בישראל, כל אישה בהריון זכאית לעבור בדיקות מעקב ללא תשלום במהלך ההיריון, כל עוד אלה כלולות בסל הבריאות. למעשה בישראל ביחס לאירופה, כמות הבדיקות שאישה עוברת במהלך ההיריון לשם מעקב, הוא בין הגבוהים ביותר. קופות החולים בנו סל בדיקות לשם מעקב סדיר אחר ההיריון וזאת על מנת לזהות מוקדם ככל האפשר בעיות בריאותיות העלולות להתעורר במהלך ההיריון ולטפל בהן. מטרתו של מעקב רפואי זה הוא להוריד את הסיכויים להריון לא תקין ולידת תינוק עם מומים או פגיעות כאלה ואחרות.
לפניה ישירה אל אלגבי אגבלי חברת עורכי דין, לחץ/י כאן
מהו מעקב היריון תקין?
מעקב הריון תקין יהיה כזה שבו האישה ההרה תופנה לבדיקות החיוניות על פי נתוניה האישיים וכל תוצאות הבדיקות והמעקב אחר הפרמטרים הגופניים שלה ושל העובר יירשמו ויקבלו התייחסות רפואית הולמת. מאידך, מעקב הריון רשלני יהיה בכל מקרה שבו הרופא, המבצע את מעקב ההיריון, לא ביצע את המוטל עליו במקצועיות הנדרשת ועקב כך נגרם נזק לתינוק.
הרופא שמבצע את המעקב אחר ההיריון צריך ליידע את האישה בנתונים כמו חשיבות נטילת חומצה פולית להתפתחות תקינה של העובר, להפנות את הזוג לייעוץ גנטי במידה וישנה סכנה לנשאות גנטית אצל ההורים, שליחה לבדיקות סקר ולבדיקות אבחנתיות וכמובן ריכוז ותיעוד של כל הממצאים לאורך כל ההיריון. חשוב לציין כי ברפואה של ימינו גם אין סכנה מוחשית למום גנטי, כל רופא היום במסגרת מעקב הריון מחויב להמליץ לאישה על ביצוע בדיקות גנטיות אפילו אם המימון של הבדיקות יהיה מוטל על ההורים באופן פרטי ולא דרך מימון הקופה - אך להורים יש זכות לדעת על אפשרות זו.
מה ניתן לזהות בסקירת מערכות מוקדמת?
בשבועות הראשונים של ההיריון, רוב המערכות הפנימיות והאיברים של העובר כבר נוצרים. בפרק הזמן שבין שבוע 14 ועד לשבוע 17 להיריון ניתן לבצע סקירת מערכות ראשונית (סקירת מערכות מוקדמת) המתבצעת באמצעות בדיקת אולטרסאונד אנטומית שמאפשרת לרופא לזהות את מיקום השלייה, כמות מי השפיר ברחם ולבצע מדידה ראשונית של אברי העובר. מכיוון שבשלב זה לא כל איברי העובר השלימו את התפתחותם, מבצעים בשלב מאוחר יותר של ההיריון סקירת מערכות נוספת (סקירה מאוחרת).
בסקירה המוקדמת ניתן לזהות מומים המרמזים על בעיה כרומוזומלית ובשלב זה של ההיריון ניתן לבצע בדיקה גנטית ולקבל החלטה על המשך ההיריון או הפסקתו. החלטה כזו בשבועות המוקדמים של ההיריון תהיה קלה יותר לרוב ההורים, מאשר בשלבים מאוחרים יותר.
מה ניתן לזהות בסקירת מערכות מאוחרת?
בסקירת המערכות המאוחרת (סקירה שנייה) שנערכת בדרך כלל בשבועות 20 עד 23 להריון מבצעים באמצעות בדיקת אולטרסאונד סקירה של איברי העובר במטרה לאתר מומים וממצאים לא תקינים. סקירה מאוחרת נועדה לזהות מומים שמתפתחים רק לאחר השבוע ה-18 ולא היה ניתן לראות אותם בסקירה המוקדמת שבוצעה. סקירה זו כבר תהיה מקיפה יותר מאשר הסקירה המוקדמת ויימדדו בה היקף הראש של העובר, אורך הגפיים, קיום דופק ותנועות, תקינותם של האיברים הפנימיים, בדיקת אורך צוואר הרחם ועוד.
