ביולי 2022 נכנס לתוקפו חוק המידע הפלילי החדש שעשה סדר חדש בכל הקשור למרשם הפלילי והגישה אליו והביא עימו גם שינויים בתקופות ההתיישנות והמחיקה. אלא שבמאמר זה בחרתי פחות "לצלול" לעומקו של החוק ובמקום זאת לתת כלים מעשיים למי שמעוניין כל אחד מסיבותיו הוא להיפטר מכתמי העבר שהותיר הרישום הפלילי, ולהמשיך בחייו.
ראשית מהם סוגי הרישומים? החלוקה העיקרית היא לרישומים משטרתיים ורישומים פליליים.
הרישומים המשטרתיים אודות אדם הם ברובם אלו שלא הגיעו לבית המשפט (פרט לתיקים שהוגש בהם כתב אישום והסתיימו בזיכוי או עוכבו בהם הליכים). מדובר בתיקי חקירה שנסגרו מבלי שהנחקר הועמד לדין והם נסגרו באחת מהדרכים הבאות:
חוסר ראיות - לא נמצאו די ראיות מספיקות על מנת לבסס כתב אישום.
אין עניין לציבור או בשמו החדש "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין" - יש די בראיות אלא שבנסיבות המקרה, או נסיבותיו האישיות של המבצע או שניהם גם יחד, אין מקום לניהול הליך פלילי ומיצוי הדין.
הסדר מותנה - יש ראיות להגשת כתב אישום, אלא שאם החשוד עומד בתנאים מסוימים (ללא רישום פלילי 5 שנים קודם לכן, העונש המתאים לעבירה אינו כולל מאסר בפועל) מוצע לו לכרות הסכם עם התביעה, במסגרתו יתחייב לתנאים מסוימים (קנס, פיצוי לנפגע העבירה עמידה בתוכנית טיפול ועוד) והתביעה מצידה לא תגיש נגדו כתב אישום.
לפניה ישירה אל עורך דין עודד חביב, לחץ/י כאן
איך ניתן למחוק רישומים משטרתיים?
רישומים משטרתיים חשופים למשטרה עצמה ולגופי הביטחון והם עשויים להוות מכשול למקומות עבודה מסוימים קבלת רישיון לנשק פרטי או ארגוני ועוד. אז איך מטפלים בהם?
מאחר ורק תיק שעילת סגירתו היא חוסר אשמה "מעלים" את הרישום המשטרתי, הרי שדרך המלך לטיפול ברישומים משטרתיים שנסגרו מחוסר ראיות או אין עניין לציבור היא הגשת בקשה לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה.
בקשה זו ניתן להגיש בכל עת לאחר הסגירה, אלא שלאחר שהוגשה ונדחתה ניתן לערור על החלטת הדחייה פעם אחת בלבד ותוך 60 יום, ועל ההחלטה בערר רק בעתירה לבג"ץ (שפחות נוטה להתערב בשיקול הדעת של הגורם המחליט), ומכאן שעל אף שכל אדם רשאי להגיש את הבקשה רצוי לקבל יעוץ משפטי ולהגיש בקשה מנומקת היטב.
דרך נוספת לביטול רישומים משטרתיים היא פנייה למדור מידע פלילי במשטרה (במקרה של הסדר מותנה זו הדרך היחידה פרט לחזרה מההסדר). פנייה כזו יכול ותוגש רק בחלוף 5 שנים מתאריך העבירה במקרה של עבירת עוון - עבירה שדינה עד 3 שנות מאסר, או 7 שנים במקרה של עבירת פשע - עבירה שדינה מעל 3 שנות מאסר (במקרה של קטין תקופת "הצינון" 3 ו-5 שנים בהתאמה).
