הצעה למשרת ניהול מעניינת בחו"ל הגיעה במפתיע. לאחר אין-ספור שעות של בדיקה והתלבטויות משפחתיות נפלה ההחלטה - עוברים לחו״ל. מסגרות לימודים מרחוק נמצאו לילדים, דירה נרכשה וגם הליך ההתאקלמות עבר בשלום יחסי. לאחר שנה וחצי, הבן הגדול סיים בשעה טובה את לימודיו בבית הספר התיכון ונרשם ללימודים אוניברסיטאים. או אז מתקבלת במפתיע הודעה מהשגרירות, כי על הבן להתייצב במועד קרוב בלשכת הגיוס בישראל לקראת גיוסו לצה"ל. ההודעה הזו נוחתת כרעם ביום בהיר ומטלטלת את כל המשפחה. מה עושים עכשיו?
לפנייה ישירה לעורך הדין רן כהן הוכברגר – לחץ/י כאן
תיאור זה מדמה את המתרחש במשפחות של מהגרים רבים. זה תרחיש שמודעות להיתכנותו, היערכות לו ופעולה מוקדמת עשויות להפוך את התמודדות לקלה הרבה יותר.
סוגיית השירות הצבאי
ההגירה מהארץ מלווה בשינויים רבים, בצורך בביצוע התאמות ובהליכה לעבר הלא מוכר, כך שלא פעם אחת מהנקודות האחרונות שהמהגרים חושבים עליהן בתהליך היא סוגיית השירות הצבאי של הילדים. אבל הם (או, ליתר דיוק, ילדיהם) עלולים להיפגש איתה באופן לא קרוא, בין אם יתכננו זאת ובין אם לאו, בהגיע בנם או ביתם לגיל גיוס כמלש"ב (מועמד לשירות ביטחון).
סוגיה זו יכולה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת על ההתארגנות המשפחתית, ולהוביל לאחת מן השתיים: או לחזרת המלש"ב ארצה, לצד משפחתו או לבדו, כחייל בודד; או - האפשרות הבעייתית עוד יותר - להשתמטות ארוכת שנים משירות צבאי, שתוביל למצב הקשה של חוסר יכולת לבקר בישראל (גם לביקור קצר), בשל מעצר בנמל התעופה ועמידה לדין פלילי בפני בית דין צבאי, על כל המשתמע.
הבעיה ככלל לא נפתרת בחלוף הזמן, אלא ההיפך הוא הנכון - השתמטות ממושכת יותר נחשבת חמורה יותר ככל שהיא מתארכת (העבירה נמשכת ואינה מתיישנת) וגוררת ענישה חריפה יותר. לרוב ההשלכות של מצב זה רחבות הרבה יותר מאשר על המלש"ב לבדו; ההשתמטות תפגע ביכולת להגיע לאירועים משפחתיים בארץ ותגזור על האדם ניתוק מנוף מולדתו, גם באירועים משמחים וגם באירועים עצובים, כשהוא ימצא עצמו ״כלוא״ מחוץ לישראל.
כך, בלא תשומת לב מספקת למה שעשוי להיראות משני בין כל ההתאמות בתהליך ההגירה, כשיש תחושה של מעבר מוחלט למדינה אחרת, עלולה המשפחה כולה להתמודד בחלוף מספר שנים עם חזית מטלטלת שלא נלקחה בחשבון.
הניסיון גם מלמד שפעמים רבות, פרק זמן לאחר המעבר לחו"ל, מתבצע "חישוב מסלול מחדש" ומי מבני המשפחה מחליטים לשוב ארצה מסיבות שונות. גם לצעד כזה עלולות להיות השפעות משמעותיות על מצבו של מי שנחשב משתמט.
המצב החוקי - כללים וחריגים
חוק שירות הביטחון [נוסח משולב], תשמ״ו-1986 קובע כי כל אזרח או תושב ישראל שמלאו להם 18 חייבים בשירות צבאי. זו החובה הגורפת, גם אם המלש״ב בעל אזרחות נוספת וגם אם הוא מתגורר בחו"ל. מעמדו המשפטי של מועמד לשירות ביטחון שאינו מתגורר בארץ מוסדר בהוראה פנימית של צה"ל -בנוהלי אכ״א ובנוהלי מיטב (בקו״ם).
אז איך הירידה מהארץ תשפיע על חובת השירות הצבאי?
ניתן לומר שקו פרשת המים עובר במידה רבה בגיל שבו נעשתה היציאה מהארץ: ככל שהעזיבה נעשתה לפני גיל 16 והמלש״ב שוהה באותה מדינה בחו"ל יחד עם הוריו עד הגיעו לגיל 18 (או עם אחד מהוריו, במקרה של גירושים) הצבא יכיר ביורד/ת כ"בן/בת מהגרים", לאחר הסדרת מעמדו זה. המשמעות המשפטית והמעשית היא שיתאפשר למלש״ב להגיע לישראל לביקורים בני 120 יום מדי שנה (בהתניות מסוימות). פטור מוחלט משירות צבאי ייקבע לאותו מלש״ב, בכפוף לעמידה המתמשכת בתנאים, עם הגיעו לגיל 22 (בגיל 20 - כאשר מדובר בבת מהגרים). חשוב להבהיר כי לעניין זה, למעט אי אלו הבדלים בנוגע לגיל הפטור, אין הבדל בין מי שהיגר מהארץ לפני גיל 16 לבין מי שנולד בחו"ל.
