אתם אולי לא זוכרים את העלילה של Minority Report  (הסרט של טום קרוז מ-2002) אבל זוכרים את הפיץ', הרעיון העיקרי – למשטרה בסרט טכנולוגיה מהפכנית לחזות מראש פשעים חמורים. על בסיס הנבואה, נעצרים ונאסרים "רוצחים לעתיד".

מתברר שלמשרד הפנים ניתנה פתאום גישה לחוזי עתיד, לסרב עלייה לישראל על בסיס האפשרות התאורטית שזכאי העלייה יורשע בפלילים במדינה אחרת בעתיד.

משרד עורכי הדין שלנו נאבק לעתים כדי להוכיח שלמרות עבירה פלילית שכבר בוצעה, הלקוח אינו מהווה סכנה לציבור בישראל; העבירה הייתה מעידה חד-פעמית, עברו שנים רבות וכיום העבריין הוא אזרח למופת, וכדומה. לראשונה נתקלנו בדרישה להוכיח שאדם שמעולם לא עסק בפלילים אינו צפוי להיות מורשע בעתיד. כל סיפור המאבק ההזוי והקפקאי – במאמר שלפניכם.

סיפור המעשה

נוויל (שם בדוי לצרכי המאמר) הוא יהודי-אמריקאי זכאי שבות. לא סתם יהודי, אלא אחד מעמודי הטווח של הקהילה המקומית היהודית, אשר צירף לבקשת העלייה לא רק תעודת יושר ותעודות המתעדות הורים וסבים דורות אחורה, אלא אף מכתב מרב ראשי המהלל את פעילותו בקהילה.

לפניה ישירה אל משרד עורכי דין דקר, פקס, לוי לחץ/י כאן 

נוסף על פעילות זו, נוויל מנהל מספר חברות טלמרקטינג המשדלות תרומות פוליטיות. על פעילות חברות אלו וניהול הפיננסי, נוויל ומספר שותפים נתבעו בתובענה ייצוגית (תביעת פיצויים אזרחית בה אדם תובע בשם קבוצה שנפגעה כביבול).

התביעה התנהלה משך מספר שנים ונסגרה בהסדר פשרה בין הצדדים. בין לבין, התביעה גם מנעה מנוויל לקבל אזרחות ישראלית כעולה.

מה הקשר בין תביעה אזרחית לבין זכאות לעלייה?

על פניו, לפי החוק ולפי השכל הישר, אין שום קשר. נכון, אף אחד לא אוהב טלמרקטרים. ומי שעוד זוכר את שנות ה2000 עם בדיחות "עונש מוות לספאמרים" עשוי לצחוק. אך תביעת פיצויים אזרחית אין דבר בינה לבין סכנה לביטחון המדינה ושלום הציבור.

חוק השבות אומנם מאפשר לסרב זכאות לעלייה לבעל מידע פלילי אשר העלול לסכן את שלום הציבור, ונוהל שינוי מעמד לעולה מאפשר "לקבל מידע מפורט על [מידע פלילי] מהרשויות בארץ ובחו"ל", אך אין בסיס חוקי לדרישות בירור לגבי תביעה אזרחית.

ועם זאת, לאחר שנוויל הגיש בקשת עלייה בשנת 2022, היא נותרה ללא מענה זמן רב, עד שהגיש בקשה לבירור המצב. אז התבקש, בשיחה שבעל פה וללא תיעוד בכתב, להגיש מידע המברר את מצב התביעה, עליה למדו נציגי משרד הפנים לאחר חיפוש גוגל (השקעת מאמץ ויוזמה שהיו מבורכים בהליכים אחרים של משרד הפנים).

גם הוכחת חוסר עבר והווה פלילי לא עוזרת?

כאמור, נוויל כבר הגיש תעודת יושר עם בקשת העלייה. לאחר הבקשה בעל פה, שלח את מסמכי התביעה וההגנה, ותצהיר על כך שאין לו עבר פלילי, אין כנגדו חשד בפלילים, ולא מתנהלים נגדו כל חקירה או תיק פלילי.

