לפני כשבוע התבשרנו שמשרד האוצר לא חידש את הביטוח הרפואי לכ-14 אלף פליטי אוקראינה הנמצאים בישראל, כשהוא מפקיר אלפי נשים, גברים, ילדים וקשישים חולים ללא טיפול. המהלך הלא ראוי הזה ספג ביקורת קשה, והוביל את הממשלה להחלטה כי הביטוח הרפואי יוארך עד סוף השנה. ישראל ממשיכה להעניק בקמצנות זכויות שבכל העולם המערבי ניתנות ביד רחבה, וממצבת את עצמה כמדינה המתרחקת מהמחויבויות הבינלאומיות והאנושיות שלה. התנהלות ישראל כלפי פליטי המלחמה מאוקראינה עומדת בניגוד למה שמצופה ממדינה שהייתה מהיוזמות והמנסחות של אמנת הפליטים משנת 1951.

לפניה ישירה אל משרד עורכי דין דקר, פקס, לוי, רוזנברג לחץ/י כאן

מבקשי מקלט אוקראינים בישראל בעקבות המלחמה

מאז פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022, נכנסו לארץ כ- 30,000 אוקראינים, אשר חיפשו מקום בטוח עד סיום המלחמה. המספר אמנם נשמע גבוה, אולם יש לקחת בחשבון כי מיליוני אוקראינים עזבו את ארצם, רובם למדינות אירופה הסמוכות. כמו כן, רוב האוקראינים אשר נכנסו לישראל עזבו זה מכבד, וכיום נותרו כ-14,000 בלבד.

ישראל מנסה להחזיק את המקל משתי קצותיו, מצד אחד כמדינה אשר חתומה על אמנת הפליטים הבינלאומית של האו"ם, ישראל לא רוצה להיחשב כמדינה המערבית היחידה בעולם שמסרבת להכניס לגבולותיה פליטים ומפקירה אותם למעשיה האכזריים של רוסיה. מצד שני, מדיניות הממשלה מההתחלה מלמדת כי המטרה הייתה להכניס כמה שפחות פליטים ולהעניק להם כמה שפחות זכויות ומשאבים.

כאשר מכניסים פליט לבית, אחראים לו, וצריכים לדאוג לצרכיו הבסיסיים. לא ניתן לומר - הכנסנו, אנחנו בסדר, ועכשיו שיסתדרו לבד. שערו בדעתכם, לאיזה משבר בריאותי ישראל מכניסה את עצמה אם אוכלוסייה שבתוכה המונה 14 אלף בני אדם, בהם ילדים ו-4,000 קשישים מעל גיל 60, אינה מקבלת שירותים רפואיים וחשופה למחלות.

ישראל אינה מעניקה מעמד של פליטים לאוקראינים ומותירה אותם בלימבו מבלי לדעת מתי יילקחו מהם זכויותיהם.

אזרחי אוקראינה שחיים בישראל מוגנים מפני הרחקה לארצם והשהות שלהם בישראל היא כדין. עם זאת, ישראל מעניקה להם הגנה זמנית בלבד ואינה מעניקה להם מעמד פליט – על כל המשתמע מכך. למעשה ישראל מעניקה לאזרחים האוקראינים הגנה אך לא מעמד, ואותה הגנה, כפי שהובהר בשבוע שעבר, לתפיסת ישראל אינה בהכרח מלווה בזכויות, בסיוע, בשירותי בריאות ורווחה. ההחלטה שלא לבטל את ביטוח הבריאות לפליטים האוקראינים הנה נכונה, אך היא מוקצבת בזמן – ארבעה חודשים עד סוף השנה. לאחריה יוארכו הזכאויות, או שלא. וכך מצופה ממי שנמלטו ממלחמה ותופת לחיות בישראל – ללא ודאות, ללא תחושת ביטחון. כך לא נוהגים בפליטי מלחמה, ודווקא אנחנו, מי שסבלנו כעם מרדיפה ומערלות ליבן של מדינות, אמורים לנהוג באופן מוסרי.

בתי החולים בישראל לוקחים אחריות לטפל בפליטים המקלט האוקראינים

מי שלקחו על עצמם להזכיר לממשלת ישראל את חובותיה היו מספר בתי חולים, שהחליטו לשים את הכסף בצד ולהמשיך להעניק טיפול רפואי על חשבונם. מחווה אנושית יפה זו לא יכולה להחליף את האחריות והתקצוב של המדינה – טוב שבתי החולים מסרבים להפקיר חולים לגורלם, אין להמעיט בצעד החשוב הזה ובמסר שהדהד ואף הוביל לשינוי ההחלטה של ישראל, ולהארכת הביטוח לארבעה חודשים נוספים. גם קולו של הרב משה אסמן, רבה של אוקראינה, שאמר כי "מדובר באירוע הומניטרי מהמעלה הראשונה. מדינת ישראל חייבת להעניק סיוע הומניטרי לפליטים מהמלחמה באוקראינה ששוהים בארץ כפי שראוי לעשות בזמן מלחמה, אין דבר יותר נחוץ ומוסרי מזה" – הנו קול משמעותי המשפיע על מקבלי ההחלטות.

מעמד פליט ולא פחות - עד שיוכלו לשוב בבטחה למדינתם

מצופה היה, שדווקא העם היהודי, שעבר רדיפות ופוגרומים, היה מגלה אמפתיה והבנה גדולה יותר למצבם של האוקראינים ומאפשר עבור הפליטים קבלת תנאים הולמים. אך במציאות ישראל היא אחת המדינות המערביות שהותירו את הכניסה המועטה ביותר של פליטים אוקראינים לתחומה, ומערימה שוב ושוב קשיים לשהייתם.

את מעמדם של אזרחי אוקראינה בישראל יש לקבע, יש לבחון את בקשות המקלט שלהם, ולהעניק למי שזכאים מעמד פליט המבטיח להם סל זכויות מוגדרות וקבועות – עד שיוכלו לשוב בבטחה למדינתם.

עורכת הדין עלוה קולן (צילום: שירי דקר)
עורכת הדין עלוה קולן | צילום: שירי דקר

משרד עורכי דין דקר, פקס, לוי ורוזנברג בירושלים ובתל אביב, מתמחה במתן חוות דעת בדין הזר, כולל הדין האמריקאי, הגירה, הסדרת מעמד בישראל, הוצאת דרכונים זרים ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה למשרד עורכי דין דקר, פקס, לוי, רוזנברג - 053-9377916