בשנים האחרונות ניתן להבחין שזוגות שמתגרשים בישראל נוטים למשמורת משותפת לילדים המשותפים, אם בהסכמה או דרישת הגבר. החוק השתנה לטובת משמורת משותפת וכך גם הפסיקה בעניין, במיוחד לאחר מסקנות ועדת שיפמן, הקובעת כי תשלום המזונות לאחר גירושים לא יחול כברירת מחדל על האב - אלא ייקבע ביחס להכנסות ההורים ולזמני השהות עם ילדיהם. עורך דין יצחק אבישר, העוסק בדיני משפחה, במאמר השופך אור בנושא.
לפנייה ישירה אל עו"ד יצחק אבישר, לחץ/י כאן
המזונות לא ישמשו יותר קלף מיקוח
ועדת שיפמן שהוקמה בשנת 2006 קבעה שבכדי ליצור אחידות בין ההורים ביחס ליכולתם בתשלום המזונות, יש לגבש נוסחה שתביא לכך שפסיקת המזונות תהיה צפויה ונתונה פחות להשקפת עולמו של השופט. הנוסחה מבוססת על שני מרכיבים עיקריים: הכנסות כל אחד מן ההורים והזמן שכל אחד מהם מקדיש לטיפול בילד. הוועדה הגישה את המלצותיה בשנת 2012.
מסקנות הוועדה השפיעו במידה ניכרת על המערכת השיפוטית, ובערכאות השונות בבתי המשפט לענייני משפחה יש קונפליקט מתמשך בבואם לפסוק מזונות - בין יישום הוראות הדין האישי לבין התפתחות הגישה בעידן המודרני בצורך בשמירה על עקרונות של צדק ושוויון. וכך, לאורך השנים ניתנה, בפסיקות רבות, הפחתה ממוצעת של 25%עד 75% בגובה המזונות במקרים של משמורת משותפת כאשר מתקיימים התנאים בחוק שיפורטו בהמשך.
החוק החדש והפסיקה החדשה תיקנו את המצב במספר פרמטרים:
- תשלום המזונות לאחר גירושים לא יחול כברירת מחדל על האב, גם האם תשלם מזונות: כאמור, המזונות שנפסקים בבית המשפט אינם מכסים את צורכי הקטינים, ולכן גם האימהות נושאות ישירות במזונות ילדיהן ומחויבות בבית המשפט בתשלום מחצית מכל ההוצאות החריגות.
- התחשבות בזמני השהות של הילדים אצל מי מהוריהם: כאשר מתקיימים הסדרים של משמורת משותפת (כן ירבו), יבוטל כליל חיוב במזונות במקרה של משמורת משותפת והכנסות דומות של ההורים.
- חלוקה שוויונית בתקבולי קצבת ילדים מביטוח לאומי והנחות שוות בהוצאות חינוך.
יוקר המחיה בישראל, לעומת המשכורות הממוצעות, מקשה מאוד על בני זוג גרושים, הן אימהות והן אבות, לכלכל את עצמם ואת ילדיהם. כששתי משכורות ממוצעות אינן מספיקות למשפחה אחת, ברור שפסקי המזונות יורגשו גבוהים מנשוא בעבור ההורה החייב ולא מספיקים בעבור ההורה שנדרש לספק את צורכי הילדים לפי עלותם בפועל. אין ספק כי המצב שהיה דרש תיקון יסודי והתחשבות הן במצב הכלכלי של האב והן במצב הכלכלי של האם, כמו גם נוכחות כל אחד מהם בחיי הילדים.
בעוד שהתומכים בשינוי טוענים כי הוא יפתח עידן חדש ושוויוני, אחרים סבורים כי ביטול המזונות במקרים מסוימים רק יגביר את חוסר השוויון ויפגע בילדים בצורה דרמטית, שכן הסכום שנועד לקיימם לא יובטח להם עוד והם יהיו נתונים לחסדי התקשורת בין ההורים. יחד עם זאת, אכן במשמורת משותפת והכנסות זהות, אין סיבה להשית על האב תשלומי מזונות עודפים.
הטענה המרכזית של המצדיקים את השינוי בחוק ובפסיקה, היא שוויון בכלל ושוויון מגדרי בפרט. אך לא כולם בטוחים ששינוי הלכות דמי המזונות מחד וזמני השהות (משמורת משותפת) מאידך יביא לשינוי לטובה במחלקות הקיימות בהליכי הגירושים.
במחקר חדש שנערך באוניברסיטת בר אילן בקרב 705 אבות יהודים עובדים, שחיים בזוגיות הטרוסקסואלית, מרבית האבות הצהירו כי בעיקר הנטל של גידול הילדים נושאות האימהות.
יידרשו גברים רבים שאינם בהכרח לוקחים חלק פעיל בחיי ילדיהם או שמעוניינים בכך, ויבקשו הורות משותפת, על מנת להפחית את תשלומי המזונות ולנגח את האם בבית משפט. כבר במצב היום יש עורכי דין שמייעצים לגברים לדרוש משמורת משותפת כדי לחסוך כסף מחד ומאידך ככלי לניהול משא ומתן לטובת הגבר. גברים שלא היו פעילים בחיי ילדיהם לפני הגירושין, מבקשים בחוסר תום לב משמורת משותפת ככלי לניגוח מול האם, ולאחר ההחלטה (פסק הדין) ייעלמו מחיי הילדים.
