הטרדות מיניות מתרחשות מדי יום במרחב הציבורי, בין אם מדובר בצבא, בבית הספר, במקומות עבודה, באוטובוס, בקניון או בכל מקום אחר. מדובר בתופעה פוגענית ופסולה אשר יש להילחם בה בהחלטיות תוך שימוש בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשות הנפגעת.
במישור הפלילי ניתן להגיש תלונה במשטרה נגד המטריד ובכך להעביר את הטיפול במקרה לידי המדינה ורשויות התביעה. עם זאת, הניסיון מלמד כי במקרים רבים של הטרדה מינית דווקא נקיטת פעולות במישור האזרחי עשויה להוות אמצעי הרתעה יעיל יותר נגד מטרידים.
לפניה ישירה לעו"ד ונוטריון דני בר שליט, לחץ/י כאן
הגשת תביעת פיצויים אזרחית נגד המטריד מעבירה לנפגע את השליטה בהליך המשפטי
בעוד פעולה במישור הפלילי היא בידי המדינה ורשויות התביעה אשר מנהלות את ההליך הפלילי נגד המטריד כאשר נפגעת העבירה אינה מהווה צד פורמלי בהליך, הגשת תביעת פיצויים אזרחית נגד המטריד מאפשרת לנפגעת ליטול את השליטה בהליך המשפטי לידיה כצד פורמלי ולקבל אפשרות להשפיע ולהשתתף באופן אקטיבי בהליך המשפטי.
לפי סעיף 6 לחוק למניעת הטרדה מינית (להלן: "החוק"), הטרדה מינית והתנכלות הן עוולות אזרחיות ובית המשפט רשאי לפסוק לנפגעת פיצוי בסך של עד 120 אלף שקלים ללא הוכחת נזק. חשוב לציין כי לפי סעיף 7 לחוק, מעסיק מחויב לנקוט באמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע התנכלות או הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה במקום העבודה ובתוך כך הוא גם מחויב לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בגין הטרדה מינית או התנכלות, לטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית אשר ידע אודותיה ולעשות כל שביכולתו לצורך מניעת המעשים ותיקון הפגיעה שנגרמה למתלוננת בעקבות ההטרדה. בסעיף 7(ג) לחוק נקבע כי מעסיק שלא מילא את חובותיו יישא באחריות לעוולה נזיקית אזרחית כלפי המתלונן.
כמו כן, אדם שמעסיק יותר מ-25 עובדים מחויב לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי החוק בנושא הטרדה מינית והתנכלות בעבודה ויפורטו בו הדרכים להגיש תלונה שעניינה התנכלות או הטרדה מינית והדרכים לטיפול בהן.
עבור אילו סוגי נזק ניתן לתבוע פיצויים בתביעה אזרחית נגד המטריד?
עובדת שהוטרדה מינית במהלך העבודה רשאית להגיש תביעת נזיקין נגד המטריד ולתבוע עבור נזק ממוני שנגרם לה בפועל, הפסד השתכרות בעבר ובעתיד כמו גם עבור נזק בלתי ממוני שנגרם לה. לחילופין, בית המשפט רשאי לפסוק לנפגעת פיצוי ללא הוכחת נזק. מדובר בפיצוי עונשי שנועד להעניש ולהרתיע את המטריד הספציפי ולהעביר מסר חד וברור גם כלפי מטרידים פוטנציאליים.
נוסף על כך, המוטרדת רשאית להגיש תביעת פיצויים אזרחית גם נגד המעסיק במקום העבודה שבו עבדה מכיוון שיצר ו/או אפשר סביבת עבודה פוגענית. בתביעה נגד המעסיק ייבחן בין היתר אם ננקטו כל הפעולות הנחוצות כדי למנוע את מעשי ההטרדה ובין היתר אם מונה אחראי על הטרדות מיניות במקום העבודה, אם העובדים יודעו בדבר האיסור על הטרדה מינית, האם פורסם תקנון רלבנטי ועוד. חשוב לציין כי היקף חובות המעסיק ייבחן באופן פרטני לפי הנסיבות ולפי האופי הספציפי של מקום העבודה.
