בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב עסק לאחרונה בשאלת מקום המגורים של שני ילדים לזוג הורים גרושים והאם יש מקום להותיר את מרכז חייהם של הקטינים בעיר בה גדלו או לחילופין להתיר לאימם להעתיק את מגוריהם ואת מרכז חייהם לעיר אחרת. לאחר שבחנה את מכלול הראיות, העדויות והנתונים הרלבנטיים, השופטת שדנה בשתי תביעות שהונחו לפניה, החליטה לדחות את תביעת האם ולקבל את תביעת האב אשר יוצג על ידי משרד עורכות הדין לירן שוובר ועדי קלביר, וביקש למנוע את העתקת מקום המגורים כאמור.
בהסכם הגירושים הוסכם - הילדים יתגוררו בעיר ר' או ברדיוס של 10 ק"מ ממוסדות החינוך
לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, הצדדים שעתרו לבית המשפט לענייני משפחה הם הורים גרושים לשני ילדים קטינים, הלומדים בבית ספר יסודי בעיר,. צוין כי ברקע ההליך קיים הסכם גירושין בין הצדדים אשר קיבל תוקף מחייב של פסק דין ולפיו הוסכם כי הצדדים יתגוררו בסמיכות כדי לספק לילדים מסגרת ביתית יציבה ותומכת, כאשר הילדים יתגוררו בעיר ר' או ברדיוס של 10 קילומטרים מהמוסד החינוכי שבו הם לומדים.
בתביעה שהגישה האם היא טענה כי אחרי הגירושים מהאב בשנת 2020 היא הכירה בן זוג חדש ומאז היא מתגוררת בביתו בעיר אחרת ומנהלת עימו משק בית משותף. האם טענה כי מרכז החיים שלה כיום אינו בעיר ר' והיא דורשת להעביר את הילדים לבית ספר אחר בעיר בה היא מתגוררת.
האם טענה שעיר מגוריה מתגבשת כמרכז החיים של הילדים וביקשה להעתיק את מגוריהם ומקום לימודיהם
האם טענה כי במהלך התקופה שחלפה מאז הגירושים הילדים פיתחו קשר עם בן זוגה וקשרים חברתיים חדשים. על כן טענה כי יש לקבוע את מקום מגוריה כמרכז חייהם והם מעוניינים לשהות בה גם שלא בזמני השהות שנקבעו להם עימה. כמו כן, האם ביקשה לאפשר לילדיה הקטינים להעתיק את מרכז חייהם, לכאורה מבלי לפגוע בזמני השהות עם האב ובקשר עימו.
מנגד, האב שיוצג על ידי משרד עוה"ד לירן שוובר ועדי קלביר טען כי הוסכם בינו לבין האם להותיר את מרכז החיים של הילדים בעיר ר' בעת בה האמינו כי הם פועלים לטובת הילדים, בחרו שלא להתנהל בהליך משפטי והגיעו להסכם גירושין כולל - בהסכמה. בנוסף ציין שמסגרת החינוכית בעיר ר' היא בעלת הישגים חינוכיים אשר תואמים את השקפות הצדדים. האב הוסיף כי האם ביקשה להעביר את מרכז חייהם של הילדים אך ורק בשל טובתה האישית ונוחיותה. עוד נטען כי האם לא שקלה חלופות שישרתו את טובת הילדים לרבות האפשרות להעתיק את מרכז החיים שלה ושל בן זוגה לעיר המגורים של הילדים וחמור מכך - לא טרחה לפרט כיצד ישמר הקשר בין האב לילדיו.
האב טען שבקשת האם להעתיק את מגורי הילדים נובעת גם מלחץ שמפעיל עליה בן זוגה
האב טען, בין היתר, כי בקשת האם להעתיק את מרכז חיי הילדים נובעת גם משיקולים זרים, לחץ שמפעיל עליה בן זוגה וזאת מבלי להתחשב בטובת הילדים ובצרכיהם.
נוסף על כך, האב ביקש למנוע מהאם להעתיק את מקום מגוריה כדי למנוע מהקטינים נסיעות וטרחה אך בית המשפט הבהיר כי לא ניתן למנוע מהאם (!) להעתיק את מקום מגוריה להיכן שתחפוץ.
