אנשים שנפגעו בתאונה תוך כדי עבודתם, בדרך לעבודה או בדרכם בחזרה מהעבודה, זכאים לקבל תגמולים מהמוסד לביטוח הלאומי בגין תאונת עבודה.

גם אנשים שלקו במחלת מקצוע בעקבות תנאי עבודתם מוכרים על ידי הביטוח הלאומי וזכאים לתגמולים בגין פגיעה בעבודה, וכך גם אנשים שסובלים ממחלה או בעיה רפואית שנוצרה בעקבות פגיעות זעירות חוזרות ונשנות, אשר הצטברו על דרך המיקרו טראומה עד שגרמו לנזק ממשי.

לפניה ישירה אל עו"ד דן גנון, לחץ/י כאן

האם ניתן לזכות בתגמולים בגין פגיעה נפשית שאירעה בעקבות העבודה?

על פי פסיקות שניתנו בבתי הדין לעבודה, ישנם מקרים מסוימים שבהם ניתן להכיר בנזק נפשי אשר נגרם לאדם תוך כדי עבודתו או עקב עבודתו כפגיעה בעבודה, הכרה אשר תזכה את הנפגע בתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי.

המוסד לביטוח לאומי ייבחן אם במסגרת העבודה הייתה התרחשות בלתי שגרתית, מיוחדת וחריגה אשר גרמה לעובד לפגיעה נפשית. לצורך קבלת הכרה מהמוסד לביטוח לאומי, העובד יצטרך להוכיח קשר סיבתי בין האירוע הנקודתי שהיה חריג ויוצא דופן לבין מצבו הנפשי.

חשוב להדגיש שבניגוד לדעה הרווחת, מתח נפשי מתמשך בסביבת העבודה לא מבסס הכרה במצב נפשי כפגיעה בעבודה ולא ניתן להכיר במתח נפשי מתמשך, כשלעצמו, כבסיס להכרה בפגיעה נפשית כתאונה בעבודה.

עם זאת, חשוב לציין שפסיקת בתי הדין לעבודה ריככה כלל זה וקבעה שניתן להכיר בנזק נפשי שנגרם לעובד גם אם הוא מצוי במתח ולחץ מתמשכים בסביבת העבודה. ההכרה תינתן בכפוף להוכחת קיומו של אירוע יוצא דופן, מוגדר ומבודד בזמן ובמקום, אשר התרחש על רקע המתח והלחץ המתמשכים כאמור. על כן, קיומו של לחץ נפשי מתמשך על פני פרק זמן ארוך אינו שולל באופן מוחלט את האפשרות לבודד אירוע יוצא דופן שהתרחש במהלך אותה תקופה, אשר בעקבותיו נגרם לעובד נזק נפשי.

הכרה בפגיעות נפשיות נלוות לתאונות עבודה שגרמו לנזק פיזי

חשוב לציין כי נוסף על ההכרה בפגיעה נפשית שאירעה עקב אירוע יוצא דופן או חריג בעבודה, ישנו סוג נוסף של פגיעות נפשיות אשר אפשר שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בהן כפגיעה בעבודה ואלו פגיעות נפשיות הנלוות לתאונות עבודה שגרמו לנזק פיזי.

הכוונה למקרים שבהם המבוטח נפגע פיזית בתאונת עבודה ועקב הפגיעה הגופנית, לקה גם בפגיעה נפשית. גם פגיעה נפשית זו יכולה להיות מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה, בכפוף לכך שהנפגע יוכיח קשר סיבתי בינה לבין התאונה.

הוכחת קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין הפגיעה הנפשית שנגרמה לעובד

כדי לקבל את הכרת המוסד לביטוח לאומי בפגיעה נפשית שנגרמה לעובד כתאונת עבודה יש לבסס קיומו של קשר סיבתי בין האירוע הטראומטי במקום העבודה לבין הפגיעה הנפשית שנגרמה לעובד. לצורך כך מקובל להשתמש בחוות דעת רפואית אשר קושרת בין האירוע החריג שהתרחש במסגרת העבודה לבין מצבו הנפשי של העובד בעקבותיו. במסגרת חוות הדעת יפורטו סוג הפגיעה הנפשית והיקפה, וכן הנסיבות שגרמו לה, כלומר האירוע הנקודתי והטראומטי שהתרחש במסגרת העבודה.