האם המעסיק נקט בכל הפעולות הנחוצות כאשר גילה על הטרדה מינית במקום העבודה?
במסגרת הדיון בתביעה בית המשפט ייבחן אם המעסיק נקט בכל הפעולות שהיה צריך לנקוט עם היוודע לו אודות ההטרדה, כלומר פעל לטיפול בתלונה באמצעות האחראי על טיפול בהטרדות מיניות במקום העבודה כולל קבלת התלונה, יידוע המתלונן בדבר הטיפול בתלונה, בירור התלונה כולל שמיעת כל המעורבים ללא דיחוי ובאופן יעיל, כמו גם דאגה לכך שהמתלוננת לא תיפגע במהלך הבירור. מעסיק שהפר חובותיו על פי חוק חושף את עצמו לחיוב בתשלום פיצויים למתלוננת.
בנוסף אף ניתן להגיש תביעה נזיקית בגין נזקי גוף שנגרמו לנפגעת והפיצוי אף יכול להיות גבוה בהתאם לנזקי הגוף שנגרמו.
בית משפט השלום בירושלים פסק פיצוי בסך 1.2 מיליון שקלים לנפגעת הטרדה מינית
אישה ילידת שנת 1988 אשר יוצגה על ידי הח"מ ונפגעה על ידי בן משפחה שביצע בה מעשים מגונים בעת שהייתה קטינה בגילאי 12-13, הגישה תביעת פיצויים נגדו מכוח פקודת הנזיקין. לאחר שבחנה את מכלול העדויות והראיות השופטת קבעה כי עיקרי עדותה של האישה היו מהימנים והיא הצליחה להוכיח את תביעתה במידה הנדרשת במשפט האזרחי. יש לציין שהאישה הגישה נגד אותו בן משפחה תלונה במשטרה בשנת 2003 בהיותה בגיל 15, אשר בעקבותיה הוא נעצר אך שוחרר ממעצר לאחר שבועיים ותיק החקירה בעניינו נסגר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום.
השופטת קבעה כי התשתית הראייתית שהובאה בפני בית המשפט מלמדת כי במשך שנה מגיל 12 ועד גיל 13, בן המשפחה ביצע בקטינה מעשים מגונים שונים שכללו ליטופים, היצמדויות בעלות אופי מיני ונגיעות בחזה. על כן, השופטת קבעה כי האישה הוכיחה את יסודותיה של עוולת התקיפה שבפקודת הנזיקין.
האם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה המינית לבין תסמונת הדחק הפוסט טראומטית?
לאחר שבחנה את חוות הדעת הרפואית בעניינה של האישה, השופטת ציינה כי חוות הדעת של המומחה בתחום הפסיכיאטרי מלמדת על קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה המינית שעברה לבין תסמונת הדחק הפוסט טראומטית הכרונית שהתפתחה לה אחרי המעשים המגונים.. על כן, השופטת אימצה את קביעת המומחה הרפואי בחוות הדעת וקבעה לאישה נכות רפואית בשיעור של 30%.
בסופו של דבר, השופטת קבעה שנזקיה של האישה בעקבות המעשים מסתכמים בסך של 1,254,661 שקלים, עבור הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד, עזרת הזולת, אובדן זכויות סוציאליות, הפסדי שכר, פגיעה בכושר ההשתכרות וכאב וסבל. השופטת קבעה כי מסכום זה ינוכו סכומים שהאישה קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי. כמו כן נקבע כי הגיס ישלם לאישה את שכר טרחת עורך דינה בסך של 23.4% מהסכום שיתקבל לאחר ניכוי תגמולים ששולמו לה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
עו"ד ונוטריון דני בר שליט עוסק בדיני נזיקין, בהגשת תביעות אזרחיות עקב הטרדה מינית ותקיפה מינית, עם הצלחות לא מבוטלות בתביעות אלו נגד המטרידים. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד ונוטריון דני בר שליט - 053-7931316