בתי המשפט ובתי הדין הרבניים מתאימים עצמם למציאות
בשנים האחרונות חלו שינויים בגישת בתי המשפט כלפי משמורת משותפת: אם בעבר הייתה התפיסה המקובלת, כי זו תיתכן רק בנסיבות של הסכמה בין הצדדים, כיום ניתן לראות יותר פסיקה הקובעת משמורת משותפת - גם כאשר ישנו סכסוך עמוק וחוסר תקשורת בין ההורים. וכך, משנת 2010 לשנת 2015, חלה עלייה של כ-15% בתיקי המשמורת, ומשנת 2015 עד לשנת 2024 חלה עלייה של 60% בתיקי המשמורת המשותפת, וזאת על פי נתוני הנהלת בתי המשפט.
בפסקי דין של בית המשפט העליון בשני ערעורי מזונות ילדים (בע"מ 919/15 ובע"מ 1709/15), שבהם בית המשפט דן בביטול מזונות ילדים הכוללים מדור והוצאות מדור על פי המלצות ועדת שיפמן, התקבלו המלצות ועדת שיפמן.
פסקי הדין יצרו מהפך בעניין משמורת משותפת וחלוקה שווה במזונות בין האב לאם, ולכן משנת 2016 ועד היום מתקיימים דיונים רבים בעניין משמורת משותפת כשהמטרה לאפשר משמורת משותפת לילדים מעל גיל 6, ובנוסף, כאשר גובה ההכנסות של הצדדים שווה אז אף אחד מהצדדים לא ישלם מזונות, רק ישתתפו בשווה בשווה בהוצאות הילדים. זאת כאשר שני בני הזוג בעלי אותה הכנסה וזמני השהות עם הילדים שווים - קרי משמורת משותפת.
בית הדין הרבני בחיפה פרסם בתאריך 29/3/17 פסק דין מעניין וחשוב משלו - אשר מאמץ את עקרונות השוויון והצדק לקביעת שיעור דמי המזונות לילדים מעל גיל 6. בכך קובעים הדיינים כי אבות אשר מגדלים וזנים את ילדיהם ודואגים בעצמם לכל מחסורם - אין תקנת הרבנות הראשית חלה עליהם. כלומר, החיוב עד גיל 18 נועד רק לאותם אבות אשר מונעים את הצרכים החיוניים מילדיהם ומתאכזרים אליהם. לגבי כלל האבות הנורמטיביים, הרי מעבר לגיל 6 חובת האב היא מדין צדקה, כלומר חלוקת הנטל הכלכלי בין האב לאם צריכה להיות בהתאם לחלוקת זמני השהות והשתכרות של כל אחד מההורים.
בהתאם לזאת כותבים הדיינים בפסק הדין, כי "בבואנו לחייב בדמי מזונות, יש להביא בחשבון את ההוצאות שמוציא האב כאשר הילדים נמצאים אצלו במחצית הזמן ובזמנים שווים כפי שהם אצל האם, בכלכלת הילדים ביגוד, בילויים והוצאות המדור, כל זמן שאכן האב נושא הן בכלכלת ילדיו והן בצרכים הרגשיים והפיזיים, ואין הילדים מוזנחים ומוטלים ברחובות, והאב אינו מתאכזר לילדיו כלשון תקנת הרבנות". אין ספק, כי מדובר בפסק דין בו באים לידי ביטוי עקרונות השוויון והצדק, אולם טרם נקבעה התייחסות או הלכה משפטית חדשה ומותאמת לבני שש ומטה.
לסיכום, הדין החל על יהודים במדינת ישראל, בנוגע למזונות ילדיהם, הוא הדין האישי. הדין האישי יונק את תוקפו המהותי מן המשפט העברי, ולכן נקודת האיזון צריכה להיות מושתתת על העיקרון הבא: נשים אשר בעליהן משתכרים באופן ניכר יותר מהן, תקבלנה מזונות גבוהים יותר מן המזונות אותם הן מקבלות היום, עבור הילדים. נשים אשר משתכרות באופן ניכר יותר מבעליהן, תקבלנה מזונות נמוכים יותר ותשתתפנה יותר בנשיאה במזונות ילדיהן.
לגבי מצב הביניים, בו שני הצדדים משתכרים באופן שווה, יחולקו דמי המזונות בין הבעל לבין האישה, באופן יחסי להכנסותיהם, כך ששני הצדדים יוכלו להתקיים ולקיים את ילדיהם בכבוד. זאת, בהתאם לעיקרון העולה מסעיף 3א לחוק המזונות, כי יש להחיל את האמור בסעיף 3א לחוק המזונות אף על יהודים, ולא רק על חסרי דת או על זוגות שהדין האישי שלהם אינו מטיל עליהם חיוב לזון את ילדיהם הקטינים, קבוצה שהיא מיעוט שבמיעוט, כפי שהדבר מתבצע היום.
למרות האמור בסעיף 3א לחוק המזונות, לעניין חובת החלת הדין האישי על יהודים במדינת ישראל, מן הראוי כי שופטי בתי המשפט יפסקו, בהתאם לאמור בהלכות של בית המשפט העליון, באשר לפרשנות החוק הישן, לאור חוקי היסוד ולאור עיקרון השוויון, כפי שפורטו במאמר זה.
עו"ד יצחק אבישר משמש כעורך דין לענייני משפחה, עם ניסיון של יותר מ-15 שנים בתחום. הכתבה באדיבות האתר .din.co.il
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעו"ד יצחק אבישר - 053-6256222