סעיף הנכות בתקנות הנכים לתסמונת דחק בתר חבלתית, המוכר גם כפגיעה פוסט-טראומטית (PTSD) נועד לספק מענה למגוון התסמינים הנפשיים והתפקודיים הנגרמים מחשיפה לאירוע טראומטי. הסעיף מחולק לתת-סעיפים שונים, המאפשרים לאבחן את דרגת הפגיעה ואת השפעתה על תפקודו היום-יומי של הנפגע.
הבנת ההבדלים בין תתי-הסעיפים מסייעת להבחין בין דרגות שונות של נכות ונועדה לתת מענה מותאם לכל נפגע.
בתקנות הנכים, מבחנים לקביעת דרגת נכות, קיימים שלושה סעיפים המתייחסים לפגיעה או ליקוי נפשי:
- סעיף 33 לתקנות הנכים מבחנים לקביעת דרגת נכות שעוסק בהפרעות פסיכוטיות.
- סעיף 34 לתקנות הנכים מבחנים לקביעת דרגת נכות, שעוסק בתגובה נפשית שנובעת מחבלה גופנית.
- סעיף 34א לתקנות הנכים מבחנים לקביעת דרגת נכות, עוסק בתסמונת דחק בתר חבלתית (PTSD – פוסט טראומה).
תתי הסעיפים של סעיף 34א מבחינים בעוצמת הפרעת הדחק הבתר חבלתי כשהמרכיב המרכזי בכל תתי הסעיפים הוא עוצמת הפגיעה בכושר התפקוד של הנבדק.
ההשפעה על כושר התפקוד
תסמיני הפוסט-טראומה משפיעים לרוב על כושר התפקוד היום-יומי של הנפגעים, ומשליכים על תחומים רבים כמו תעסוקה, קשרים חברתיים וחיי משפחה. הפגיעה באה לידי ביטוי בתסמינים כגון חרדה, דריכות יתר, פלאשבקים, בעיות זיכרון, קשיי ריכוז ונטייה להימנעות ממצבים מסוימים שעלולים להזכיר את האירוע הטראומטי או את הטריגרים.
הסובלים מפוסט-טראומה עשויים לחוות ירידה משמעותית ביכולת העבודה והיעילות, מה שמוביל לעיתים קרובות לירידה באיכות חייהם, קשיים כלכליים, ולעיתים אף לאובדן כושר עבודה. הבנת השפעות אלו חיונית לצורך הערכת דרגת הנכות ומתן מענה תפקודי ונפשי לנפגעים.
לפנייה ישירה אל עורכת דין שירן צמח, לחץ/י כאן
פגיעה בקשרים החברתיים
מרכיב נוסף שמבחין בין תתי הסעיפים של סעיף 34א, הוא בחינת הקשרים הבין אישיים של הסובלים מפוסט טראומה. הסובלים מפוסט טראומה עשויים לעיתים להתמודד עם קשיים משמעותיים במערכות היחסים החברתיות שלהם, אשר נפגעות בשל שילוב של התסמינים רגשיים, הקוגניטיביים וההתנהגותיים.
תסמינים כמו חרדה, דריכות יתר, תחושת ניכור, ותחושות אשם ובושה עשויים לגרום לנפגעים להתרחק מאחרים, גם מהקרובים להם. בנוסף, קיים לעיתים צורך בהימנעות מסיטואציות מסוימות העלולות להציף זיכרונות טראומטיים, מה שעלול להוביל לבידוד חברתי. כמו כן לעיתים החשש מפני חוסר הבנה או דחייה מצד הסובבים, גם אם התחושה היא סובייקטיבית בלבד, מגביר אף הוא את תחושת הבדידות והניכור. כתוצאה מכך, הקשרים החברתיים עלולים להתערער, ואיכותם של קשרים קרובים, כמו יחסים זוגיים או משפחתיים, עלולה להיפגע.
פגיעה בבחינת המציאות
מרכיב נוסף בתתי הסעיפים של סעיף 34א לתקנות, הינו הפגיעה בבחינת המציאות והשיפוט של הנפגע. פגיעה בבוחן המציאות והשיפוט אצל נפגעי פוסט טראומה נובעת בין השאר משינויים נוירולוגיים המתרחשים באזורים במוח הקשורים לעיבור רגשי ולוויסות תגובות רגשיות בעיקר של פחד ואיום בעקבות הזיכרון הטראומתי.
PTSD יכול להשפיע על השיפוט במצבים חברתיים ורגשיים, והסובלים מפוסט טראומה עשויים להגיב יתר על המידה לסיטואציות הנתפסות בעיניהם כמאיימות או להימנע מהתמודדות עם מצבים יומיומיים שנתפסים בעיניהם כמאיימים, גם אם הסיכון מבחינה אובייקטיבית אינו גבוה. לעיתים גם הסובלים מ- PTSD נוטים לקבל החלטות שנובעות ממצבים רגשיים קיצוניים או ממצבים של הימנעות רגשית, דבר שעשוי לפגוע ביכולתם להפעיל שיפוט זהיר או שקול. פגיעה בבוחן המציאות והשיפוט הינו ליקוי משמעותי שמעיד על עוצמה חמורה של תסמונות הדחק הבתר חבלתית ויש לו ביטוי רב בתקנות הנכים, מבחנים לקביעת דרגת נכות.
בסיכומו של דבר, ועדות אגף שיקום במשרד הביטחון וועדות הביטוח הלאומי – נפגעי פעולות האיבה, בוחנות את קיומם ועוצמתם שלושת ההיבטים המרכזיים של סעיף 34א לתקנות הנכים, מבחנים לקביעת דרגת נכות, – הפגיעה בכושר התפקוד, הפגיעה בקשרים החברתיים והפגיעה בכושר השיפוט ובוחן המציאות – וזאת כדי להעריך בצורה מקיפה את השפעת התסמונת הבתר החבלתית על חייו של הנפגע. כל אחד מהמרכיבים הללו מייצג אספקט ייחודי של תפקוד הנבדק ומאפשר לוועדה לקבל תמונה שלמה על עוצמת ההפרעה ועל השלכותיה על איכות חייו. באמצעות שקלול ההשפעות הללו, הוועדה מסוגלת להגדיר את דרגת הנכות באופן הוגן, ובכך להבטיח התאמת סיוע ותמיכה התואמים את צרכיו של הנפגע.
הכנה נכונה לוועדה הרפואית עשויה לסייע לנפגעי פוסט-טראומה לקבל את ההכרה והסיוע הנחוצים להם. ראשית, חשוב להגיע לוועדה מצוידים בתיעוד רפואי עדכני הכולל מכתבים והמלצות מהמטפלים, תיעוד זה עשוי לשפוך אור על מצבם הנפשי והתפקודי וכן להעיד על רצף טיפולי.
שנית, מומלץ להדגיש בפני הוועדה את התסמינים המרכזיים ואת השפעתם על שגרת היום-יום, כמו פגיעה בתפקוד בעבודה, בקשרים החברתיים ובתחושת הביטחון הכללית. ולבסוף, כדאי להציג את הדברים בכנות, מבלי לייפות או להסתיר תחושות וקשיים – גישה כנה תאפשר לוועדה להבין טוב יותר את המורכבות של הפגיעה ולבצע הערכה מדויקת יותר.
עורכת דין שירן צמח עוסקת בייצוג נפגעים בתביעות הכרה לקצין התגמולים במשרד הביטחון ובתביעות לאגף שיקום נכים. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעו"ד שירן צמח - 053-6130825