האב הוסיף וטען כי יש להותיר את מרכז חייהם של הילדים בעיר בה הם נולדו, גדלים והתחנכים. לגרסתו, המעבר של הילדים יפגע בפעילותם, בחוגים שבהם הם משתתפים, ימנע מהם את המעגל החברתי שאליו הם רגילים, ויפגע בהצלחתם בלימודים ובמצבם הרגשי והנפשי, שממילא לא פשוט בעקבות הגרושים והסכסוך המשפטי.
מנגד האם טענה כי יש לבצע בחינה מחודשת של המשמורת וזמני השהות שנקבעו. האם הוסיפה וטענה כי אין כל בסיס לדרישת האב להגביל את המעבר שלה ושל הילדים. עוד נטען כי דרישת האב למנוע את מעבר הילדים נובעת ממניעים פסולים ומהווה ביטוי להתעללות רגשית מצידו.
תסקיר עו"ס: הסכסוך בין ההורים גרם למשבר אמון, למתיחות גבוהה ולהפרת היציבות שאליה רגילים הילדים
לצורך הכרעה בתביעות שהגישו הצדדים השופטת הזמינה תסקיר של עובדת סוציאלית לסדרי דין . בתסקיר ציינה העובדת הסוציאלית כי המחלוקת הנוכחית בין ההורים גרמה למציאות של קונפליקט בעצימות גבוהה, למשבר אמון ולמתיחות גבוהה בין ההורים אשר גורמת להפרת היציבות שאליה הילדים מורגלים. לפי ההמלצות בתסקיר, הילדים ימשיכו ללמוד בבתי הספר בעיר המגורים, וזמני השהות עם הוריהם יוותרו ללא שינוי.
לאחר שבחנה את מכלול הנתונים הרלבנטיים, השופטת ציינה כי שינוי משמורת או זמני שהות של ההורים עם ילדיהם ייעשה תוך בחינת שינוי הנסיבות בראייה של טובת הילדים קטינים. על כן נקבע כי האם לא עמדה בנטל להוכיח שטובת הקטינים מצדיקה לקבל את בקשתה להעתיק את מקום מגוריהם ואת מרכז חייהם.
מעבר הקטינים עלול לפגוע בקשר שלהם עם אביהם
השופטת קבעה כי אמנם לקטינים יש יכולת לבצע מעבר אך הוסיפה כי מעבר זה עלול לפגוע בקשר שלהם עם אביהם כאשר הותרת המצב על כנו היא בבחינת הרע במיעוטו. השופטת הוסיפה שאין בעובדה שהקטינים פיתחו קשרים חברתיים במקום מגורי האם כדי להצדיק את העתקת מגוריהם.
נוסף על כך, השופטת הוסיפה כי במקרה זה הנוחות של האם נסוגה מפני טובת ילדיה הקטינים ורווחתם וציינה כי לא השתכנעה שזמני השהות של הילדים עם אביהם לא ייפגעו ככל שיתאפשר המעבר. השופטת קיבלה את עמדתה של העובדת הסוציאלית לסדרי דין שקבעה כי אין מקום להכביד על הילדים במעבר למוסדות חינוך אחרים בעיר אחרת תוך ניתוקם מחבריהם.
הקטינים הסתגלו למצב הנוכחי ואין מניעה שימשיכו בו מבלי שיפגע הקשר שלהם עם אביהם
לפי קביעת השופטת, מעבר מגלם בתוכו השלכות אשר הקטינים לא מבינים לחלוטין כולל אפשרות של צמצום זמני שהות עם אביהם. על כן, השופטת קבעה כי הקטינים הסתגלו למצב הנוכחי ואין מניעה שימשיכו בו מבלי שיפגע הקשר שלהם עם אביהם.
בסופו של דבר, השופטת קיבלה את הטענות של עורכות הדין שוובר - קלביר ודחתה את תביעתה של האם להעתקת מקום המגורים של הקטינים. השופטת הוסיפה וקבעה שזמני השהות שנקבעו להורים יישארו במתכונת הנוכחית למעט חלוקה שונה של נטל הנסיעות.
תלה"מ 5961-01-22
תלה"מ 7228-03-22
הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עו"ד שוובר - קלביר - 053-9386787