חשוב לציין כי אין חובה שאירוע חריג במסגרת העבודה יהיה אירוע חד פעמי וייתכן שגם אירועים שחזרו על עצמם בתדירות של מספר חודשים או שבועות, יוכרו כאירועים חריגים בעבודה. לצורך קבלת הכרעה בסוגייה יבחנו עוצמת האירועים, תדירותם והשפעתם על העובד שנפגע.

מה נדרש להוכיח כדי שהנזק הנפשי יוכר כפגיעה העבודה?

הפסיקה מכירה במקרים של עובדים שנגרם להם נזק נפשי בעקבות אירוע חריג, מיוחד ויוצא מגדר הרגיל במקום העבודה. לצורך קבלת ההכרה יש להוכיח כי מתקיים קשר סיבתי בין האירוע החריג שהתרחש בעבודה לבין נזק הנפשי שנגרם לעובד.

כדי לבסס קשר סיבתי כאמור, הנפגע יצטרך לבודד אירוע מסוים שקרה לו בעבודה, אשר ניתן לזיהוי בזמן ובמקום ושניתן להצביע על התרחשותו באופן נקודתי. הנפגע יצטרך להוכיח שאותו אירוע "הטביע עליו חותם", מכיוון שמדובר באירוע מיוחד ושונה מהפעילות היומיומית השגרתית והקבועה שלו בעבודה אשר גרם לו דחק נפשי מיוחד ובלתי רגיל. יובהר כי בפסיקה נקבע שהבחינה לעניין השפעת האירוע על העובד היא סובייקטיבית, כלומר יש לבחון איך האירוע החריג השפיע על הנפגע בפועל ולא כיצד היה ראוי שישפיע עליו.

מה חשוב לעשות כדי לקבל הכרה בפגיעה נפשית כתאונת עבודה, ומדוע חשוב להיוועץ בעו"ד?

אם אירע לעובד אירוע חריג בעבודה ומיד לאחר מכן חלה הדרדרות במצבו הנפשי, ההמלצה היא לשמור את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, ולבחון אם עובדים אחרים היו נוכחים במועד שבו התרחשה הפגיעה הנפשית, כדי שיוכלו להעיד בבית המשפט לפי הצורך. כמו כן, חשוב לתעד באופן מפורט ככל האפשר את הגורמים שהובילו לנזק הנפשי, ולפנות למומחה רפואי בתחום בריאות הנפש כדי שיאבחן את הפגיעה ויפרט את השלכותיה.

אם עובד או עובדת חשים סטרס לא סביר במקום העבודה וחוששים שנגרם להם נזק נפשי, חשוב להתייעץ עם עורך דין מקצועי ומנוסה שעוסק בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי, כדי להבין איך להתנהל כדי למצות את הזכויות במוסד לביטוח לאומי באופן מיטבי.

כיצד מתנהלים מול המוסד לביטוח לאומי לאחר הכרה בנזק נפשי כתאונת עבודה?

תחילה, הנפגע יקבל מהביטוח הלאומי דמי פגיעה, וזאת לאחר שהביטוח הלאומי יכיר בפגיעתו הנפשית כתאונת עבודה. דמי הפגיעה ישולמו לנפגע עבור הימים שבהם לא היה מסוגל לשוב לעבודתו כתוצאה מהפגיעה, והם ניתנים עד 91 ימים לכל היותר מהמועד שבו אירעה התאונה.

לאחר מכן יש להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות, ובמסגרתה לפרט את המצב הבריאותי של הנפגע מאז הפגיעה, בצירוף כל הבדיקות והמסמכים הרפואיים הרלוונטיים. בשלב הבא, הנפגע יעמוד בפני ועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי, אשר תבחן את מצבו ותקבע את אחוזי הנכות שלו.

עורך הדין דן גנון (צילום: עמית מצפה)
עורך הדין דן גנון | צילום: עמית מצפה

עו"ד דן גנון עוסק בייצוג מבוטחים בתביעות נכות נגד המוסד לביטוח לאומי בעקבות תאונת עבודה, ייצוג בוועדות רפואיות, ועדות ערר ובבית הדין לעבודה, ובעל ניסיון בייצוג נפגעי עבודה אשר נגרם להם נזק נפשי כתוצאה מהעבודה. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה לעו"ד דן גנון - 053-7101852