מאמר זה דן בחשיבות היות הלקוח חבר קהילת הלהט"ב וב"תפירת" המעטפת המשפטית לה יזדקק לעת זיקנה. מונח מעניין בו נתקלתי לאחרונה באחת הקואליציות להגנה על זכויות זקנים (קואל"ה) הוא "גיירונטולוגיה". מיד ידעתי שמצאתי שם לעשייה המשפטית אותה אני עושה מזה שנים, ולפחות מאז הרצאתי בנושא במרכז הגאה בתל-אביב לפני כעשור.
עד היום אני נתקלת בחוסר הבנה גדול כאשר אני טוענת בפני אנשים כי חווית הזיקנה שונה בין אנשים סטרייטים ללהט"בים. מדוע? כי מדינת ישראל היא עדיין בעיקרה חברה מסורתית-דתית, פטריארכלית וגילנית. ובעברית פשוטה: בחברה הישראלית קיימת העדפה ברורה להיות ה"אדם" גבר, צעיר ובעל משפחה "נורמלית".
מאמר זה לא נועד לשנות סדרי עולם, אלא ללמד את הקוראים שאינם עונים על חלק מסוים בהגדרה הנ"ל (למשל: הם נשים, לסביות, הומואים, הורים גיי לילדים, זקנים חד מיניים וכד') כיצד להתכונן משפטית לזיקנה מיטבית למרות האפליה הקיימת.
לפנייה ישירה לעו"ד אפרת פריימן – לחץ/י כאן
הדרך הטובה ביותר לנצח מערכות משפטיות היא להימנע מראש מלהיכנס אליהן. לכן, על כל אדם המתעניין בנושא להתכונן מראש לעת זיקנה, בדיוק כפי שהוא חוסך לפנסיה. שילוב של שלושה כלים משפטיים יגדילו את הסיכוי שהוא יזכה לשקט הנפשי לו הוא שואף לעת זיקנה, הוא ומשפחתו.
כלי ראשון – עריכה וחתימה על הסכמים רכושיים בין בני משפחה
סוג אחד הוא הסכמי ממון וזוגיות, שנועדו למנוע ויכוחים וסכסוכים במקרה של פרידה מכל סיבה שהיא, לרבות אבדן כשרות משפטית, או אחרי פטירה. עצה זו נכונה במיוחד בזוגיות שנייה או שלישית, והיא נכונה לכל סוג של זוגיות, סטרייטית או חד מינית. סוג נוסף הוא סכמים בינדוריים, אשר ניתן ומומלץ לערוך גם בין הורים וילדים, אחים ואחיות וכד' כאשר קיים סכסוך, או חשש לסכסוך עתידי.
במשפחות בהם אחד מבני המשפחה יצא מהארון רבים הסכסוכים בגין אי קבלה של השונות. הכלל המשפטי קובע כי כל עוד אנחנו בגירים, צלולים וכשירים משפטית, אנחנו חופשיים לנהל את רכושנו כראות עינינו, להיכנס לכל הסכם או עסקה בנוגע לחיינו ולרכושנו, ואין לאף אדם את הזכות להתערב בהחלטותינו. לאחר אבדן כשרות משפטית או פטירה עדיין המערכת המשפטית מחויבת לכבד ולאכוף את ההסכמים עליהם חתמנו, במקרה והסכסוך מגיע אל בית המשפט.
כלי שני – פתרונות למקרה של אבדן הכשרות המשפטית
אם, חלילה, נאבד את היכולת שלנו לקבל החלטות הקשורות לבריאותנו, או לאופן ניהול הרכוש שלנו – לא תהיה ברירה אלא לאפשר לאנשים אחרים לנהל את עניינינו. אנשים רבים, במיוחד בדורות הקודמים, מצאו עצמם מנותקי קשר או תמיכה ממשפחת מוצאם כאשר יצאו מהארון, ומתקשים למצוא את האנשים עליהם הם סומכים לקבל עבורם החלטות במקרה של אבדן כשירות משפטית בהגיעם לגיל זיקנה.
במקרה כזה, אם לא ידאגו מבעוד מועד לחתום על ייפוי כוח מתמשך או על הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס, הם עלולים למצוא עצמם במצב בו מערכת הרווחה תדאג למנות להם אפוטרופסים "זרים": אפוטרופוס לגוף אשר יקבל במקומם החלטות הנוגעות לטיפול רפואי, אשפוזים, תרופות וכיו"ב (למרות שאולי רצונם היה אחר), אפוטרופוס לעניינים אישיים אשר יקבל עבורם החלטות אישיות למרות שמעולם לא הכיר את חייהם האישיים והעדפותיהם, ואפוטרופוס לרכוש אשר ינהל את הכספים והנכסים שלהם בדרך הנראית להם יעילה.
חתימה על ייפוי כוח מתמשך מבהירה לבתי המשפט על מי סמך הממנה בעודו בעל כשרות משפטית, ומה ביקש שיקרה איתו לעת זיקנה. נקודות אלה חשובות פי כמה אם האדם היה להט"ב ובני משפחתו לא כיבדו את אורחות חייו.
חשוב לדעת שבמקרה של רצון לתת הנחיות לגבי אי הארכת חיים במצב סופני, ניתן לחתום על ייפוי כוח מיוחד והנחיות רפואיות מיוחדות מתוקף חוק החולה הנוטה למות.
כלי שלישי - צוואה
הכלל הוא שהרכוש שאנו משאירים לאחר מותנו יחולק על פי צוואה או ליורשינו על פי דין. אנשים להטב"ים חיים לעיתים מנתק מבני משפחת המוצא שלהם, או שהם חיים בזוגיות שאינה מוכרת על ידי רשויות המדינה, או הדורשת הוכחות אחרי פטירה. בידיעה שרבים מהם מגדלים ילדים שאינם ילדיהם הביולוגיים, או שמעולם לא גידלו ילדים – כל אלה הן סיבות המחייבות עריכת צוואה, כדין, שתמלא אחר רצונותיהם לאחר פטירתם.
עורכת הדין אפרת פריימן עוסקת מעל 25 שנה בתחום דיני המשפחה והירושה ומקדמת יישוב סכסוכים באמצעות הליכי גישור. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעורכת הדין אפרת פריימן – 053-6241553