רשלנות רפואית בסקירת מערכות עשויה להיות בעלת תוצאות הרות גורל לתינוק ולהורים. אי זיהוי של מומים קיימים עשוי להביא למצב בו נולד תינוק שנדון לחיי סבל לו ולהוריו. רשלנות רפואית בסקירת מערכות מוקדמת או מאוחרת עשויה להביא למצב של 'הולדה בעוולה'. כלומר, אם המידע על מום התינוק היה ניתן להורים בזמן, ייתכן שהיו מקבלים את ההחלטה להפסיק את ההיריון בשלביו המוקדמים והיו מונעים מהתינוק את הסבל שכרוך בחייו בעקבות מום או תסמונת גנטית כזו או אחרת.
תביעת רשלנות רפואית תהיה מלווה בחוות דעת של מומחה רפואי
תביעה על רשלנות רפואית בסקירת מערכות עשויה להוביל לקבלת פיצויים בסכום של עד 2.5 מיליון ₪ בתביעה אזרחית בהגשת תביעה לבית משפט השלום. ישנה אפשרות לקבלת פיצויים אף מעבר לסכום זה בהגשת תביעה לבית משפט המחוזי. יש לדעת כי הגשת תביעה על רשלנות רפואית בסקירת מערכות צריכה להיות מלווה בחוות דעת מקצועית של מומחה רפואי ולהוכיח קשר סיבתי בין הרשלנות של הרופא או המרכז בו נערכה הסקירה לבין הנזק שנגרם לתינוק או להורים.
דוגמא לתביעה של רשלנות רפואית היא מקרה של הורים שהגישו תביעה (בשם בתם) בגין רשלנות רפואית של צוות המרפאה, לבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א (מחוזי- י-ם) 8459-06 נאווה חן זיו (קטין) ואח' נ' שרותי בריאות כללית). להורים אלה נולדה תינוקת עם תסמונת נדירה מאוד, כזו שבשמונים השנים האחרונות, אותרו רק כ-200 מקרים כאלה בכל העולם.
הרופא היה יכול לזהות את התסמונת בסקירת המערכות אם לא היה מתרשל בבדיקה
בתביעה הצליחו ההורים להוכיח, בעזרת חוות דעת של מומחים, כי על אף נדירותה של התסמונת הרופא היה יכול לזהות עוד בסקירת המערכות את הימצאותה וזאת במידה ולא היה מתרשל בבדיקה. לדוגמא, בני המשפחה טענו כי הרופא ביצע את הבדיקה במשך 10 דקות במקום במשך 20 דקות. ביצוע הבדיקה במשך זמן כה קצר לא אפשר לרופא להתמקד בפרופיל פני העובר ועל כן הוא לא גילה את הסימנים הדיסמורפיים אשר היו קיימים אז.
בסופו של דבר, בית המשפט קבע כי במקרה זה אכן התקיימה רשלנות רפואית מצד צוות הרופאים של המרפאה וקבע פיצויים בסך של כ-1.7 מיליון שקלים. הפיצויים נקבעו בגין כאב וסבל של הילד וקיצור תוחלת חיים (נציין כי התינוקת נפטרה זמן לא רב לאחר שנולדה), אבדן השתכרות בשנים האבודות, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לטיפולים, אשפוזים, בדיקות ואפילו הוצאות קבורה והלוויה.
רשלנות רפואית עלולה לשנות את חייו של האדם ולהעמיד אותו מול חוויות קשות ביותר. לא תמיד נדע לזהות האם הנזק שנגרם לנו הוא בעקבות רשלנותו של הרופא או של הצוות הרפואי. אנחנו יודעים שנגרם לנו נזק ואנחנו יודעים שיש סיכוי, גם אם קלוש, שניתן היה לעצור אותו. זה בדיוק המקום והזמן לפנות לייעוץ משפטי ולבחון את האירוע בעיניים משפטיות. עורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית יידעו להיעזר במומחי רפואה, לפנות למבחנים משפטיים, לבחון את החוק, את התקדימים שהיו במשפט הישראלי וללוות אותך בתביעה בגין רשלנות רפואית עד לקבלת פיצויים ההולמים את הסבל שנגרם לך.
אלגבי אגבלי חברת עורכי דין מתמחה בנזיקין, רשלנות רפואית, תאונות וליווי בניהול תיקים מול ביטוח לאומי. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לאלגבי אגבלי חברת עורכי דין - 053-8007597