הסמכות לדון בענייני משמורת קטינים וקביעת זמני שהות הינה מקבילה ונתונה לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים. בדומה לכל עניין אחר הקשור לתביעות גירושין, גם בתביעה בנושא משמורת ילדים שאלת הסמכות נקבעת על פי מרוץ הסמכויות. על כן, הערכאה שאליה יפנה צד במועד מוקדם יותר היא זו שתרכוש סמכות לפסוק בסכסוך.
לפיכך, תביעה שעוסקת במשמורת ילדים תידון בפני בית הדין הרבני רק מקום בו הוגשה תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני, ולא הוגשה לפני כן תביעה בנושא זה לבית המשפט לענייני משפחה. במקרה כזה הדיון בנושא המשמורת וזמני השהות ייכרך בתביעת הגירושין.
תביעת משמורת ללא תביעת גירושין ניתן להגיש לבית הדין הרבני רק אם ישנה הסכמה של שני הצדדים. על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בענייני משמורת ניתן להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול בתוך 30 ימים, כאשר על החלטה בנושא משמורת זמנית ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הגדול בתוך 10 ימים. הואיל ולבחירת הערכאה השיפוטית אשר תדון בנושא המשמורת עשויות להיות השלכות משמעותיות על עתיד הקטינים והקשר עם הוריהם, חשוב להיוועץ עם עורך דין מקצועי ומנוסה בתחום הגירושין והמשמורת לפני הגשת תביעה בנושא.
לפניה ישירה אל עורכת דין רחלי אייבס, לחץ/י כאן
כיצד מתנהלים דיונים בהליכי משמורת בבתי הדין הרבניים?
במהלך השנה האחרונה הונחו על שולחני מספר תיקים אשר נדונים בבתי הדין הרבניים ושעניינם משמורת וזמני שהות עם קטינים (חלק מהתיקים הינם תיקים אשר הגיעו אליי מעורכי דין אחרים ולא נוהלו על ידי מתחילתם).
הניסיון מלמד כי ישנה התחלה של מגמה חדשה ומדאיגה בבתי הדין הרבניים לפיה הליכים כה חשובים מתנהלים ומסתיימים מבלי שתינתן לצדדים הזכות הבסיסית לנהל דיון הוכחות בה יוצגו ראיות, יחקרו הצדדים והמומחים.
בפועל לאחר הגשת התביעה בנושא המשמורת, בית הדין הרבני ממנה עו"ס לסדרי דין ומזמין ממנה חוות דעת (המכונה תסקיר), או ממנה מומחה פרטי שבשכרו נושאים הצדדים, וזאת כדי שיוכל לקבל החלטה ביחס למשמורת הקטינים (מושג אשר כבר אינו נדון בבתי המשפט), וכן ביחס לקביעת זמני שהות של כל אחד מההורים עם הקטינים. לאחר שהתסקיר או חוות הדעת מוגשים לבית הדין הרבני, מתבקשים הצדדים להגיש את התייחסותם אליה, כאשר במרבית המקרים הם למעשה מקבלים תוקף של פסק דין מחייב וזאת מבלי שניתנת לצדדים הזכות בסיסית לקיים דיון ולחקור את העו"ס לסדרי דין או את המומחה הפרטי בנוגע לתסקיר או לחוות הדעת שהגישו לבית הדין.
יואר כי דינו של תסקיר או חוות דעת הינם כדין חוות דעת מומחה בכל נושא אחר, ובתקנות סדר הדין האזרחי אליהן כפופים בתי המשפט בישראל (בתי הדין אינם כפופים אליהן, ר.א.) ישנה זכות מוקנית לחקור את המומחה על חוות דעתו כדי לנסות לסתור אותה או לכרסם בחלקים ממנה.
