על רקע המלחמה, המצב הביטחוני המתוח והקריאה הנרחבת למילואים, מערכת המשפט הישראלית נדרשת כעת לאזן בין הצורך לאכוף את החוק ולגבות חובות לבין ההכרה בתרומתם הייחודית של משרתי המילואים ובקשיים הכלכליים העלולים להיווצר עקב שירותם. לאור ההכרה בנסיבות המיוחדות של חייבים בהוצאה לפועל המשרתים במילואים, בתי המשפט יכולים להתייחס למקרים אלו באופן חריג ומקל.
מהם העקרונות המנחים בהתייחסות לחייבים במילואים?
ההתייחסות המקלה לחייבים המשרתים במילואים מבוססת על מספר עקרונות משפטיים וחברתיים. ראשית, קיימת ההכרה בכך ששירות המילואים מהווה נטל כלכלי משמעותי על המשרת ומשפחתו. הפסקת העבודה הרגילה, אובדן הכנסה פוטנציאלי והקושי בניהול עסקים או קריירה במקביל לשירות, מצדיקים התחשבות מיוחדת מצד מערכת האכיפה.
שנית, ישנה הכרה בתרומה הלאומית של המשרתים במילואים, אשר מקריבים מזמנם ולעתים אף מסכנים את חייהם למען ביטחון המדינה.
מדוע אישר בית המשפט לחייב לצאת מהארץ וביטל את צו עיכוב היציאה מהארץ לתקופה קצרה?
לאחרונה הוגש ערעור על החלטה של הממונה בבאר שבע, שלא לאפשר יציאה מן הארץ ליחיד המצוי בשלב תוכנית הפירעון בהליכי חדלות פירעון. הערעור נסב סביב העובדה, כי הממונה לא התייחס כלל לעובדה שהחייב שירת 8 חודשים במילואים, מאז פרוץ מלחמת "חרבות הברזל" ולא לעובדה שמדובר בחייב שעבר תהליך שיקום ארוך הן עם מצבו האישי והמשפחתי והן כלכלית.
מכאן הוגש הערעור לבית משפט השלום בבאר שבע וההחלטה שניתנה ביום 30/7/2024 ע"י כב' השופט ירון גולן, ממחישה את ההתייחסות החריגה לחייבים המשרתים במילואים. במקרה זה, המערער ביקש לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ שהוטל עליו כחלק מהליכי חדלות פירעון, כדי לצאת לחו"ל למשך חמישה ימים לחגיגת בר המצווה של בנו ולטיול שורשים.
בית המשפט נדרש בהחלטתו לאזן בין זכויות החייב לבין זכויות הנושים. מצד אחד, מדובר בחייב בהליכי חדלות פירעון, עם היסטוריה של התמכרות לסמים והימורים. מצד שני, הוא עמד בהתחייבויותיו בהליך חדלות הפירעון עבר דרך כברת של שיקום אישי וכלכלי ויתרה מכך אף שירת לאחרונה במילואים למשך כשמונה חודשים, תקופה משמעותית במיוחד.
השופט ירון גולן, בהחלטתו, הדגיש את החשיבות של הכרה בתרומתם של משרתי המילואים, במיוחד בתקופה קשה זו למדינה. הוא ציין כי "יש להעריך ולהוקיר תודה גדולה ביותר למיעוט מקרבנו אשר מגן עלינו האזרחים ומשרת במילואים למשך תקופות ארוכות ביותר". השופט הוסיף כי יש לקחת את המילים החמות המורעפות על אנשי המילואים ולהפוך אותן למעשים.
ההחלטה לקבל את הערעור ולבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ לתקופה קצרה של חמישה ימים מדגימה את הגישה המאוזנת והגמישה שנדרשת ממערכת המשפט בהתמודדות עם מקרים מורכבים בתקופות חירום. השופט שקל את כל ההיבטים של המקרה, כולל שיתוף הפעולה של החייב לאורך ההליך, צו השיקום שניתן בהסכמה, הערבים שהציג ומשך הנסיעה הקצר.
חשוב לציין עד כמה חשוב ייצוג הולם במקרים כגון אלו והצלחתה של עורכת הדין אורה צימברג אשר ייצגה את החייב גם בערעור זה מדגימה את החשיבות של ייצוג משפטי מיומן ומקצועי במקרים דנן.
עו"ד צימברג הציגה את המקרה באופן שהדגיש את הנסיבות המיוחדות של החייב, בייחוד את שירות המילואים המשמעותי שלו, ואת החשיבות של היציאה לחו"ל עבורו ועבור בנו. היא הצליחה לשכנע את בית המשפט כי במקרה זה, האיזון נוטה לטובת ביטול זמני של צו עיכוב היציאה מהארץ.
כך, למרות העבר הבעייתי של החייב, השופט התחשב בשיקומו, בשיתוף הפעולה שלו עם הליכי חדלות הפירעון ובתרומתו למדינה דרך שירות המילואים. זוהי דוגמה לגישה שמשלבת אכיפת חוק עם הבנה של נסיבות אנושיות ולאומיות מורכבות.
מקרה זה מדגים היטב את האופן שבו מערכת המשפט הישראלית מתמודדת עם האתגר של איזון בין אכיפת החוק לבין התחשבות בנסיבות מיוחדות, במיוחד כאשר מדובר במשרתי מילואים בתקופת חירום. ההחלטה משקפת את ההכרה בחשיבות השירות במילואים ואת הרצון לתמוך במשרתים ובמשפחותיהם, תוך שמירה על עקרונות הצדק והשוויון.
עדחל"פ 50020-07-24
הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד אורה צימברג - 053-6112791