נושא חלוקת הרכוש המשותף הוא באופן קבוע אחד הנושאים המרכזיים הנידונים בפני בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים במסגרת הליכי גירושין. נושא חלוקת הרכוש הוא רגיש מכיוון שיש לו השפעה משמעותית על עתידם הפיננסי של הצדדים ועל רמת חייהם. החוק בישראל קובע כי למעט חריגים כגון ירושות ומתנות, הרכוש המשותף שצברו בני זוג במהלך תקופת נישואיהם יחולק ביניהם באופן שווה עם סיום קשר הנישואין, ככל ואלו לא חתמו על הסכם ממון המסדיר את ענייני הרכוש.
לפניה ישירה אל עורך דין מיכאל אברם, לחץ/י כאן
כיצד יחולק הרכוש בין הצדדים?
אופן ביצוע חלוקת הרכוש ייקבע לפי מועד הנישואין כאשר זוגות שנישאו לפני שנת 1974 יהיו כפופים לחזקת השיתוף. לפי חזקת השיתוף, הנכסים של בני הזוג מצויים בבעלות משותפת ועל כן הם אינם צריכים להוכיח כוונת שיתוף בנוגע לנכס מסוים. יובהר כי חזקת השיתוף חלה על כל סוגי הנכסים של הצדדים, כולל נכסים אישיים ונכסים עסקיים.
לעומת זאת, זוגות שנישאו החל משנת 1974 כפופים להסדר איזון המשאבים המעוגן בחוק יחסי ממון. לפי חוק יחסי ממון, צדדים שלא הסכימו ביניהם על חלוקה אחרת בהסכם ממון או בהסכם גירושין יתחלקו בנכסים המשותפים שווה בשווה עם סיום נישואיהם. הרכוש המשותף כולל בין היתר את דירת המגורים, כלי רכב, מיטלטלין, חסכונות בנק, קרנות פנסיה וקופות גמל, חברות ועסקים שמצויים בבעלות של אחד הצדדים, מוניטין שנצבר במהלך השנים ועוד. הרכוש שלא יחולק בין הצדדים בגירושין כולל נכסים שנצברו לפני הנישואין, כמו גם מתנות או ירושות שהצדדים קיבלו במהלך הנישואין ונוהלו מחוץ למסגרת חשבונות משק הבית המשותף.
מהי המטרה של הברחת נכסים?
במסגרת הליכי גירושין של צדדים עתירי ממון ונכסים שלא הסדירו מבעוד מועד את סוגיית חלוקת הרכוש באמצעות הסכם ממון ולא הגיעו להסכמות בסוגיית חלוקת הרכוש בהסכם גירושין, לעיתים עלול להתעורר חשד להברחת נכסים. הברחת או העלמת נכסים נעשית במטרה להימנע מחלוקת רכוש הוגנת בגירושין. רכוש שמוברח או מוסתר עשוי לכלול בין היתר נכסי נדל"ן, כספים, גמלאות, קצבאות, עסקים, מניות ועוד, כאשר בכל המקרים מטרת הצד שמבצע את העלמת הנכסים היא להותיר את הרכוש בידיו ולהימנע מחלוקתו ההוגנת בניגוד לחוק.
כיצד מתבצעת הברחת נכסים בפועל?
העלמת נכסים והברחת נכסים יכולות להתבטא בשלל צורות ודרכים כאשר אפשרות אחת היא העברת נכסי נדל"ן, חשבונות בנק וחסכונות על שם קרובי משפחה של אחד הצדדים או אפילו רישומם מבעוד מועד על שמות קרובי משפחה. אפשרות נוספת להעלמת נכסים היא באמצעות פתיחת חשבון בנק נפרד על ידי אחד הצדדים בארץ או בחו"ל ללא ידיעת הצד השני והזרמת כספים אליו בהיחבא. הברחת כספים יכולה להיעשות גם באמצעות יצירת חובות מול גורמים שונים, הפחתה חדה ומכוונת בהכנסות, העברת מניות לצדדים שלישיים ועוד.