פגיעה מהותית בזכותם של הורים המתדיינים בבתי הדין הרבניים
בחינה יסודית של אופן ניהול הדיון בתביעות מסוג זה בבתי הדין הרבניים מעלה כי ההתנהלות בתיקים אלה מהווה פגיעה מהותית בזכות הורים המתדיינים בבתי הדין הרבניים בהשוואה לזכויות הורים שעניינם נדון בבתי המשפט לענייני משפחה, אשר על פי רוב מאפשרים לקיים דיון בנושא ולערוך חקירה כאמור.
באחד התיקים בהם ייצגתי אם אשר בית הדין הרבני בירושלים דן בתביעת המשמורת וזמני השהות של בנה התינוק, היא התעקשה והגישה ערעור מוצדק לבית הדין הרבני הגדול בגין קיפוח זכותה, אולם למרבה הצער גם שם נסגרו הדלתות בפניה והערעור נדחה תוך שבית הדין הרבני הגדול - אשר הינו ערכאת הערעור היחידה על בתי הדין, שאין חובה בקיום דיון הוכחות.
גישת בית הדין הרבני הגדול היא כי האפשרות לחקור עו"ס לסדרי דין היא אינה זכות שמוקנית לצדדים המתדיינים אלא נתונה לשיקול דעתו של בית הדין הרבני. על כן, במקרה שבית הדין הרבני האזורי בחר שלא לאפשר לצדדים לחקור את העו"ס לסדרי דין, הרי שבית הדין הרבני הגדול לא יתערב בשיקול הדעת של בית הדין הרבני האזורי שבחן את התסקיר והתרשם כי מדובר בתסקיר מקצועי ומאוזן.
מסירת מלוא המידע לעובד/ת סוציאלי/ת לסדרי דין/מומחה לצורך הכנת תסקיר
חשוב לציין כי עו"ס לסדרי דין/מומחה צריך לקבל את מלוא המידע כדי שיוכל לערוך את התסקיר/חוות הדעת ולהעבירם לבית הדין הרבני. על כן חשוב מאוד לפרוש בפניו את מלוא המידע הנוגע להתנהגות הילדים, צרכיהם, האינטראקציה שלהם עם ההורים והציפיות של שני ההורים בנוגע לקביעת המשמורת וזמני השהות עם הילדים.
בתי הדין הרבניים דנים בתביעות על פי הדין הדתי ובהתאם להוראות חוק שיפוט בתי דין רבניים (מלבד בתביעות רכוש בהן ישנה חובה לדון בהתאם לדין הישראלי), ואילו בתי המשפט לענייני משפחה דנים בתביעות על פי הדין האזרחי שכולל בין היתר את חוק בתי המשפט למשפחה וחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
באופן עקרוני, סקירת פסקי דין של בתי הדין הרבניים מלמדת כי השיקול העיקרי והמכריע בתביעות הנוגעות לקביעת זמני שהות ומשמורת ילדים הינו טובת הקטין, כעיקרון על. במסגרת הדיון בטובת הקטין בית הדין הרבני יבחן את טובת הקטין שכוללת בין היתר היבטים רוחניים, גשמיים וחינוכיים.
ייצוג משפטי מקצועי יסייע להורים המתדיינים לשמור על זכויותיהם
כדי לשמור על הזכויות הנוגעות למשמורת ילדים וקביעת זמני שהות, להורים המתדיינים שהחליטו להתגרש מומלץ להסתייע בשירותיה של עו"ד מקצועית ומנוסה בתחום הגירושין, משמורת הילדים וזמני השהות, אשר תיבחן את מכלול הנתונים הרלבנטיים ובהתאם לממצאים תגבש אסטרטגיית פעולה משפטית מיטבית.
עורכת דין רחלי אייבס בעלת ניסיון רב בתחום המשפחה והמעמד האישי, עוסקת בייצוג צדדים בהליכי גירושין, עריכת הסכמי גירושין, הסכמי ממון, סכסוכי משפחה, ניכור הורי, חלוקת זמני שהות, משמורת, מזונות ילדים ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד רחלי אייבס - 053-7101857