אין זה סוד שלאהבה אין חוקים ואין גבולות. ישנם זוגות, שאחד מבני הזוג אינו אזרח ישראלי והם מעוניינים לחיות יחד בישראל. לזוגות אלה, בין אם נישאו בחתונה אזרחית, או שהם בחרו לחיות כ"ידועים בציבור", או אם מדובר בזוגות בני אותו מין, קיימת זכות לחיות יחד בישראל אך עליהם להסדיר זאת מול רשות האוכלוסין.
כתבה זאת תסייע לזוגות לנחות "נחיתה רכה" במובן זה, ולפתוח הליכים בקלות ברשות האוכלוסין על מנת שהם יוכלו להתרכז בבניית חייהם ולא במאבקים פרוצדורליים.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר, לחץ/י כאן
כיצד מתחיל הליך הסדרת מעמד בישראל ואילו מסמכים נדרשים?
הליך של הסדרת מעמד עבור בן זוג זר בהתאם לנהלי רשות האוכלוסין, מתחיל בהגשת בקשה מקוונת לרשות האוכלוסין וההגירה יחד עם טפסים רשמיים (טופס אש/1, אש/3, אש/6, קורות חיים ותצהירים בהתאם למקרה הרלוונטי) ויחד עם מסמכי סף ותשלום אגרה.
הבקשה נקראת "בקשה לקבלת מעמד בישראל מכוח זוגיות עם בעלי אזרחות ישראלית או תושבות קבע". אם קיים קושי בהגשת הבקשה באופן מקוון, יש לפנות ללשכת רשות האוכלוסין. במסגרת הבקשה המקוונת יש להגיש תעודות ומסמכים בסיסיים, בלעדיהם לא ניתן לפתוח הליך.
אלו התעודות של בן הזוג הזר, בלעדיהן לא ניתן לפתוח בקשה מקוונת:
- תעודת לידה – בן הזוג הזר חייב להגיש תעודת לידה .
- תעודת יושר (תעודת רישום פלילי) – יש להציג תעודה ממדינת המוצא של בן הזוג הזר ומכל מדינה נוספת שבה הוא גר תקופה ממושכת. יש מדינות שמהן תידרש גם תעודה פדראלית, כמו מארה"ב. עצה חשובה! אם נעשו שינויי שמות יש להקפיד שבתעודה יופיעו כל השמות. מומלץ שתוקף התעודה לא יעבור שנה מיום הנפקתה.
- תעודת מצב אישי (תעודת רווקות, או תעודה שמציינת את הסטטוס האישי הקודם והנוכחי נישואין, גירושין וכד' ן) או תצהיר נוטריוני אם לא קיימת תעודה כזאת בארץ המוצא. לשים לב שתוקף התעודה לא יעלה על חצי שנה מיום הנפקתה.
- אם בן הזוג הזר היה נשוי בעבר, יש להציג תעודת גירושין ובמקרים של אלמנות, יש להגיש תעודת פטירה של בן הזוג הקודם.
- תעודת שינוי שם (אם רלוונטי).
על כל התעודות להיות מאומתות ומתורגמות לעברית
אימות תעודות נעשה על ידי חותמת אפוסטיל או באמצעות שרשרת חתימות על פי נהלי רשות האוכלוסין במדינות שאינן חברות באמנת האג או במדינות שאין בהן נציגות ישראלית. חשוב להקפיד שהתרגום לעברית יעשה על ידי נוטריון בישראל דובר השפה הזרה (לא נדרש תרגם מאנגלית).
לאחר הגשת הבקשה המקוונת יהיה צריך להציג במשרדי רשות האוכלוסין את כל התעודות והתרגומים המקוריים. בנוסף, בעת הגשת הבקשה חשוב שהדרכון של בן הזוג הזר יהיה בתוקף ליותר משנתיים.