במקרים רבים הצגת מצג שווא בפני בית המשפט אודות קיומם של נכסים בהיקף קטן משמעותית בהשוואה למצב הנכסים שקדם להליכי הגירושין עלולה להוביל למצב של התעמרות כלכלית שבו צד אחד מקופח מבחינה פיננסית ואף נאלץ לחתום על הסכם גירושין מקפח. לא אחת, לאחר החתימה על הסכם הגירושין, הצד שהבריח נכסים והציג מצג שווא אודות הכנסותיו לפתע חוזר לחיות ברמת חיים גבוהה אשר אליה הוא היה רגיל לפני הליכי הגירושין ואילו הצד השני נאלץ לחיות ברמת חיים נמוכה בהשוואה לרמת החיים שאליה הוא היה רגיל לפני הגירושין.
האם הערכאה השיפוטית מוסמכת להתערב כדי למנוע פגיעה בזכויות כלכליות של בני זוג?
אם צד אחד מנסה לפגוע בזכויותיו של הצד השני מכוח הסדר איזון משאבים או הסכם ממון, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני מוסמכים לפעול נגדו מכוח סעיף 11 לחוק יחסי ממון. לפי סעיף זה, אם אחד הצדדים ביצע פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידית של בן הזוג השני או שקיים חשש סביר שהוא עומד לבצע פעולה כזו, הרי שבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני מוסמכים לנקוט אמצעים לשמירת הזכות לפי בקשת הצד השני. בתוך כך, הערכאה השיפוטית רשאית לקבוע פעולות שיהיו כפופות להסכמת שני הצדדים, לצוות על הפקדת ערבויות או לרשום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על פי חוק שרשום בו נכס של אחד מהצדדים.
בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדרוש תצהיר מצד שנחשד בהעלמת נכסים. בתצהיר יפורט כל הרכוש וכל הפעולות הפיננסיות שצד זה ביצע במהלך תקופה מוגדרת שתיקבע על ידי בית המשפט. נוסף על כך, צד שרואה עצמו נפגע עקב הברחת נכסים שביצע הצד השני רשאי להגיש בקשה להטלת עיקול על מחצית מרכושו עד לקבלת הכרעה סופית באשר לאופן חלוקת הרכוש. כמו כן, צד שחושד בהברחת נכסים שנעשית על ידי הצד השני רשאי לבקש מבית המשפט צו מניעה שיימנע ביצוע פעולות בנכסים ללא הסכמתו.
מי יישא בנטל להוכיח שבוצעה הברחת נכסים?
הצד שטוען להברחת נכסים יישא בנטל להוכיח בפני בית המשפט כי בוצעה הברחת נכסים, אך אם הוא יוכל להוכיח מעשי מרמה שבוצעו על ידי הצד השני, נטל ההוכחה יעבור לצד השני (היפוך נטל הראיה) שיצטרך להוכיח כי לא העלים נכסים ולא ביצע את הברחת הנכסים שיוחסה לו.
אם החלטתם להתגרש ואתם סבורים כי הצד השני נוקט בפעולות שנועדו להבריח או להעלים נכסים כדי להימנע מחלוקתם ההוגנת במסגרת הליכי הגירושין, ההמלצה עבורכם היא לפנות בהקדם לעורך דין מקצועי, מיומן ומנוסה בתחום חלוקת הרכוש והגירושין אשר ינחה אתכם כיצד להתנהל, ילווה אתכם במסגרת ההליכים המשפטיים לפי הצורך ויגן על האינטרסים והזכויות שלכם.
עורך דין ומגשר מיכאל אברם עוסק בניהול תביעות גירושין, הכנת הסכמי גירושין, חלוקת רכוש ונכסי קריירה, מזונות ילדים, משמורת, הסדרי שהות ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה אל עורך דין מיכאל אברם - 053-7105250