השיקולים המנחים את המדור בהחלטה הם בין היתר: חומרת העבירה, חומרת הפגיעה באדם או ברכוש, נסיבות אישיות, היעדר קיום תיקים פתוחים, והיעדר פריט רישום פלילי שטרם התיישן או נמחק. שיקול מרכזי בהחלטה הוא כי מדובר ברישומים משטרתיים בודדים ממש.
כיצד ניתן לטפל ברישומים פליליים?
רישומים פליליים הם למעשה החותם שהותירו כלל החלטות בית המשפט בעניין תיקים שהוכרעו בבית המשפט. בראשם ההרשעות והעונשים בגין עבירות, וכן צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווי שירות לתועלת הציבור, קביעת בית משפט כי נאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מאחר ואינו בר עונשין בהיותו חולה נפש או לוקה בשכלו ועוד.
לרישומים אלה קיימת תקופת התיישנות ותקופת מחיקה - תאריכים נקובים הקובעים מתי בשלב ראשון תצומצם הרשימה של הגופים הרשאים לעיין בהם ובשלב שני כאשר יימחקו גם לא ניתן יהיה להשתמש בהם כשיקול בהחלטה אם לקבל או לא אדם למשרה תפקיד או למנוע ממנו זכות גם כשהגוף המחליט זכאי יהיה לראותם. וכאן חשוב להדגיש, רישומים אלה לא נמחקים פיזית מהמרשם הפלילי לעולם! המחיקה היא אמנם מחיקה "רעיונית" אך יש לה משמעות הרת גורל, שכן הרעיון העומד מאחוריה הוא שהרישומים היו כלא היו.
הדרך היחידה לקיצור תקופת ההתיישנות והמחיקה של רישומים אלה היא פנייה לנשיא בבקשה לקיצור תקופת התיישנות ומחיקה על מנת "שיחנון" אותנו מהם. בקשות אלה נענות במשורה ועל פי מערכת של שיקולים רבים הקשורים בעיקר לנסיבות האישיות של הפונה ולנזק שנגרם לו בשל רישומיו. בקשות כאלה מועברות בצירוף חוות דעת לשר המשפטים לאישור והמלצה ולאחר מכן לנשיא המדינה לצורך החלטה. גם כאן חשוב ורצוי לקבל ייעוץ משפטי על מנת למצות את הזכות באופן מיטבי.
חשוב לומר כי בעקבות השינוי בחוק, האפשרות לקבלת תדפיס רישום פלילי באופן עצמאי אינה קיימת עוד. מי שמעוניין לקבל מידע על רישומיו יכול אכן לגשת לכל תחנת משטרה, לבקש ולקבל אפשרות לעיין במידע, אך תדפיס כזה ניתן היום לקבל רק באמצעות ייפוי כוח ספציפי לעורך דין בו גם מנומקת הסיבה לקבלת התדפיס. מטרת שינוי זה בחוק היא למנוע ממעסיקים לדרוש את התדפיס ממועמדים שכן דרישה כזו אינה חוקית ומעסיק שרשאי לקבל את המידע יקבלו ישירות ממשטרת ישראל.
החוק מפורט ומדורג באשר ליכולת החשיפה של גופים לקבל מידע מהמרשם, לא כל רישום חשוף לכולם (פרט למשטרה וגופי הביטחון) והרעיון הכללי הוא שרישומים יהיו חשופים רק למי שנזקק להם לצורך מילוי תפקידו או מתן זכות לפונה ולצורך שמירה על אינטרסים ציבוריים חיוניים.
עם כל זאת, חשוב שלא לקבל את העבר הפלילי כגזירת גורל, בשלב כלשהו אפשר וכדאי לקבל החלטה ולנסות לפתוח דף חדש.
עודד חביב הינו עו"ד פלילי ובעברו קצין חקירות במשטרת ישראל, עם ותק של יותר מ-20 שנים בתחום החקירות. עו"ד חביב מתמקצע בתחום הפלילי ובדגש במחיקת רישום פלילי ומשטרתי. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעורך דין עודד חביב - 053-6240823