האם יתכן שחייל שנטל חלק בלחימה ושסובל מנכות עקב כך, לא יוכר כנכה צה"ל? למרבה ההפתעה והצער, התשובה חיובית.
באפריל 2017 נכנס לתוקף תיקון חשוב לחוק הנכים (תיקון 29), שהביא עמו מהפכה של ממש ושינוי מהותי בזכויותיהם של משרתי הקבע (למעט משרת קבע שנמצא עדיין בתוך ששת החודשים הראשונים לשירות הקבע).
עד התיקון לחוק, משרתי קבע שנפצעו או חלו עקב השירות הצבאי הוכרו כנכי צה"ל. בעקבות השינוי נקבע כי הכרה תינתן רק אם הנכות נגרמה או הוחמרה עקב "חבלת שירות" או "מחלת שירות". בכל מקרה של נכות עקב מחלה או חבלה שיש להן קשר לשירות, אך אינן "חבלת שירות, או "מחלת שירות" על הנפגע לפנות לביטוח הלאומי במסלול פגיעה בעבודה.
לפנייה ישירה לעורכת הדין תמר סיון – לחץ/י כאן
המשמעות של השינוי היא הוצאה של אנשי הקבע מחסות חוק הנכים ומחסות אגף השיקום בנוגע למגוון רחב של נכויות הקשורות בשירות הצבאי, כאשר לא לכל המקרים יהיה מענה מתאים בחוק הביטוח הלאומי.
תוצאה אבסורדית של פגיעה בזכויות אנשי הקבע
טרם החקיקה הועלו הסתייגויות וחששות מפני הפגיעה בזכויות אנשי הקבע ובהגנה עליהם. לצערנו חלק מהחששות מתממשים לנגד עינינו, ואנשי קבע עלולים לגלות כי למרות שלקו בנכות עקב השתתפות במלחמת "חרבות ברזל", הם לא יוכרו כנכי צה"ל.
כדי להבין כיצד תוצאה אבסורדית כזו אפשרית, יש לפנות להגדרות של "חבלה", "חבלת שירות", "מחלה" ו"מחלת שירות" בחוק לאחר התיקון:
"חבלה" – נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי שנמנע על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע (Aborted Sudden Cardiac Death), וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post-Traumatic Stress Disorder);
"חבלת שירות" – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי.
דהיינו, "חבלת שירות" הינה אך ורק חבלה שקשורה לפעילות מבצעית או לאופי המיוחד של השירות הצבאי. וכך, איש קבע שיצא מהקרבות ברצועת עזה, אחרי 60 יום שבהם לחם ולא היה בבית, ויפצע בתאונה בדרכו לביתו, לא יוכר בכנה צה"ל כי אין מדובר ב"חבלת שירות".
המצב בעייתי עוד יותר כשמדובר בנכות עקב מחלה. ההגדרות בחוק ל"מחלה" ול"מחלת שירות" הן:
"מחלה" – כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכול למעט חבלה;
"מחלת שירות" – כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:
(1) מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא-אדומה;
(2) הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טפול רפואי בתנאי שדה;
(3) פגיעה באיברי השמיעה כתוצאה מאירועי רעש או מחשיפה לרעש, ובלבד שמקור הרעש הוא באמצעי לחימה;
(4) מחלה אחרת שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור;
כפי שניתן לראות, ההגדרה למחלת שירות מצומצמת מאוד. מחלות שונות, שעלולות לפרוץ או להחמיר עקב תנאי מלחמה אינן נכללות בהגדרה.
מחלות של אנשי קבע שלא נכללות בהגדרה
לדוגמא, מקרה של איש קבע שבשל השתתפות בלחימה ברצועת עזה, לא ישן כמה ימים ברציפות. חסך שינה כזה עלול לגרום להתקף אפילפסיה, אולם מחלת האפילפסיה אינה נכללת בהגדרת "מחלת שירות" ולכן אותו חייל שלקה באפילפסיה לא יוכר כנכה צה"ל, גם אם יקבע שהמחלה פרצה עקב חסך השינה.
דוגמא נוספת: שני קצינים בקבע, האחד נכנס לשירות הקבע לפני חודש והשני כבר שמונה חודשים בשירות קבע. שניהם עברו יחד אירוע לחימה קשה והיו בסכנת חיים ממשית. 3 חודשים לאחר מכן שניהם אובחנו עם מחלת סוכרת סוג 1.
בפסיקה נקבע כי ניתן להכיר בקשר סיבתי בין פרוץ מחלת סוכרת סוג 1 לבין אירוע מתח חריג שאירע בסמיכות זמנים לפני פרוץ המחלה. אולם, לאור התיקון לחוק, שני החיילים, שעברו יחד חוויה זהה ולקו באותה מחלה, לא יזכו לאותה הכרה. האחד, שהספיק לשרת פחות מחצי שנה לפני פרוץ המחלה, יוכר כנכה צה"ל. השני לא יוכר ויופנה למוסד לביטוח הלאומי.
דוגמא שלישית: צוללן בשירות קבע, שביצע במלחמה צלילות מבצעיות רבות ורצופות ולקה בנמק של העצם כתוצאה משאיפת אוויר דחוס. גם הוא יישלח אחר כבוד למוסד לביטוח לאומי.
מדובר ללא ספק בתוצאה קשה המקפחת את אנשי הקבע שנטלו חלק במאמץ המלחמתי.
פתרון הבעיה במסגרת החוק
ניתן לפתור את הבעיה במסגרת החוק הקיים. בסעיף (4) להגדרת "מחלת שירות" נקבע:
(4) מחלה אחרת שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור;
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי כוונת המחוקק היא לגבש רשימה של מחלות שעשויות להיות קשורות לתנאי שירות ספציפיים ואשר יכללו בצו.
בהוראות המעבר של החוק, נקבע כי הצו לפי סעיף (4) ובו רשימת המחלות שניתן יהיה להכיר בהן כ"מחלת שירות" יובאו לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בתוך 60 יום ממועד פרסום החוק.
60 הימים מפרסום החוק חלפו. למעשה, כמעט 7 שנים חלפו, והצו המובטח לא ניתן. לא פורסמה רשימת מחלות ומלאכת החקיקה לא הושלמה. כך הגענו למצב האבסורדי כיום שבו אנשי קבע, שסובלים מנכויות הקשורות לפעילותם במלחמה, לא זכאים לקבל הכרה כנכי צה"ל.
עו"ד לתביעות נגד משרד הביטחון תמר סיון עוסקת בייצוג חיילים, שוטרים ואנשי כוחות הביטחון בתביעות מול אגף השיקום במשרד הביטחון. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעורכת הדין תמר סיון – 053-9428981