בית משפט השלום בתל אביב עסק לאחרונה בשאלת העונש הראוי לגבר שהורשע, לאחר ניהול הליך הוכחות, בביצוע עבירות אלימות כלפי בת זוג אשר גרמו לה לחבלות.
התביעה קיבלה את עמדת נפגעת העבירה ובית המשפט הרשיע את הנאשם
בשלב מוקדם של ההליך הפלילי, פנתה התביעה אל נפגעת העבירה ויידעה אותה על כוונתה לערוך הסדר טיעון עם הנאשם, בן זוגה לשעבר. מנגד, נפגעת העבירה אותה ייצג עורך הדין שי שקד, מימשה את זכותה החוקית מכוח סעיף 17 לחוק זכויות נפגעי עבירה והתנגדה באופן נחרץ להסדר הטיעון.
במסגרת כתב ההתנגדות שהכין והגיש עורך הדין שי שקד בשם נפגעת העבירה, הופנתה התביעה אל חומרת המעשים שביצע בן הזוג בנפגעת, לנזקים והפגיעות הקשות שנגרמו לה, להליך הטיפולי שעברה, חוסנה ויכולתה להעיד בבית המשפט וכן לרצונה של נפגעת העבירה להעיד כנגד הנאשם על החוויות הקשות שעברה משך תקופת הזוגיות עם הנאשם ולאפשר לה את יומה בבית המשפט.
ואכן נוכח התנגדותה הנחרצת של נפגעת העבירה ורצונה להעיד במשפט, החליטה התביעה שלא לערוך הסדר טיעון במקרה זה ולנהל הליך הוכחות בבית המשפט.
הנאשם מנגד כפר במיוחס לו בכתב האישום וביקש לזמן לעדות כמעט את כל עדי התביעה.
במהלך המשפט, התייצבה להעיד נפגעת העבירה ולמרות הקשיים במעמד זה, סערת הרגשות והבכי על דוכן העדים, היא הצליחה לתאר ולשתף את בית המשפט בחוויה הקשה שחוותה והאירועים הטראומטיים ולבסוף גם ביהמ"ש קיבל את גרסתה וקבע כי עדותה מהימנה, סדורה קוהרנטית וברורה.
בהתאם לכך ולאחר שדחה את גרסת הנאשם, בית המשפט הרשיע את בן הזוג בכל האמור בכתב האישום.
בית המשפט גזר על הנאשם עונש של 20 חודשי מאסר בפועל
בית המשפט, לאחר ששמע את טענות הצדדים קבע כי העבירות שביצע בן הזוג כלפי נפגעת העבירה גרמו לפגיעה משמעותית בערכים המוגנים והטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 20 חודשים ורכיבי ענישה נוספים.
חומרת המעשים
לפי העובדות שתוארו בגזר הדין, הנאשם תקף את זוגתו שהתגוררה עימו באותה דירה, בשלוש הזדמנויות שונות, על רקע סירובה של בת הזוג לאפשר לו לבדוק את מכשיר הטלפון שלה, האיש סטר לה, תפס אותה בחוזקה ונגח בה. בהמשך היכה אותה במכת אגרוף בפניה ודחף אותה בעוצמה למיטה. בהמשך, בן הזוג היכה את זוגתו בכף ידה באמצעות מפתחות וגרם לה חבלה של ממש.
האיש הטיח את ראשה של זוגתו בדלת, צבט אותה, סטר לה ומשך בשיערה
באירוע אחר שארע חודש מאוחר יותר, האיש תפס את זוגתו בפניה, פתח את תיקה כדי לבדוק אילו מוצרי טיפוח רכשה והטיח את ראשה בדלת. בת הזוג ניסתה לקחת את התיק מידיו וסטרה לו, ובתגובה הוא דחף אותה בעוצמה לעבר הרצפה.
בהזדמנות אחרת, על רקע חשדו של האיש כי זוגתו מסתירה ממנו דבר מה ולכן מנמיכה את קולה בעת שהיא משוחחת עם אימה, הוא תפס אותה בפניה וטלטל את ראשה מצד לצד. כאשר בת הזוג ביקשה ממנו שיירגע הוא צבט אותה וגרם לה לשטפי דם בכתפיים. כאשר בת הזוג ביקשה לעזוב, הוא סטר לה, תפס בידיה בחוזקה, משך בשיערה, סטר לה והפיל אותה ארצה.