הוכחות לקיומו של קשר זוגי – הנטל להוכיח מוטל על מגיש הבקשה
במסגרת מסמכי הבקשה בני הזוג נדרשים להגיש הוכחות לקיומו של הקשר הזוגי, על ידי מכתב אישי, מסמכים המעידים על מגורים משותפים, תמונות זוגיות, מכתבים מקרובי משפחה וחברים ותכתובות אישיות רלוונטיות (כגון מיילים או הודעות) ועוד.
הוכחות למרכז חיים בישראל
במסגרת מסמכי הבקשה בן הזוג אזרח או תושב ישראל צריך להגיש מסמכים להוכחת מרכז החיים שלו, תלושי שכר, אישור ניהול חשבון ופירוט חשבון, אישורים מביטוח לאומי ומקופת חולים, חשבונות של מים, חשמל, ארנונה ואישור תושבות.
אין מדובר ברשימה סגורה של מסמכים. רשות האוכלוסין תקפיד על בדיקה מעמיקה בנוגע לאותנטיות הקשר ועל כך שמרכז חייו של הישראלי הוא בישראל. ההבנה באלו נסיבות יידרשו מסמכים נוספים ואיך נדרש להגיש אותם, תסייע לקידום בדיקת הבקשה, תמנע עיכובים ושאלות וכך יחסך זמן יקר. על כן חשוב להקפיד על הגשת כל המסמכים הנדרשים ועל הגשתם בדרך הנכונה.
מקרים מיוחדים
כאשר לבן הזוג הזר יש ילדים קטינים מקשר קודם הנלווים להליך
כאשר לבן הזוג הזר יש ילדים מקשר קודם, יש לוודא שדרכוני הילדים יהיו בתוקף לשנתיים לפחות, להציג תעודות לידה של הילדים ולוודא, שהן מתורגמות ומאומתות. בהתאם לגיל הילדים יהיה צריך להגיש תעודת יושר ולבחון את התנאים הרלוונטיים לצירופם להליך בהתאם לנהלים.
יידרשו מסמכים המעידים על ההסדרים המשפטיים הנוגעים לילדים, כגון משמורת או הסכמי גירושין. כמו כן, יש צורך בקבלת הסכמה מההורה השני. מכיוון שמדובר בקטינים מומלץ לברר היטב את הדרישות והנהלים בטרם מוגשת הבקשה כדי לוודא שלא יהיו קשיים מיותרים ולחסוך עוגמת נפש.
כאשר כניסתו של בן הזוג הזר לישראל סורבה בעבר או שהוא שוהה בישראל ללא אשרה בתוקף
במקרים כאלה, יש לקחת בחשבון שיוטל על בני הזוג נטל כבד יותר לשכנע את רשות האוכלוסין שבקשתם כנה ואמיתית ולא פיקטיבית. במקרים אלה מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע, שיוודאו שלא מופעלת כלפי בני הזוג במהלך בירור הבקשה מדיניות, שאינה עולה בקנה אחד עם הנהלים או עם פסיקות בתי המשפט.
כאשר בן הזוג הזר נמצא מחוץ לישראל
כאשר אחד מבני הזוג נמצא מחוץ לישראל, תהליך הסדרת המעמד מצריך להגיש יחד עם כל המסמכים גם בקשה להזמנה לישראל. לעיתים בן הזוג הזר יידרש לפנות לנציגות הישראלית בארצו לצורך קבלת ויזה לישראל או לעבור ראיון. מקרים אלו יכולים להיות מורכבים וארוכים יותר על כן ההליך דורש שיתוף פעולה בין הרשויות בארץ לבין המשרדים הקונסולריים של ישראל בחו"ל.
כאשר בן הזוג הזר בישראל והוא עובד זר
במקרה כזה, יידרש בן הזוג הזר להוכיח שהוא לא מועסק יותר כעובד זר תחת חוק עבודת עובדים זרים. חשוב להגיש הוכחה שהמעסיק הנוכחי מכיר את כוונת העובד הזר להגיש בקשה לקבלת מעמד בעקבות קשר זוגי או מכתב התפטרות.
