החיים של כל אחת ואחד מאיתנו בין היתר מורכבים מרשת של קשרים משפטיים עם גופים מנהליים: רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וגופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים שהחוק הטיל עליהם.

הגופים הללו, שיכונו להלן "רשויות", מקבלים מדי יום ביומו החלטות מנהליות הנוגעות למכלול ההיבטים של חיינו, ולהלן רשימה חלקית בלבד:

  • החלטות בענייני ארנונה, הטלתה וסכומיה
  • הסדרת עיסוקים כגון ראיית חשבון, הנדסה, סוכני מכס, רופאים, פסיכולוגים, רוקחים, אופטומטריסטים, עובדים סוציאליים, מקצועות הבריאות השונים, הנדסאים וטכנאים.
  • החלטות בענייני חינוך ילדינו
  • רישוי עסקים
  • רישוי כלי יריה – מתן רישיון, סירוב לתת רישיון או שלילת רישיון קיים
  • רישיון נהיגה – הזמנה לבדיקה רפואית במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שלילת רישיון נהיגה
  • החלטות הנוגעות לשירות נתוני אשראי, להגנת הסביבה, למאגרי מידע.

כאמור, זוהי רשימה חלקית, שמטרתה להדגיש את מרכזיותן של ההחלטות המנהליות בחייו של כל אזרח.

לפניה ישירה אל משרד עו"ד ד"ר רותי קמיני, לחץ/י כאן

בהינתן שכך, לעתים אין מנוס מהתמודדות משפטית עם החלטות מנהליות. החלטה מנהלית כפופה לכללים משפטיים מחייבים. להלן המרכזיים שבהם:

עקרון חוקיות המנהל

עקרון זה הוא ביטוי לשלטון החוק. משמעותו היא שרשות אינה רשאית לעשות כל שעולה על רוחה אלא חייבת להיות לכך הסמכה בחוק. בניגוד למשפט הפלילי שהעיקרון הבסיסי שבו הוא "כל מה שאינו אסור – מותר". רשויות מנהליות כפופות לכלל ההפוך בתכלית: כל מה שאינן מוסמכות לו לפי חוק – אסור.

שאלת קיומה של סמכות על פי חוק אינה תמיד ברורה על פניה. יש והאזרח יקבל דרישה כלשהי מהרשות, או שתוטל עליו חבות כלשהי, והוא אמנם יסבור שההחלטה אינה תקינה אך כלל לא יחשוד בשאלת הסמכות. אין בכך כדי לרמוז שרשויות פועלות ללא סמכות חדשות לבקרים וכעניין שבשגרה. בהקשר זה חשוב לציין עוד שנושא הסמכות אינו בהכרח "שחור או לבן" וייתכנו תחומים אפורים.

לכן, כאשר נבחנת תקינותה של החלטה, עורך דין מנוסה בתחום המנהלי יידע לאתר סימני שאלה שעלולים להיות נסתרים מהעין בנוגע לה – אחד מהם עשוי להיות שאלת הסמכות.

עצמאות שיקול הדעת המנהלי

עקרון זה מתקשר לדרישת הסמכות. לא די בכך שקיימת סמכות לקבלת ההחלטה, הגורם שמקבל את ההחלטה צריך להיות הגורם המוסמך על פי חוק. ככלל על הגורם המוסמך להפעיל את הסמכות ואת שיקול הדעת שביסוד קבלת ההחלטה באופן עצמאי.

הפעלת הסמכות במהירות הראויה

סעיף 11 לחוק הפרשנות קובע כי "הסמכה או חיוב לעשות דבר, בלי קביעת זמן לעשייתו – משמעם שיש סמכות או חובה לעשותו במהירות הראויה ולחזור ולעשותו מזמן לזמן ככל הנדרש לפי הנסיבות".

החובה המוטלת על הרשות לפעול במהירות הראויה נובעת מחובת הנאמנות וההגינות של הרשות כלפי הציבור. חובה זו חלה הן ביחס לשאלת הצורך בהפעלת הסמכות והן ביחס לאופן הפעלתה. היישום של חובה זו טעון גם קביעה של סדרי עבודה יעילים על ידי הרשות, והשאלה אם בית המשפט יתערב כנובע מהפרת החובה תלויה בנסיבות המקרה. בתוך כך בית המשפט יבחן שיקולים נוספים כגון האילוצים עמם הרשות מתמודדת והאינטרסים העלולים להיפגע כתוצאה מהשיהוי שהרשות נקטה בו.

תשתית עובדתית

החלטת הרשות חייבת להתבסס על תשתית עובדתית מלאה, עדכנית ורלוונטית. החלטה שאינה מבוססת על מלוא הנתונים והעובדות הדרושים עלולה להיות שרירותית. נוסף על כך, מקום בו מתגלה טעות עובדתית מהותית בבסיס ההחלטה המנהלית, הדבר עשוי להוביל להתערבות של בית המשפט בהחלטה.

