זוג שנישא בנובמבר 1996 החליט לרכוש דירה משותפת כשנה וחצי לאחר נישואיהם, בחודש מרץ 1998. הדירה נרשמה על שם שני בני הזוג בחלקים שווים, והם חיו בה על מי מנוחות במשך תקופה ארוכה. במהלך השנים, כפי שהעידו שני הצדדים בפני בית הדין הרבני, הם השקיעו מאות אלפי שקלים בהשבחת הדירה. ואולם, לאחר כשני עשורים של חיי נישואין, התגלע סכסוך קשה בין בני הזוג והם עמדו בפני פרידה וחלוקת הרכוש.
הבעל העלה טענות חמורות כנגד אשתו, וטען כי היא בגדה בו החל משנת 2017. טענות אלו, כפי שקבע בית הדין הרבני בצורה נחרצת, לא הוכחו כלל ועיקר. בית הדין אף הגדיר אותן כעלילת שווא הבנויה על ספקולציות בלבד.
נוסף על טענות הבגידה, הבעל טען כי אף על פי שהדירה רשומה על שם שניהם, היא צריכה להיות מחולקת ביניהם בהתאם להשקעה הכספית המקורית, שרובה הייתה מכספו. לתמיכה בטענתו, הציג הבעל התכתבויות וואטסאפ משנים שונות.
בית הדין הרבני האזורי קבע כי אף על פי שהדירה רשומה על שמם של שני הצדדים, אין לחלק אותה שווה בשווה אלא בהתאם להשקעה של כל אחד מהצדדים. על קביעה זו הגישה האישה ערעור לבית הדין הרבני הגדול, באמצעות עורכת הדין שני לוי רוזנבלום.
לפניה ישירה אל עו"ד שני לוי רוזנבלום, לחץ/י כאן
מה המשמעות המשפטית של התכתבויות בוואטסאפ שבהן האישה הבטיחה לבעל שלא תיקח דבר שלא מגיע לה?
במרכז הדיון עמדו התכתבויות וואטסאפ משנת 2021, שבהן כתבה האישה לבעלה "אל תפחד לא אקח ממך מה שלא היה שייך לי מההתחלה". כמו כן, בהתכתבות מוקדמת יותר משנת 2005, לאחר שהבעל הפציר באישה לחתום על הסכם ממון לשינוי חלוקת הרכוש, האישה התייעצה עם נוטריון לגבי הבטחתה לבעל שלא תיקח דבר שאינו שלה או שלא מגיע לה במקרה של גירושין.
בית הדין הרבני הגדול בירושלים ערך ניתוח משפטי מעמיק של הסוגיה, תוך התייחסות הן להיבט ההלכתי והן להיבט החוקי. בפסק דין מנומק היטב, קבע בית הדין כי הערעור מתקבל וכי הדירה שייכת לשני בני הזוג שווה בשווה. בית הדין הדגיש כי על פי חוק המקרקעין, עסקת מקרקעין נגמרת ברישום, וההבטחות שנתנה האישה בהתכתבויות הוואטסאפ אינן עומדות בדרישות החוק להתחייבות לעשות עסקה במקרקעין.
בית הדין הרבני הגדול קבע: יש לחלק את הדירה שווה בשווה הן על פי ההלכה והן על פי החוק האזרחי
בית הדין הסתמך על פסיקה קודמת שקבעה כי התחייבות לעשות עסקה במקרקעין דורשת מסמך בכתב הכולל את כל הפרטים ההכרחיים של העסקה, כגון שמות הצדדים, מהות הנכס, מהות העסקה, המחיר, זמני התשלום, הוצאות ומסים. התכתבויות הוואטסאפ שהוצגו לא עמדו בדרישות אלו.
בית הדין הורה על החזרת הערובה שהפקידה המערערת ולא חייב בהוצאות. כמו כן, נקבע כי יש לערוך חישוב מחדש של דמי השימוש בדירה בהתאם לקביעה כי הדירה שייכת לשני הצדדים באופן שווה. פסק הדין ניתן על ידי הרכב הדיינים בראשות הרב מיכאל עמוס - נשיא, הרב שלמה שפירא והרב זבדיה כהן.
תיק 1478776/1
עו"ד שני לוי רוזנבלום עוסקת בדיני משפחה וגירושין, עריכת הסכמי ממון, גישור בגירושין, הסכמי גירושין, ליווי משפטי בהליכי פרידה בהסכמה, איזון משאבים, הסדרי ראייה, משמורת, מזונות, גירושין בשיתוף פעולה (גשת"פ), הסכמי חיים משותפים, ייפוי כוח מתמשך ועוד. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד שני לוי רוזנבלום - 055-4315042