תאונת עבודה היא תאונת שמתרחשת תוך כדי ועקב העבודה, בדרך אליה וממנה ובנסיבות נוספות שמפרט החוק. בכל תאונת עבודה יכולים להיות מספר גורמים שונים שחייבים בתשלום לנפגע.
אחד החששות הנפוצים של עובדים ועובדות לאחר תאונת עבודה הוא לתבוע את המעסיק שלהם. ממילא המצב רגיש והמעמד התעסוקתי לעיתים מעורער בעקבות היעדרות ממושכת ופגיעה בתפקוד לאחר התאונה. לכן, למרבה הצער, מוותרים עובדים רבים מראש ולא פועלים כדי למצות את הזכויות שלהם.
לפנייה ישירה לעו"ד מורן מזל אבגי – לחץ/י כאן
המוסד לביטוח לאומי - נפגעי עבודה
נפגע שיעמוד בתנאי הזכאות של הביטוח הלאומי ויגיש תביעה יוכל לקבל תשלומים בין היתר בעקבות היעדרות מהעבודה, נכויות זמניות, מענק או קצבה, כיסוי הוצאות רפואיות ונסיעות, אפשרות להגיש החמרת מצב בעתיד וכיוצ"ב. תשלומים אלו עשויים להצטבר לכדי סכומים גבוהים מאד בהתאם לחומרת הפגיעה. יודגש שיש זמני שיהוי שעלולים להשפיע על מיצוי הזכויות וסכומי התשלומים ולכן יש לפעול בהקדם לאחר התאונה להגשת התביעה.
תביעת המוסד לביטוח לאומי לא מחייבת הגשת תביעה כנגד המעסיק או כנגד כל גורם אחר. יתרה מכך, הביטוח הלאומי לא יתבע את המעסיק ולא ידרוש ממנו את התשלומים ששולמו לעובד שנפגע למעט חלק מדמי הפגיעה וזאת בתנאי שהמעסיק דיווח על העובד למוסד לביטוח לאומי ושילם את דמי הביטוח כדין.
תביעת כנגד גורמים נוספים
כאשר העובד נפגע למשל בתאונת דרכים ניתן להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח ובמקרים בהם הרכב איננו מבוטח לקבל ייעוץ משפטי בהתאם.
ישנם מקרים בהם העובד נפגע כתוצאה מרשלנות, פקודת הנזיקין מגדירה רשלנות בין היתר כמעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותו נסיבות, או להפך, הימנעות מעשיית מעשה שאדם סביר היה עושה והימנעות משימוש במיומנות או נקיטת זהירות. גם כאשר מדובר בתאונה כתוצאה מרשלנות של גורם שלישי שאינו המעסיק העובד יכול להגיש תביעה בהתאם לפקודת הנזיקין.
יצוין כי במקרים שבהם לגורם השלישי יהיו טענות כנגד המעסיק לגבי קרות התאונה הוא יהיה רשאי לתבוע אותו כצד ג' ובכך לצרפו כצד לתביעה.
תביעת רשלנות כנגד המעסיק
למעסיק יש אחריות מוגברת כלפי העובדים והוא חייב לדאוג להם להדרכה ראויה לגבי העבודה הנדרשת ונהלי העבודה והבטיחות הנדרשים בחוק. בנוסף, על המעסיק לספק לעובדים ציוד תקין, חיוני ומקצועי ולוודא שסביבת העבודה היא בטוחה.
תיאור הדברים בפסק דין מאת בית המשפט העליון, שם נפגע עובד במשתלה כאשר בעת הטיפול בשתילים חדר אל תוך עינו מוט תיל שתמך בשתיל.
"העובד, הבא להוציא לחמו במקום העבודה, זכאי למקום עבודה בטוח, והוא נותן אמונו במעביד, בעל השליטה על מקום העבודה, שיספק לו תנאי בטיחות והדרכה סבירים הנדרשים לביצוע העבודה.
המעביד והאחראי במקום העבודה מטעמו חייבים להבטיח כי מקום העבודה יהא כזה שיבטיח את שלומם של העובדים על-מנת שעובד שהגיע למקום העבודה בבוקרו של יום כשגופו שלם יצא את מקום העבודה בערבו של היום במצב זהה. לפיכך על המעביד לנקוט אמצעי זהירות סבירים שימנעו את הסכנות שהעובד חשוף אליהן, סכנות שעל המעביד להיות ער להן ואשר כרוכות בעבודה שהעובד מבצע מטיבה ומטבעה". (ע"א 8133/03 יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, פ"ד נט(3) 66, 76 (2004).
למרות זאת, חשוב לדעת שפגיעה בעבודה לא מקימה חובת פיצוי באופן אוטומטי מהמעסיק ונטל ההוכחה הוא על העובד להוכיח כי המעסיק התרשל ולכן נגרמו לו נזקים.
לכן, יש חשיבות עליונה בתיעוד ראיות בהקדם האפשרי, למשל תמונות וסרטונים מזירת התאונה, גיוס עדים שיתמכו בגרסה, קבלת דו"ח אירוע, קבלת טיפול רפואי סמוך ככל הניתן לאחר התאונה, לוודא כי הנסיבות נרשמות, וככל שמדובר בתאונת עבודה יש לדווח על כך ועוד.
מדוע לא להסתפק בתביעה כנגד הביטוח הלאומי בלבד כאשר ניתן לתבוע גורמים נוספים?
אחת הסיבות היא שבתביעה שמוגשת לבית המשפט, אם בגין תאונת דרכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ואם בגין אירוע חבות לפי פקודת הנזיקין, זכאי הנפגע לקבלת תשלום בעקבות ראשי נזק כמו הפסדי שכר לעבר ולעתיד והפסדי פנסיה, כאב וסבל, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, הוצאות לעבר ולעתיד ועוד.
חישוב של ראשי הנזק שצוינו יכולים להגיע לפיצויים מאד משמעותיים שלא יקבל הנפגע מבלי לתבוע את הגורם האחראי ו/או הביטוחי לתאונה. במקביל, במקרים המתאימים ניתן לתבוע פוליסות ביטוח נוספות.
עו"ד ומגשרת מורן מזל אבגי עוסקת בין היתר בתאונות נזיקין שבהן נגרמים נזקי גוף או נפש עקב תאונות עבודה, חבויות, תאונות דרכים, תאונות תלמידים, רשלנות רפואית, פוליסות ביטוח, משרד הבטחון. ומייצג בבית המשפט ובביטוח הלאומי. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעו"ד מורן מזל אבגי – 053-6248130