טיעוני הצדדים לעונש
במסגרת הטיעונים לעונש, התביעה עמדה על הפגיעה המשמעותית בערכים המוגנים במקרה זה. התביעה טענה שבן הזוג הורשע בביצוע ארבע עבירות תקיפה בנסיבות מחמירות כאשר שתיים מהן הסתיימו בחבלות של ממש לנפגעת העבירה. עוד נטען כי המעשים בוצעו במשך חודשים וגרמו לנפגעת העבירה פגיעה מתמשכת על רקע אובססיביות וקנאה ברמה גבוהה.
האיש לא הביע אמפתיה או חרטה על פגיעתו בזוגתו לשעבר
התביעה הוסיפה וטענה כי מעשיו של האיש כלפי זוגתו גרמו לה נזקים נפשיים, פיזיים, משפחתיים וזוגיים חמורים. התביעה הוסיפה כי האיש לא הביע חרטה או אמפתיה על פגיעתו בנפגעת העבירה, בחר לנהל את ההליך באופן ממושך וגרם לנפגעת העבירה עינוי דין ממשי. לנוכח חומרת המעשים, התביעה ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח בדמות 28 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויי משמעותי בסכום שלא יפחת מ- 15 אלף ₪.
בדבריה לבית המשפט, נפגעת העבירה ביקשה למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם.
הסנגורית של הנאשם טענה לקרבה לסייג לאחריות משפטית עקב מצבו הנפשי
מנגד, הסנגורית של האיש טענה כי בעניינו ישנה קרבה לסייג לאחריות משפטית לנוכח מצבו הנפשי. היא הוסיפה כי האיש נטל אחריות חלקית למעשיו במסגרת הודעותיו במשטרה, וציינה את נסיבותיו האישיות, הבריאותיות והמשפחתיות. הסנגורית ביקשה שלא להטיל עונש מאסר בפועל על מרשה, אלא להפנותו לממונה על עבודות השירות לצורך בחינת התאמתו לריצוי העונש בעבודות שירות.
בדבריו האחרונים לבית המשפט, הנאשם שכזכור בחר לנהל הליך הוכחות עד תום ובמעמד עדותה של נפגעת העבירה להטיח בה הטחות פוגעניות חסרות כל בסיס, ביקש באופן מפתיע להביע צער על הפגיעה בזוגתו לשעבר ומסר כי הוא נוטל אחריות על מעשיו ומעוניין להשתתף בהליך טיפולי.
גזר הדין
בפתח גזר הדין כתב השופט כי גזר הדין ניתן לאחר הליך הוכחות לא שגרתי וארוך יחסית שמקורו בהתנהלות הנאשם.
השופט ציין כי העבירות שביצע הנאשם פגעו באופן משמעותי בערכים המוגנים ובהם: כבוד האדם, פרטיותו, שלמות גופו, בריאותו, בטחונו בתא המשפחתי ושלוות נפשו. השופט ציין כי מכלול הראיות והעדויות מלמד שהאיש נהג באלימות כלפי זוגתו באופן שיטתי כדפוס התנהגות אשר חוזר על עצמו.
השופט קבע כי לצד הפגיעה הפיזית שספגה נפגעת העבירה, נגרמה לה גם פגיעה נפשית משמעותית אשר ממשיכה להשפיע על האופן שבו היא מתנהלת באופן כללי ובמערכות זוגיות בפרט.
בית המשפט זקף לחובת הנאשם את האופן שבו בחר לנהל את ההליך הפלילי שהוביל לעינוי דין מתמשך לנפגעת העבירה וכן גרם לה לסבל של ממש בעת עדותה בביהמ"ש.
השופט העניק משקל נמוך מאד לקבלת האחריות המאוחרת מצד הנאשם וכן דחה את בקשת הסנגורית לקבוע שמצבו הנפשי של האיש מקים קרבה לסייג לאחריות משפטית מאחר שלא מצא בסיס בחוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי המצדיקה את הטענה.
בסופו של דבר, השופט הטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 20 חודשים, עונש מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעת העבירה בסך 12 אלף שקלים.
ת"פ 46793-06-19
הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
עורך דין שי שקד ייצג את נפגעת העבירה בהליך זה.
לפניה ישירה לעו"ד שי שקד - 053-8007583
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.