כאשר בן הזוג הזר הוא מבקש מקלט בישראל
במקרה כזה יש חשיבות למועד הגשת הבקשה להגשת מקלט מדיני ובהתאם לכך תבחן הבקשה מתוקף הנישואין בשינויים המחויבים, לרבות הדרישה שבנוהל להצגת תעודות הסף האישיות.
זוגות שחלה עליהם הוראת השעה והחלטות ממשלה
חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) קובע הגבלות על הליכי הסדרת מעמד. זוגות שהחוק חל עליהם נדרשים לעמוד במגבלת גיל להגשת בקשת "איחוד משפחות". ניתן לקבל על פי החוק מעמד זמני באשרת א/5 בלבד. ישנם נתיני מדינות שבקשותיהם ידחו על הסף.
מקרים שלא נכנסים לתבנית הנהלים
לא כל בני הזוג מצליחים לעמוד בדרישות ובנהלים המדויקים של משרד הפנים ולפעמים מדובר במקרים רגישים המצריכים פתרונות יצירתיים וגמישות מצד הרשויות. כאן נכנס לתמונה הניסיון הרחב בליווי זוגות בתהליכים כאלו, תוך זיהוי פתרונות מותאמים אישית לכל מקרה ומקרה. עבור בני זוג הנתקלים בקשיים מיוחדים שאינם מאפשרים עמידה מלאה בכללי משרד הפנים – ישנם כלים משפטיים וניהוליים המאפשרים להוביל את התהליך להצלחה, גם בתנאים המורכבים ביותר.
משכו של ההליך המדורג ואלו זכויות יקבל בן הזוג הזר
מדובר בהליך אותו יש לחדש כל שנה על ידי הגשת בקשה להאריך ויזה והמצאת המסמכים הנדרשים ואף לעיתים יש צורך לעבור ראיון מיוחד. כך מתנהל ההליך המדורג עד לקבלת המעמד הקבוע לפי הנוהל הרלוונטי, אז יגיש בן הזוג בקשה להתאזרחות או לתושבות קבע. חשוב לפנות לתאם מועד להארכה, לפחות 3 חודשים קודם לסיום תוקף האשרה.
משך ההליך תלוי בהתרשמות פקיד רשות האוכלוסין מהזוגיות ומהתנהלות בני הזוג, הוא יהיה מושפע גם ממועדי התורים שיקבעו ומהצורך בהשלמת מסמכים או מתיקונם. בהתאם לנהלים ובהנחה שלא היו דרישות מיוחדות, זוג נשוי או זוג בני אותו מין שנשאו, יסיים את ההליך לאחר ארבע וחצי שנים, במהלכן ניתנה ויזת עבודה ב/1 לחצי שנה ראשונה ולאחר מכן ארבע שנים מלאות בויזה מסוג א/5. במסגרת בקשת זוג "ידוע בציבור" תינתן אשרת תייר ב/2 לחצי שנה ולאחר מכן 3 שנים ויזת עבודה ב/1 ו- 4 שנים ויזת א/5.
אחד המרכיבים החשובים בהצלחת תהליך הסדרת מעמד של בני זוג הוא ליווי מקצועי ונכון. הניסיון של מי שמכיר היטב את המערכת ומסוגל להתמודד עם המצבים המורכבים ביותר, הופך את התהליך למהיר ויעיל יותר, גם במקרים שמשרד הפנים מקשה.
משרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר עוסק בענייני הגירה לישראל ומישראל, אשרות כניסה ועבודה לישראל, אזרחות והסדרת מעמד בישראל, אשרות מומחים, מעמד לבני זוג נשואים או ידועים בציבור, הסדרת מעמד של ילדים הזכאים לאזרחות ישראלית שנולדו בחו"ל או בישראל, בדיקות אבהות ובעניינים הומניטריים.
המשרד מתמחה בסיוע במקרים מורכבים, ייצוג בהליכים מול רשות האוכלוסין, בבית הדין לעררים ובכל הערכאות הרלוונטיות. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר - 053-9428837