נוסף על כך מכתב מעורך דינו בארצות הברית, המתאר את התביעה כתביעת פיצויים אזרחית לחלוטין, וכן כתביעת סרק למטרות סחיטת כסף, עם תרגום נוטריוני לעברית. יש טעם להדגיש שבשלב זה התביעה אף טרם התקבלה לדיון בבית המשפט, ועורך דינו של נוויל ביקש לדחותה.

כל ההסבר התברר בבזבוז זמן וכסף, שכן בתגובה ביקשו עובדי משרד הפנים לקבל את המידע מחדש, ואז התעלמו מהבקשה משך כשנה, למרות שהתברר להם שאין לנוויל כל קשר לפלילים. מי יודע – היום תובעים אותו על שידול תרומות מאנשים שלא רוצים שישדלו אותם, ומחר...

אין לרשות האוכלוסין, ככל הידוע לנו, טכנולוגיה לחיזוי העתיד, ושום סיבה להניח שיהיה לנוויל "עתיד פלילי". אין תשתית משפטית לסירוב עלייה עקב תביעה אזרחית.

אז מה כבר אפשר לעשות כשרוצים לסרב לעלייה, אבל אין שום טענה שתעמוד במבחן משפטי? מעכבים את הטיפול בבקשה.

עיכובים במקום דחיית בקשה – דפוס חוזר ונשנה בשנים האחרונות

לאורך עשורים נקבעה שורה של תקדימים משפטיים ופרשנות לחוקי השבות והאזרחות. משרד הפנים ניסה להקשות על כניסתם לארץ של עולים ומהגרים, ועורכי דין הגירה וזכויות אדם, בין השאר ממשרדנו, פעלו על מנת למצות את הדין ולהשיג לזכאי עלייה ואזרחות את הזכויות שלהם.

בשנים האחרונות, משרד הפנים למוד הניסיון כבר יודע היטב אלו מקרים ניתן לטעון נגדם בבית המשפט, ואלו טענות סופן להידחות, ומצא דרך שלא דרך לדחות פניות מבלי לקבל על הראש מבית המשפט – פשוט להמשיך לעכב את הטיפול בבקשה, וככל שהנדחה פונה לבית המשפט, קובעים מועד דיון חדש בבקשה, ואז מחכים עוד שנה לאחר הדיון מבלי לדחות או לקבל, בתקווה שהפונה יתייאש או לא יוכל לשאת בהוצאות עורך דין הנדרשות לפניות חוזרות ונשנות על מנת לדרוש להמשיך בטיפול.

למרות שחלה חובה חוקית על עובדי מדינה להשיב לפניות תוך 45 יום, לעתים הסחבת נמשכת שנים. רק בשנה האחרונה הוגשו מאות עתירות על אי-מתן מענה (שיהוי בלתי מוצדק) נגד משרד הפנים ורשות האוכלוסין.

במקרה הספציפי הזה, מאחר והיה מובן שאין תירוץ לדחייה ויש סיכוי טוב שבית המשפט יפסוק הוצאות משפטיות עבור נוויל, הצלחנו להשיג מעמד עולה בעבור נוויל מבלי שנדרש להליכים משפטיים נוספים, זמן קצר לאחר הפנייה למשרדנו (גם אם מעלה משנה אחרי בקשת העלייה הראשונית).

עו"ד יהושע פקס (צילום: שירי דקר)
עו"ד יהושע פקס | צילום: שירי דקר

משרד דקר פקס לוי, בעל סניפים בירושלים ובתל אביב, מתמחה בהגירה, דרכונים זרים, מתן חוות דעת בדין הזר, כולל הדין האמריקאי, הסדרת מעמד בישראל, רילוקיישן ועוד. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה למשרד עורכי דין דקר, פקס, לוי -   053-9377916

* מאמר זה נכתב בעזרתו של סשה קישקו.