במסגרת ניהול הליך נגד משרד הביטחון על החייל או איש כוחות הביטחון, לפרט את הקשר הסיבתי שבין נזקיו לבין שירותו הצבאי. נוסף על כך, על מנת לצלוח את התביעה על החייל או איש כוחות הביטחון, לתמוך את גרסתו בעדויות לתנאי שירותו ולהוכיח שני תנאים מצטברים הדרושים על פי החוק, כי נזקיו נגרמו תוך ועקב השירות הצבאי.
לפניה ישירה אל עורך דין אורן רבינוביץ', לחץ/י כאן
הכרה במחלה שנגרמה תוך ועקב השירות הצבאי
מחלה תוכר אם אירעה תוך ועקב השירות ואף הוחמרה. קיימים סוגים שונים של מחלות וחלקן מפורטות בחוק לדוגמא: ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכל למעט חבלה.
חבלה תוכר אם אירעה תוך ועקב השירות זאת, בין אם מדובר בשירות חובה, שירות מילואים או שירות קבע. תיקון 29 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] מגדיר את החבלה כ"נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי שנמנע על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע, וכן הפרעות בתר חבלתיות".
כיצד קצין התגמולים קובע שקיים קשר סיבתי בין השירות לבין הנזקים?
על מנת שקצין התגמולים יוכל לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין שירותו של החייל התובע לבין נזקיו תוך ועקב שירותו עליו להיבדק אצל רופא מומחה מטעם קצין התגמולים. במידה והרופא קובע קשר סיבתי - קצין התגמולים יהיה רשאי (אבל לא חייב) לקבל חוות דעתו של הרופא המומחה וליתן הכרה לתובע כנכה צה"ל.
ל' פנה אל משרדנו לאחר שירותו הצבאי כלוחם בחטיבת חי"ר והשתתפות במבצע צבאי ברצועת עזה, במהלך המבצע, ל' נפצע קשה ואיבד את חברו הטוב מהצוות. לאחר חודשים בודדים והחלמתו מהפציעה, הבחינו ל' ובני משפחתו כי הינו סובל ממספר רב של תסמינים שמנעו ממנו לחזור לחיי שגרה תוססים כפי שהיו עובר לאירועים שחווה, תסמינים אלו השפיעו על חייו, חיי משפחתו ומנעו ממנו להתקדם בחייו. ל' סיפר כי חלק מהתסמינים הינם הימנעות, עוררות, סיוטים בלילה, זיעה קרה, התפרצויות זעם ועוד.
קצין התגמולים קבע שתנאי השירות והחבלה גרמו ללוחם למצב נפשי רעוע ולפוסט טראומה
משרדנו פנה אל קצין התגמולים והגיש תביעה להכרה כנכה צה"ל, ל' נבדק על ידי מומחה רפואי מטעם קצין התגמולים אשר הכיר באופן מלא בקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי לבין שירותו הצבאי וקבע כי תנאי שירותו וחבלתו של ל' הם אלו שגרמו למצבו הנפשי הרעוע וכי ל' סובל מפוסט טראומה (PTSD).
לאחר שהוכר כנכה צה"ל, משרדנו ליווה את ל' בוועדה הרפואית אשר קבעה כי הינו סובל מנכות צמיתה בשיעור של 30% בגין פוסט טראומה (PTSD).
כעבור כשנה וחודשיים חש ל' כי מצבו הנפשי מתדרדר, סירב לצאת מביתו ולתקשר עם בני ביתו וחבריו. אימו פנתה למשרדנו בבקשה לייעוץ משפטי וטיפול חוזר. משרדנו הגיש בקשה לקצין התגמולים להחמרת מצב וזימונו של ל' לוועדה רפואית אשר תיבחן מחדש את מצבו הבריאותי.
הפננו את ל' למומחה רפואי מטעמנו אשר העריך נכותו הצמיתה בשיעור 50%. משרדנו ליווה את ל' בוועדה הרפואית, אשר קבעה כי הוחמר מצבו הנפשי של ל' וקיבלה את הערכת הנכות של המומחה מטעמנו ועל בסיסה קבעה כי לל' נכות צמיתה בשיעור של 50%. עם תוצאות הוועדה הרפואית ל' זכאי להטבות וזכויות נוספות.
כחלק ממצבו הרפואי והנפשי של ל', הדאגה האינסופית והחששות מפני העתיד, זימנו את הוריו של ל' אל משרדנו על מנת ליידע אותם בזכויותיהם של משפחות הנפגעים הן בחייהם והן בשכול והצגנו בפניהם את הקריטריונים להכרה כמשפחה שכולה, אלמנת צה"ל וקבלת קצבה תגמולים, זכויות והטבות.
מה ניתן לעשות אם נסיבות הפטירה אינן ברורות וחד משמעיות?
על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י - 1950, קיימים מקרים בהם נסיבות פטירת הנכה הם אינן ברורות וחד משמעיות ולעיתים משרד הביטחון אף חולק עליהן ולא מכיר באופן אוטומטי במשפחה כמשפחה שכולה ובפטירתו של הנכה בהגדרתו כ-"חייל שנספה במערכה" ואף הקבורה מתבצעת באופן אזרחי לחלוטין ללא רב צבאי וקבר צבאי.
הוראה מיוחדת באה להסדיר את הזכאות ודרכי הטיפול בבקשה לקבלת תגמולים בלבד, לפנים משורת הדין, לאלמן/ה של נכה/ת צה"ל שנפטר/ה והוכר/ה בדרגה 50% נכות ומעלה בגין חבלה בפעילות מבצעית לרבות מי שנחבל מבצעית ולקה ב- PTSD.
הוראה זו מסדירה את הזכאות לקבלת תגמולים בלבד לפנים משורת הדין שמקורה בהסדר עליו הוסכם בשנת 1990 בין משרד הביטחון לבין ארגון נכי צה"ל.
עורך דין אורן רבינוביץ' עוסק בייצוג נפגעי גוף ונפש בפני משרד הביטחון, ייצוג נכי צה"ל ומשפחות שכולות, נזקי גוף ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעורך דין אורן רבינוביץ' - 053-6244590