אינטואיטיבית, עבירות מין אשר מבוצעות באמצעות האינטרנט, לרבות כמובן באמצעות מכשירים סלולריים, לא מתיישבות עם אופי העבירה, בפרט כאשר המחוקק קבע כי עבירת אינוס לדוגמא הנה עבירה אשר מגלמת בתוכה עבירת תקיפה.
סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977, אשר עניינו עבירת אינוס, נוקט בין השאר במילים "הבועל אישה שלא בהסכמתה." אם כן, כיצד אפשר לבצע עבירה הכרוכה במעשה פיזי באמצאות תקשורת אל-חוטית?
כבר בשנת 2012 בתיק צבאי בו ייצג משרדי קצין אשר שירת בקבע נבחנה סוגיה זו.
לפנייה ישירה אל משרד עורך דין רונן בנדל, לחץ/י כאן
עבירת האינוס רחבה ויכולה לכלול מקרים שבהם הקורבן מבצע את המעשים בגופו בעצמו
הנאשם פתח פרופיל בפייסבוק של חיילת כבת 19 בשם ר.ח. תחת הזהות הבדויה, יצר הנאשם קשר עם ילדה בת 13, צילם אותה כשהיא עירומה ופרסם תמונה כזו שלה ברשת תוך שהוא דורש ממנה להמשיך ולחשוף עצמה. כעבור זמן, סיפרה קורבן העבירה על דבר המעשים להוריה, אלה התלוננו במשטרה, ולאחר חקירה סמויה נעצר מרשי בעבירה של אינוס. הפרקליטות ביקשה לעוצרו עד תום הליכי משפטו.
בית המשפט המחוזי פסק כי עבירת האינוס היא רחבה ויכולה להתבצע בקשת רחבה של מעשים ונסיבות, בהם גם כאשר קורבן העבירה עושה את המעשה בגופו ובעצמו (מכיוון שהמעשה בגופה של הנערה בוצע באיומים), ומשכך אין לתת משמעות יתרה לכך כי המעשה הפיזי בוצע על ידי קורבן העבירה.
עם זאת, הוסיף השופט וציין כי אין לשלול על הסף את טענותיו של הנאשם בהליך המעצר, שכן התחושה הראשונית היא שקיים חוסר פרופורציה בין העבירה המיוחסת לו לבין המעשה שעשה. על כן צריך לחתור לכך שהעונש שיוטל בסופו של דבר על הנאשם יהלום את חומרת המעשה באופן פרופורציונלי.
כיצד בתי המשפט מתמודדים עם הפער בין עבירות מין פיזיות לבין עבירות המבוצעות באינטרנט?
בפרשה אחרת בה ייצג משרדי, שוטרות ממשטרת ישראל אשר התחזו לקטינות, ניהלו שיחות תחת שמות בדויים במטרה לאתר פדופילים. מרשי קבע עם אחת הקטינות, שוטרת הלכה למעשה, לאחר שהאחרונה הציגה עצמה כקטינה אשר הוריה שוהים בחו"ל, ובתוך כך הזמינה את הנאשם לביתה. תחקירן שהמתין ביחד עם השוטרת שהתחזתה לקטינה ואף נראתה צעירה מכפי גילה קיבל את פני מרשי, ובשיחה מתועדת שהופסקה על ידי תחקירן מאחד הערוצים, נעצר מרשי ואחרים נוספים.
מרשי הואשם בניסיון למעשה מגונה וניסיון להטרדה מינית ובית משפט השלום זיכה אותו. המאשימה ערערה לבית המשפט המחוזי, או אז פסק בית המשפט כי לא היה מקום לזכות את הנאשם מחמת "הגנה מן הצדק" ונימק את החלטתו בכך כי הנאשם הוא שיזם את המשך השיחות ואת הפגישה וכי אין מדובר בהדחה ממש ובחר להרשיעו.
מאז ועד עתה חלפו שנים ובתי המשפט עדיין אינם מסוגלים להפנים עד הסוף את הפער הקיים בין עבירות מיניות אשר מתחוללות תוך ביצוע מעשים פיזיים לבין מקרים שמתרחשים ברחבי האינטרנט.
משרדי אשר מייצג עברייני מחשב בכלל ועברייני מין בפרט מתמקצע בזיהוי ראיות פורנזיות (מעבדיות). ראש המשרד עורך הדין רונן בנדל יודע כיצד לטעון לראיות שאינן קבילות מטעמים טכנולוגיים. עורך דין רונן בנדל משמש כמומחה לאבטחת מידע, מומחה לחקירת רוגלות נוזקות ווירוסים, כשמנגד המשטרה מתקשה בהפנמת האופן שבו עליה לחתור להשגת ראיות, יודע עו"ד בנדל לפסול ראיות כגון תוצרים שהופקו שלא כדין, שיחות מוקלטות אשר אינן קבילות נוכח פגמים בהפקת תיעוד וידאו או אודיו מן המקור, תמונות שאינן ממקור ראשון שהועתקו באופן שקיים פער פורנזי בין הנקודות אשר מופיעות מעל גבי תמונה לבין התמונה אשר מבקשים להגישה כראיה ועוד.
עורך דין רונן בנדל מחזיק מעבדה לצורך בחינת הראיות תוך חתירה לאיתור פגמים באמצעות כלים ייעודיים אשר מבטיחים כי בתום ההליך נוכח פסילה ראייתית ניכרת וענפה יזוכו הנאשמים. רונן בנדל הנו מורשה ליתן חוות דעת לבתי המשפט והנו יחיד בתחום זה.
לאחרונה קיבל משרדו של עורך דין רונן בנדל את תיק הדגל של יחידה 105 ובו מיוחסים למרשו 40 עבירות מין אשר בוצעו באמצעות האינטרנט. כבר בשלב הראשון לאחר שהמאשימה דרשה את מעצרו של הלקוח עד תום הליכי משפטו ,השתמש עורך דין רונן בנדל בידע הרב אשר ברשותו בתחום הפורנזי-דיגיטלי אשר הוביל בסופו של הליך המעצר לשחרור מרשו.
משרד עורך דין רונן בנדל, מוסמך במשפט פלילי (LLM), עבירות מין, מעצרים, חקירה משטרתית, כתב אישום, עבירות סייבר ואבטחת מידע, בקשות הסגרה, ייצוג חשודים ונאשמים בעבירות אלימות במשפחה, עבירות סחר בסמים, ועדות שחרורים, ערעור פלילי ועוד. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עורך דין רונן בנדל - 053-6112841