כמעט כל משקיעי הקריפטו נתקלו במצב בעייתי לפי הם נתקלים בקשיים בעת הניסיון להפוך את הקריפטו לכסף "רגיל" (המכונה FIAT). במיוחד בישראל. לפעמים הקשיים והפרוצדורות מול הבנק הם כל כך קשים ויקרים, שבסכומים מסוימים לא שווה לכל אותם אנשים להכניסם לבנקים ב"דרך המלך" של העברה לחשבון הבנק שלהם והם פונים לפתרונות אלטרנטיביים שנמצאים בשוק.
פתרונות אלטרנטיביים אלה הם פחות בטוחים, כוללים עמלות רבות ואף לא תמיד מאפשרים לבעלי הקריפטו להנות בצורה מקסימלית ממלוא הרווחים (לעתים האדירים) שהם עשו בתחום. פתרונות אלה כוללים למשל הנזלה למזומן, קניית USDT, פיקדונות בקריפטו תמורת העמדת הלוואה וכיוב'.
לפניה ישירה לגולדמן ושות' - משרד עורכי דין, לחץ/י כאן
כמובן שקיימים גם פתרונות גלובליים, שהם חלק מיתרונות הקריפטו, שמקובל יותר במדינות שונות בעולם ועם מעט מאמץ ניתן לקבל מאותן בנקים במדינות הללו כרטיס אשראי מבוסס קריפטו שניתן להשתמש בו בעולם באופן (כמעט) חופשי. זאת, מבלי לדבר על פתרונות יצירתיים עוד יותר שבעקבות טיפול בתיקים רבים נחשפנו אליהם ואשר עוברים בינתיים מתחת הרדאר של הרשויות בארץ ובעולם (ולכן לא נפרטם).
פסיקה - הבנקים מחויבים לנהל הסיכון
חלק מהמקרים של המתעקשים בצדק על הכנסת הכסף לחשבון הבנק, בדרך כלל בסכומים מכובדים, מגיעים מעת לעת לבתי המשפט והחלה להיווצר פסיקה, בעיקר של כב' הש' לימור ביבי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפיה הבנקים אינה יכולים להתעלם מהתופעה ומהסיכון (מה שמכונה "הדרה", "דה ריסקינג"), אלא נדרשים להתמודד עמם.
כך, למשל, הוא המקרה של רועי ערב ת"א 51757-08-18 ערב ואח' נ' בנק מרכנתיל דיסקונט, אשר אושר גם על ידי בית המשפט העליון במסגרת ע"א 2963/21 בנק דיסקונט נגד רועי ערב ואח'.
הבעיה מול רשות המיסים
אחת הבעיות הקשות בהם נתקלו משקיעי הקריפטו, שרוצים ומדווחים על רווחיהם בהתאם לדין, היא שבשל הבעיה הקיימת מול הבנקים, הם לא מצליחים לשלם את המס לרשות המיסים, שכן תשלום המס הינו בכסף מקומי "רגיל" וכאמור הם מתקשים להכניס את כספי הקריפטו לחשבון.
ההליכים מתנהלים ברמות שונות ועם פתרונות שונים כגון דחיית המס, העברות בדרכים מסוימות מול נותן שירותים פיננסים בעל רישיון, הסדרים של פיקדונות תמורת העמדת הלוואות ועוד הסדרי גביה והליכים יצירתיים, אך דרך המלך של העברה פשוטה של כספים שמקורם בקריפטו לחשבון הבנק של רשות המיסים עדיין לא הייתה.
לכן גם הוגש ע"י עו"ד שאול ציוני ועו"ד חן נאמן בג"צ 8486/22 פלוני נ' רשות המיסים ובנק ישראל – עתירה שהציפה את המורכבויות הכרוכות בתשלום מס הכנסה בגין רווחים ממטבעות דיגיטליים בחו"ל על רקע הקשיים שמעוררת העברת כספים כאלה לישראל.
במסגרת הבג"צ, נמסר על ידי רשות המיסים כי הטיפול בנוהל הנוגע לתשלום כספי המס במצב דברים זה נמצא בשלבים מתקדמים, אך נדרש לאישורים נוספים גם בדרגים הבכירים ביותר. בנוסף, במהלך התקופה תוקן נוהל בנקאי תקין 411, אשר נותן הנחיות לבנקים כיצד לנהוג בקשר עם סיכוני הלבנת הון וכולל עדכון בקשר עם הכנסת כספים שמקורם בקריפטו.
אגב, הכנסת הכספים כוללת גם חובה להוכחת מקורם ונתיב הכסף באמצעות גוף חיצוני המשמש כ"מומחה" המקובל על הבנק ומספק חוות דעת פורנזית.
