ידוע בציבור הטוען לשיתוף ברכוש המשותף רובץ עליו נטל ההוכחה, הזכות אינה מוקנית אוטומטית, בניגוד לבני זוג נשואים, הנחת היסוד שהייתה כוונת שיתוף וכי כל הרכוש אכן שייך לשני הצדדים בחלקים שווים. הכבדת הנטל לשיתוף בנכסים בין בני זוג ידועים בציבור, נובעת מהמשמעות שבחרו לחיות יחדיו ללא נישואין. בני זוג המקיימים חיי זוגיות משותפים ללא אקט פורמלי של נישואין, מתוך בחירה שלא למסד את הקשר, או מתוך אילוצים שונים, במקרים כאלה, עשוי הדבר להעיד על ארעיות הקשר. על היותו בלתי מחייב באופן השולל קיומה של כוונה לשיתוף רכושי. בתי המשפט נוטים לבחון כל מקרה לגופו ולהתחשב בבסיס הקשר הזוגי, בנסיבותיו ובכוונות של בני הזוג והאפשרויות שעמדו לפניהם למיסוד הקשר הזוגי.
לפניה ישירה לעורכת הדין נורית דגן, לחץ/י כאן
כיצד ניתן לעמוד בנטל ההוכחה?
המבקש לטעון על שיתוף רכושי או שיתוף בנכסים עליו לעמוד בנטל ההוכחה. להוכיח שיתוף בנכסים, להביא ראיות של ממש על כוונת הצדדים בשיתוף בנכס מסוים, לדוגמא: נכס הרשום רק שם אחד מבני הזוג ועל הנכס רשומה משכנתא ובן הזוג השני משתתף בתשלומי המשכנתא. בעבר העובדה שגבר ואשה חיים יחדיו בנסיבות בהן שבני הזוג הינם ידועים בציבור היו כבני זוג נשואים. היום מי שטוען לשיתוף עליו להוכיח, כלומר, בני זוג מתגוררים יחדיו ואף מנהלים חיים משותפים אין להסיק מכך שרכוש שנרכש על ידי כל אחד מהם בנפרד הוא רכוש משותף. בן הזוג הטוען לשיתוף נטל ההוכחה עליו ולא על זה הטוען להיעדר שיתוף ולהפרדה רכושית.
האם הלכת השיתוף יכולה לחול על בני זוג ידועים בציבור?
הפסיקה קבעה כי על בני זוג ידועים בציבור יכולה לחול הלכת השיתוף כאשר נטל ההוכחה יחול על התובע כי קיימת חזקת השיתוף בנכסים, נטל הוכחה גדול מהנדרש מבני זוג נשואים. בעוד שאצל בני זוג נשואים השיתוף יחול על כלל נכסיהם, על בני זוג ידועים בציבור השיתוף יכול שיחול על נכס אחד בלבד שנקנה במשותף, או שימש אותם בחייהם, יכול שיהיו נכסים אחרים שצבר כל אחד מבני הזוג בנפרד ועליהם לא תחול חזקת השיתוף.
מגמת בתי המשפט מחד להחמיר את נטל הראיה על הסותר את תחולת חזקת השיתוף, שכן לדוגמא, נפסק כי ב-"נכסים חיצוניים" שקדמו לחיים צוותא לא תחול אוטומטית חזקת השיתוף והיא נגזרת מנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה לגופו. מאידך, היחס שונה ביחס לנכס המשמש את בני הזוג לחייהם המשותפים. פרופ' שחר ליפשיץ בספרו "הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני משפחה" מציין: החלה של חזקת השיתוף מוצדקת באותם מקרים כאשר קיים חשש שהצדדים נמנעו מנישואין באופן מודע, במקרים אלה, יש לתת משקל לנסיבות כלכליות של חיי הצדדים, דפוס עבודה וקיומה של תלות כלכלית ולשאלה אם נולדו לצדדים ילדים משותפים. במקרים אלה ניתן לייחס להם מעמד בדומה לבני זוג נשואים. כאשר מדובר בידועים בציבור יש נטייה של בתי המשפט להחיל את חזקת השיתוף בזכויות סוציאליות ונכסי פרישה ופחות בנכסים שלא נרכשו במאמץ משותף.
מהן הנסיבות שיכולות להצביע על כוונת שיתוף?
כאשר בני זוג חיים כידועים בציבור ואחד מהם מעוניין לחלק את הרכוש באופן שוויוני בין השניים, עליו להוכיח במידת הוכחה גבוהה שבני הזוג התכוונו לשתף את הנכסים ביניהם באופן שוויוני. הנסיבות שיכולות להצביע על כוונת שיתוף כוללות בין היתר את משך הקשר ואורך התקופה של המגורים המשותפים, מידת השיתוף בהשגת מקורות פרנסה והכנסה, גידול משותף של ילדים ומקורות המימון של נכסים. בתיק בע"ם 2478/14 בית המשפט העליון קבע כי, כוונת שיתוף נבחנת על פי הסכם משתמע בין בני הזוג, אשר ניתן ללמוד עליו על פי מכלול נסיבות העניין.
מה הייתה כוונת הצדדים כפי שעולה מאורח חייהם ומהתנהגותם?
גם כאשר לבני זוג אין אפשרות להינשא בישראל, הדבר אינו משנה את הנטל לעניין הוכחת כוונת השיתוף. השאלה החשובה היא מה הייתה כוונת הצדדים, כפי שעולה מהתנהגותם ומאורח חייהם. גם כאשר בני זוג אינם נישאים מסיבות שונות ולאו דווקא שאינם יכולים להינשא לפי דיני מדינת ישראל, עדייו ניתן ללמוד על כוונתם לכונן קשר ארוך טווח ומחייב. זיהוי של רצון ליצירת קשר מסוג זה, עשוי לקבוע החלת חזקת השיתוף על בני זוג שלא נישאו. קיומו של קשר כזה יכול להילמד ממכלול נסיבות העניין, אף ללא אקט פורמלי או הצהרה על כך, בני זוג מתגוררים יחד שנים ארוכות, או מגדלים ילדים יחד שנים ארוכות, מנהלים חיים כלכליים, רכשו נכס יחד ממקורות מימון משותפים משמע שהייתה כוונת שיתוף על אף שבחרו לא להינשא.
עורכת הדין נורית דגן מתמחה בדיני משפחה וירושה. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעורכת הדין נורית דגן - 053-6241655