר משירות בטחון. לעיתים קורה הפוך, מלש"בים עם קשיים רפואיים או מגבלות נפשיות כן מעוניינים להתגייס ולשרת בצה"ל למרות המוגבלות.
אחוז נמוך מהמלש"בים לא ממצים את ההליכים הרפואיים (קביעת פרופיל) בהתייצבות הראשונה בלשכת גיוס. בנסיבות רפואיות מתאימות ועדה להתאמה לשירות (וה"ל) תקבע פרופיל הפוטר משירות בטחון. כמוכן במקרים מסוימים מלש"ב עם רקע מסוים ישולב בתפקיד עורפי ולא בתפקידי שטח או הפוך מלש"ב ששובץ לתפקיד עורפי מעוניין בתפקיד שטח דווקא.
היחסים בין מפקד לפקודיו יקבעו את המוטיבציה לשרות של חייל זה או אחר
שנה אחר שנה נחשפים חיילים מסוימים לביטויי אלימות וחוסר כבוד של מפקדים מסוימים, השפלה וביוש לעיני אחרים וחוסר רגישות למצוקתם. תופעות אלו למרבה הצער עדיין מתרחשות ולא מוגרו לחלוטין. עשרות מקרים נוספים מתרחשים במהלך השירות הצבאי.
במהלך שנת 2017 התרחש אירוע חריג ביותר. באוגדה דרומית שני מפקדים בדרגת סמ"ר היכו לוחם הכפוף אליהם פיקודית בפניו ובחזהו עד אובדן הכרה, תוך ויכוח על ביצוע תורניות שונות במוצב. במהלך האירוע הגיעו למקום בריצה שני לוחמים אחזו בידו של אותו לוחם וארבעתם המשיכו להלום בו.
שני המפקדים ושני הלוחמים נשפטו בבית הדין הצבאי והורשעו בעבירת תקיפה בגין סעיף 379 לחוק העונשין וריצו את עונשם בכלא צבאי.
הלוחם (נפגע העבירה) נעדר משירות כ-9 חודשים כתוצאה ישירה מאירוע זה. בשלב זה פנה הלוחם למשרדי לייצוג מול גורמי מיט"ב שסירבו בתחילה להתייחס לבקשתנו. הדרישה הייתה שהלוחם יסגיר את עצמו, ברוב המקרים ההתעקשות על הסגרה מעצימה את האירוע. הגשנו ערעור על ההחלטה למיט"ב, הערעור התקבל במיט"ב והוחלט לפטור את הלוחם משירות בטחון בהחלטה מיוחדת ללא העמדתו לדין בגין עבירת העדר משירות (עריקות). החייל לא ישב ולו יום אחד בכלא הצבאי.
המחסור בקב"נים (קציני בריאות הנפש)
קיימת חשיבות עליונה בהגדלת מספר הקב"נים וזמינותם למלש"ב או לחייל/ת הממתינים לקב"ן תקופה ארוכה. הצבא לא תמיד מעמיד טיפול מוגבר באוכלוסיות ממוקדות והעצמת תנאי שירותם, חיזוק החוסן הנפשי של החיילים, יצירת רצף טיפולי ושמירה על המשכיותו, זיהוי וטיפול בתקופות רגישות. כמוכן, ביקורות יזומות של ברה"ן (בריאות הנפש) כמעט ולא נערכות כלל. עובדה זו גורמת בין היתר לעלייה בהיעדר משירות ואף הסתבכות בפלילים.
התחקיר הצבאי הפקת לקחים מול הפללה עצמית
קיים מתח תמידי בין התנהלות הצבא לבין המשפט הפלילי, בעבר העניין היה מתברר בין מפקד לפקודיו ללא התערבות משפטית כיום הייעוץ המשפטי הפך לחלק אינטגרלי מהאירוע. קיימת חשיבות רבה להפיק לקחים מתחקיר צבאי אך יותר מכך קיימת חובה להטמיע וליישם את מסקנות התחקיר. אירועי ה-7 באוקטובר מצביעים על קיומה של חוליה חלשה בשרשרת, במערכת הפיקודית הצבאית המחלחלת לפקודים ומשפיעה על התנהלותם.
מלבד התחקיר הצבאי קיימים מנגנונים נוספים שבאמצעותם ניתן לבדוק או לחקור את פעילות המפקד או את פעילות יחידתו כגון ביקורת, ועדת חקירה, חקירת מצ"ח, שופט חוקר או קצין בודק. התחקיר חסוי. התחקיר עצמו במקרים חריגים עלול להוביל לחקירה פלילית. הצבא רואה בתחקיר חשיבות עליונה וכלי חיוני אך לא תמיד עושה בו שימוש נכון והוגן. התחקיר מועבר לפצ"ר המעיין בתחקיר ואם הפצ"ר מחליט כי בוצעה עבירה פלילית יכול ויגיש כתב אישום כנגד החייל/ת.
חשוב להבין כי ההחלטה על הגשת כתב אישום היא החלטה של אדם אחד ויחיד תובע או פרקליט ועל כן לעיתים אין מי שיעמיד אותו על טעותו מלבד הסנגור הוותיק והמיומן המייצג את החשוד/הנאשם.
מעצרים עם כיסוי פנים
לאחרונה אנו עדים למעצרים שמתבצעים תוך כדי שגורמי האכיפה (צבא ומשטרה) רעולי פנים באופן מלא או חלקי. חשוב להבין, גורם אכיפה אמור לזהות עצמו בפני החשוד בציון שמו ועובדת היותו שוטר, כמוכן אמור להציג תעודת מינוי ואם מדובר בסמוי הזדהה בע"פ וימסור כינוי רשמי במידה ויש כזה. שלב המעצר הינו קריטי להליך הפלילי עצמו.
לסיכום - מה כדאי לדעת
חשוב מאוד שהורי מלש"ב הצופים קשיים ומגבלות ידאגו בטרם גיוס ליידע את הצבא במגבלות או במקרה המתאים, כל מקרה לגופו, לקבל ייעוץ משפטי בנוגע להליך הגיוס. חייל או חיילת שמסתבכים בצבא אם בחשד לפלילים או בהקשר מבצעי חשוב מאוד שיממשו את זכותם לפנות לעו"ד ותיק ומנוסה עם ניסיון רב בתחום, העוסק בדין הצבאי פלילי והדין הפלילי (אזרחי).
עורך הדין משה בן יקר עוסק במשפט פלילי ומשפט צבאי פלילי. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעו"ד משה בן יקר - 053-9429028