כמו כן יתאפשר למי שמקיים את המעמד לשהות בישראל באופן חד-פעמי לתקופה של ״שנת שהייה״ (אם כי הדבר עשוי להוביל להעלאת גיל הפטור). כאשר בת המהגרים נישאה או כאשר בן המהגרים נישא והוא אב לילד, הם עשויים לקבל פטור אוטומטי משירות צבאי ללא תלות בגיל. ההסדר בנוגע לפטור מטעמי דת לנשים יחול בהתאם לאותם כללים הנוהגים בארץ. חשוב לציין, כי חזרתם של ההורים (או אחד מהם) של ״בן המהגרים״ ארצה למגורי קבע או אי עמידה מצידם בתקופות הביקור המותרות, עלולה להוביל לביטול מעמד של "בן מהגרים", גם אם הבן או הבת נשארו בחו״ל.
באשר ללימודים אקדמאיים או לימודים בישיבה במהלך תקופה זו - גם כאן יש נהלים מפורטים, כאשר בהינתן גילאים מסוימים ועמידה בהתניות מסוימות, יתאפשר היתר ללימודים במוסד להשכלה גבוהה בישראל.
ומה ביחס למי שעזבו - לבדם או עם משפחתם - את ישראל לאחר הגיעם לגיל 16? על פי מדיניות מיטב, ככלל תחול עליהם חובת שירות ״רגילה״ לכל דבר ועניין. במקרה כזה, על המלש"ב יהיה להתייצב בקונסוליה המקומית לצורכי רישום עד לגיוסו בגיל 18 לצה"ל.
ההוראה קובעת כי גם כאשר המלש"ב לא מוכר כבן מהגרים, הוא יוכל במקרים מסוימים לקבל דחיית שירות שתיועד להשלמת הלימודים התיכוניים בחו"ל, אך לא מעבר לכך (להוציא אישור ללמוד בשנת י"ג).
שיבה מרצון - שירות צבאי בצה"ל
לעתים מתעוררת "בעיה" הפוכה, ובני מהגרים המתגוררים בחו״ל מבקשים לשוב ארצה על מנת לשרת בצה"ל מטעמים ציוניים. כאשר מי שהתגורר בחו"ל בוחר לעלות לישראל והוא מעל גיל 16, הוא יוגדר "עולה" ולא יגויס ב-12 החודשים הראשונים להגעתו ארצה (אלא אם יוותר על כך מרצונו). גם בעניין זה, מדיניות הגיוס כרוכה בגיל המלש"ב והיא בעלת אופי פורמלי; אם מדובר בטווח השנים שעד גיל 22 (לנשים - עד גיל 21), מי שיוותרו על מעמדם כבני מהגרים או כילידי חו"ל, דחיית השירות שלהם תיפסק והם יחויבו "מחדש" בשירות צבאי לתקופות שירות הנגזרות מגילם וממצבם המשפחתי. אולם שירות צבאי לאחר גיל זה ייעשה ככלל בהתנדבות, ולתקופה שלא תעלה על 18 חודשים.
חשוב לציין שגורמי מיטב מתחשבים במרבית המקרים בשירות חובה צבאי שנעשה במדינה זרה. כך, במקרה שהעולה ביצע שירות חובה צבאי במדינה זרה, וכאשר יש תימוכין לכך, תקופת השירות עשויה להיות מנוכה מתקופת השירות שלו בצה"ל (ככל שהתקופה שתיוותר תהיה פחותה מחצי שנה - יחול הסדר מיוחד שיאפשר שירות צבאי מקוצר). יש גם מדינות ששירות חובה בהן יוביל לפטור מוחלט משירות חובה בישראל.
חשוב לדעת שבכל מקרה לגורמים הרלוונטיים במיטב ובפרקליטות הצבאית (פרקליטות עריקים) סמכות רחבה להפעיל שיקול דעת במקרים חריגים, הן במתן אישור קבלת מעמד ביחס למי שלא עמד בנהלים והן, להבדיל, במתן פטור קבוע. במקרם מורכבים כדאי להיוועץ בעורך דין בעל היכרות עם המערכת הצבאית ועם הדין הצבאי על מנת להעריך את סיכויי הבקשה ואת האפשרויות שעל הפרק.
עורך הדין רן כהן רוכברגר הוא הסנגור הצבאי הראשי לשעבר בצה"ל, אלוף משנה במיל', בעל משרד העוסק בתיקי צווארון לבן ודיני צבא וביטחון. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעורך הדין רן כהן רוכברגר – 053-7429366