בעת האחרונה חל שינוי מהותי בתפיסת המשמורת על ילדים להורים גרושים. המטוטלת נעה בחדות מתפיסה מסורתית, שראתה באם המשמורנית הטבעית, גם בראי חזקת הגיל הרך, לעבר אידיאל חדש של שוויון הורי מוחלט. אך כמו כל מהפכה, גם זו גובה מחיר, ולעיתים קרובות מדי המשלמים העיקריים הם דווקא אלה שהמערכת נועדה להגן עליהם – הילדים עצמם.
זניחת המונח "משמורת" - יותר מסתם שינוי סמנטי
חלק משמעותי מהשינוי בתחום דיני המשפחה הוא זניחת המונח "משמורת". בתי המשפט אינם נוקטים עוד במונח זה, מתוך הבנה כי הוא יוצר היררכיה מלאכותית בין ההורים ומעצים מאבקים משפטיים. במקום זאת, הדגש מושם על אחריות הורית משותפת של שני ההורים בגידול ילדיהם, ללא קשר לחלוקת זמני השהות ביניהם.
שינוי זה אינו רק סמנטי - הוא משקף תפיסה מהותית חדשה של הורות בהליכי גירושין. אם בעבר נאלצו אבות להיאבק על כל רגע עם ילדיהם, היום שופטים נוטים להעניק זמני שהות שווים, לעיתים תוך התעלמות מנסיבות מורכבות ומאתגרים משמעותיים.
לפנייה ישירה לעו"ד נועה כהן איפרח – לחץ/י כאן
כעורכת דין המייצגת הן אבות והן אימהות, אני עדה לפער ההולך וגדל בין האידיאל המשפטי של שוויון הורי מלא, לבין המציאות המורכבת בשטח. בעוד שעקרון השוויון ההורי הוא ראוי וחשוב, יישומו לעיתים מעורר שאלות קשות שדורשות התייחסות מעמיקה.
המניע הנסתר - כשהפחתת מזונות מובילה את המאבק על זמני השהות
המערכת המשפטית, בניסיונה לתקן עיוותים היסטוריים, יצרה לעיתים עיוותים חדשים. כך למשל המגמה המדאיגה שהתפתחה בעקבות בע"מ 919/15, פסק הדין המכונן הקבע קשר ישיר בין זמני השהות בין הורים לילדיהם לגובה דמי המזונות. בעוד שפסק הדין נועד לקדם שוויון כלכלי אמיתי בין הורים המקיימים הורות משותפת פעילה ומיטיבה, בפועל הוא יצר לעיתים תמריץ בעייתי - דרישה לזמני שהות שווים, לא תמיד ממניעים של טובת הילד.
חשוב להבהיר: זמני שהות שווים אינם ברירת המחדל בישראל. עם זאת, בתי המשפט אכן נוטים לאפשר זמני שהות מורחבים כאשר הדבר מתאפשר.
זוהי מגמה מבורכת כשהיא נובעת מרצון כן של שני ההורים להיות מעורבים באופן משמעותי בחיי ילדיהם. הבעיה מתעוררת כאשר הדרישה לזמני שהות שווים מונעת משיקולים כלכליים גרידא.
הקושי מתעורר כאשר נתקלים במקרים בהם ההורה דורש זמני שהות שווים, אך בפועל: אינו ערוך לוגיסטית או רגשית לקבל את הילדים, מעביר את האחריות היומיומית לבני משפחה אחרים, אינו מעורב בחיי הילדים מעבר לשעות השהייה הפיזית, אינו משתף פעולה בענייני חינוך, בריאות וצרכים רגשיים.
המחיר של תופעה זו כבד במיוחד. הילדים, שאמורים להיות במרכז, הופכים לעיתים לכלי במשחק כלכלי בהליך הגירושין של הוריהם.
פערים בין החלטות שיפוטיות למציאות
התפיסה השוויונית בחלוקת זמני שהות, ראויה ככל שתהיה, מתעלמת לעיתים מאתגרים מעשיים משמעותיים. נדבך מרכזי שאין להתעלם ממנו הוא שחלוקה שווה אינה מתאימה לכל המשפחות ולכל הילדים. הדבר בולט במיוחד במקרים של מרחקי מגורים בלתי סבירים או חוסר יכולת בסיסית לשיתוף פעולה הורי.
בעיה מהותית נוספת טמונה בתהליך הערכת ההתאמה לחלוקה שווה בין ההורים. התסקירים הסוציאליים, שאמורים לספק תמונה מקיפה על המשפחה, נערכים לתחושתי לעיתים באופן שטחי ומהיר מדי, תחת לחץ זמן ועומס עבודה. התוצאה היא כי במקרים מסוימים ניתנות המלצות שאינן משקפות את המורכבות המשפחתית האמיתית.
ההיבט הכלכלי מוסיף נדבך משמעותי לאתגר. בעוד שהרעיון של חלוקה שווה בנטל גידול הילדים נשמע צודק, המציאות מורכבת יותר. פערי שכר ועלויות כפולות של אחזקת שני בתים מתאימים - הופכים את חלוקת זמני השהות השווה לנטל כבד על משפחות רבות.
מעל לכל, קיימת ההשפעה הרגשית על הילדים, בעוד שחלק מהילדים משגשגים תחת הסדר של זמני שהות שווים, אחרים מתקשים להתמודד עם המעברים התכופים והצורך להתאים עצמם לשתי מערכות חיים שונות.
בין שוויון הורי לטובת הילד - לקראת איזון נכון
חשוב להדגיש: ישנם אבות רבים המקיימים הורות פעילה, מסורה ומיטיבה, ללא כל קשר לסוגיית המזונות. אבות אלה משקיעים זמן, משאבים רגשיים וכלכליים בילדיהם מתוך הבנה עמוקה של חשיבות מעורבותם בחיי ילדיהם. הם מהווים דוגמה מצוינת לכך שהורות משותפת אמיתית אפשרית ואף רצויה.
המטרה אינה להקשות על הורים המבקשים להיות מעורבים בחיי ילדיהם. להפך - יש לעודד ולתמוך בהורים המעוניינים לקחת חלק משמעותי בגידול ילדיהם. אולם, חובתנו להבטיח שהרחבת זמני השהות תשרת את טובת הילד ולא תהפוך לכלי להפחתת מזונות.
בסופו של דבר, האתגר האמיתי הוא למצוא את האיזון העדין בין עידוד הורות משותפת אמיתית לבין הגנה על טובת הילדים. המערכת המשפטית חייבת להיות ערה למורכבות זו ולפתח כלים מתאימים להתמודדות עמה. רק כך נוכל להבטיח שעקרון טובת הילד יישאר נר לרגלינו, גם בעידן שלאחר בע"מ 919/15.
לסיכום, הסדר של חלוקת זמני שהות שווה בין ההורים עשוי להיות פתרון מיטבי עבור ילדים לאחר פרידת הוריהם. עם זאת, המפתח להצלחת ההסדר טמון בהתאמת זמני השהות למאפיינים הייחודיים של כל תא משפחתי. גישה המביאה בחשבון את המאפיינים של המשפחה הספציפית, מאפשרת לילדים ליצור ולשמר קשר משמעותי עם שני הוריהם - תוצאה שהיא לב ליבה של טובת הילד.
משרד עורכי דין לענייני משפחה נועה כהן איפרח עוסק במתן ליווי מקצועי ואישי, במטרה להבטיח את טובת הילד ולסייע להורים למצוא את האיזון הנכון. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעו"ד נועה כהן איפרח - 053-6112804