חובת השימוע

זוהי החובה לאפשר לאזרח לשטוח את טיעוניו בפני הרשות לפני קבלת החלטה שעלולה לפגוע בו. זכות השימוע אינה תלויה בקיומה של הוראת חוק הקובעת אותה אלא להפך – נדרשת הוראת חוק מפורשת כדי לשלול את זכות השימוע. החובה לממש את זכות השימוע מורכבת מתתי-חובות כגון להודיע לאזרח מהן העובדות והטענות שנגדו ולאפשר לו להיערך לשימוע בזמן סביר. חשוב לציין כי שימוע עשוי ללבוש צורות שונות ולהיערך בכתב, למשל.

איסור על הפליה

חובה זו מבוססת על עקרון השוויון – עקרון יסוד במשפט הישראלי, שנובע מאופייה הדמוקרטי של המדינה. יש לציין כי השוויון המנהלי אינו חופף בהכרח את השוויון החוקתי. משמע, הפרת השוויון המנהלי אינה חייבת להיחשב ככזו שפוגעת בזכות החוקתית לשוויון כדי להיתפס כהפליה מנהלית.

חובת ההנמקה

הרשות חייבת לנמק את החלטתה. עניין זה מצוי גם בחוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), המכונה גם "חוק ההנמקות". חוק ההנמקות קובע כי על עובד ציבור המתבקש (בכתב) להשתמש בסמכות שניתנה לו, להחליט בבקשה ולהשיב לה בהקדם, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הבקשה.

אם עובד הציבור סרב לבקשה, עליו להודיע למבקש את נימוקי סירובו. חובת ההנמקה מוצדקת מכמה וכמה טעמים. מבלי לציין את כולם, היא מבטאת את חובת ההגינות שחבה הרשות לאזרחים; היא מסייעת לקבלת החלטה המבוססת על הליך מסודר שמיוסד על תשתית עובדתית מלאה ושקילת השיקולים הרלוונטיים; היא מאפשרת ביקורת על ההחלטה – הן ציבורית והן שיפוטית; היא גם מקדמת את אמון הציבור ברשויות המנהליות. כדי לקיים את החובה ההנמקה צריכה להיות מפורטת ושקופה.

חובות חשובות נוספות הן החובה לשקול שיקולים ענייניים ולא זרים – הרשות חייבת לשקול שיקולים ענייניים בלבד, ואת כל השיקולים הענייניים הרלוונטיים להחלטה. אסור לרשות לשקול שיקולים זרים. נוסף על כך, החובה לפעול ללא משוא פנים וללא ניגוד עניינים.

הגשת עתירה מנהלית

לעתים מתקבלות החלטות מנהליות תוך הפרה של אחד או יותר מהעקרונות המחייבים במשפט המנהלי. האם משמעות הדבר תמיד היא שעל האזרח "לרוץ" לבית המשפט המנהלי ולהגיש עתירה? לא בהכרח. שיקולי עלות מול תועלת כמו גם הדין מחייבים שתיערך פניה מוקדמת לרשות המנהלית. נתחיל מהדין. מדובר בעילת סף שפותחה במסגרת המשפט המנהלי, וקובעת שאדם המבקש לעתור נגד רשות חייב תחילה למצות את ההליכים מולה. למעט במקרים חריגים (למשל, אם קיימים שיקולים של דחיפות) המשמעות היא שיש לפנות לרשות הרלוונטית, לשטוח את הטענות ולדרוש מהרשות לתקן את הטעון תיקון.

כאמור מעבר לכך שמדובר בחובה, מתקיימים גם שיקולים של עלות ותועלת. עורך דין בעל ניסיון במשפט מנהלי ינסח פניה מוקדמת מפורטת, מגובה באסמכתאות משפטיות, יתנהל מול הרשות גם בעל פה במידת הנדרש, ובמקרים מסוימים יצליח לשנות את החלטת הרשות ללא צורך בעתירה מנהלית. מדובר בחסכון משמעותי בעלויות.

חשוב לשים לב לסד הזמנים, שכן עילת סף נוספת לדחיית עתירה מנהלית היא שיהוי בהתנהלות מול הרשות. לפיכך משלוח מכתב הפניה המוקדמת צריך להיעשות בסד זמנים קצר ככל האפשר מקבלת ההחלטה המנהלית. אזרח שמקבל החלטה מנהלית הנראית לו פגומה חייב לפעול מייד.

גם ההתנהלות מול הרשות לאחר משלוח הפנייה המוקדמת צריכה להיעשות באופן התחום בזמן. יש לשים לב לכך שהפניה מתקבלת אצל הרשות ולעקוב אחר הטיפול בה. גם כאן סד הזמנים תלוי בנסיבות המקרה.

לבסוף, התנהלות מוצלחת מול הרשות המנהלית - בין שמחוץ לבית המשפט ובין שבמסגרת עתירה מנהלית - עשויה להוות בסיס לתביעת פיצויים.

עו"ד ד"ר רותי קמיני (צילום: סטודיו יעלוק)
עו"ד ד"ר רותי קמיני | צילום: סטודיו יעלוק

עו"ד ד"ר רותי קמיני היא עורכת דין ודוקטור למשפטים,בעלת משרד עו"ד  העוסק במשפט מנהלי, דיני נזיקין ומרשם פלילי. שימשה כרכזת "ועדת קנאי" ומחברת הספר "המרשם הפלילי". הכתבה באדיבות האתר .din.co.il  

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפנייה ישירה לעורך הדין ד"ר רותי קמיני – 053-9370254