לא יינתן פטור מהליך פלילי
במסגרת אחד ההליכים המתנהלים הוגשה על ידי רשות המיסים טיוטה של "נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר". מדובר בטיוטה שטרם פורסמה רשמית.
לפי טיוטת הנוהל, החל מ 1.1.24 רשות המיסים תסכים לאפשר לנישומים אשר דיווחו על רווחים ממטבעות קריפטו/וירטואליים ומעוניינים לשלם את המס ממימוש המטבעות ויוסדר תהליך העבודה והבדיקות שיאפשרו את קבלת הכספים שמקורם בקריפטו וגביית המס בהתאם, ישירות לחשבון הבנק של רשות המיסים. כחלק מדרישות הנוהל היא להוכיח לרשות המיסים שבנק אחר סירב לקבל את אותם הכספים.
כמובן שבהכנסת כספים לבנק יידרשו גם התנאים הרגילים של הוכחת מקור ונתיב הכסף והנוהל אף דורש תנאים נוספים כגון חתימת הסכם שומה על הכספים ומיסויים לפי דרגות המיסוי השונות (רווח הון או הכנסה עסקית - לפי מבחני העסק) וכיוב', אך מה שהנוהל אינו נותן הוא: פטור מהליך פלילי.
פתרון או מלכודת דבש?
חדי העין העוסקים בתחום שמו לב כי אין מדובר ב"גילוי מרצון" אמיתי, אלא ב"יצור כלאיים" שמאפשר, לכאורה, לשלם את המס ממימוש הקריפטו, מבלי "להלבין" את הכסף. ההיפך הוא הנכון, הרשות מדגישה בסע' 5 לטיוטת הנוהל כי "אין בחתימתו של הסכם השומה כדי להשפיע על הליך פלילי לפי פקודת מס הכנסה או לפי חוק אחר". בפתיח מבהירה הרשות, כי: "למען הסר ספק, יובהר כי בהתאם לדין, מוטלים מיסים גם על הכנסות בלתי חוקיות".
דהיינו שהשימוש בנוהל של רשות המיסים כשלעצמו אינו "מלבין" את הכספים ואינו פוטר אותם מהליך פלילי, הליך שאותו הנישומים עצמם יזמו. לכן, טיוטת הנוהל שנראית לכאורה כפתרון מדהים למשקיעים מסוימים (מאוד) עשוי להפוך ל"מלכודת דבש", לבטח למשקיעים שלכאורה עברו עבירות דיווח בעת מימוש הקריפטו. אגב לעמדת רשות המיסים "מימוש" כולל גם החלפת מטבע במטבע.
רבות דובר על כך שבקרוב אמור לצאת "נוהל גילוי מרצון", שיכלול גם את כספי הקריפטו. יצוין, כי "נוהל גילוי מרצון" קובע כי בתנאים מסוימים, אם הנישום גילה מרצונו על כל ההכנסות שהוא "שכח" לדווח עליהן, הוא ישלם את המס המגיע לרשות המיסים ויקבל פטור מהליך פלילי במקרה ורשות המיסים מאשרת את הגילוי מרצון כלפי אותו נישום.
דווקא עתה בשל ריקון הכיסים של המדינה בעקבות מלחמת חרבות ברזל המדינה תצטרך ליזום המדינה גביית מיסים מאסיבית ו"הגילוי מרצון" כבר הוכיח את עצמו בעבר כאמצעי לגביה אדירה של מיסים, כולל הכנסת נישומים רבים ל"רשת המס". לכן ניתן לצפות שהליך הגילוי מרצון שכולם מחכים לו דווקא ייצא לפועל בקרוב.
נציין כי רק סגירה של ההליך הפלילי ביחד עם ההליך האזרחי וביחד עם הכנסת הכסף לבנקים תאפשר גביה אמיתית ואפקטיבית של מיסים ומאחר ותחום הקריפטו כולל כסף רב מאד (הערכה היא שמדובר במאות מיליונים), כדאי להכניס גם אותו למשוואה של גביית המס המהירה.
ולכן לאור המורכבות שבהליכים אלה דבר אנו קוראים להתייעץ עם עו"ד המנוסה בקריפטו וגם בתחום המיסים האזרחי והפלילי בטרם אתם נכנסים למלכודת הדבש של הנוהל החדש.
אורי גולדמן, שותף במשרד עורכי הדין גולדמן ושות' עוסק בדיני מיסים, איסור הלבנת הון ובקריפטו. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לגולדמן ושות' - משרד עורכי דין 053-9428835