מ' אזרחית מדינה זרה, נאלצה להיאבק בהליכים משפטיים, יחד עם בנה הקטין ואביו הישראלי של הילד, על מנת שלא יתפרק התא המשפחתי שלהם בישראל. הם לא השלימו עם החלטת המדינה שמ' ובנה יוכלו להסתפק בקשר משפחתי מרחוק באמצעים טכנולוגיים ועל בסיס ביקורים מזדמנים שיחייבו מהאם אשרת כניסה כל פעם מחדש. אומנם מ' שהתה בישראל שנים רבות ללא אשרה מסיבות שונות אך בעיני המשפחה, עניין זה לא היה צריך להצדיק את הפגיעה בילד הקטין על ידי ניתוקו מאמו.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר, לחץ/י כאן
אין כל הכרח שהורה זר יהיה זכאי לקבל מעמד בישראל עקב הולדת ילד
רבים טועים לחשוב, שכאשר לזר השוהה בישראל נולד ילד והילד הוא אזרח ישראלי, ההורה הזר יוכל לקבל מעמד בישראל מיידית. מציאות הדברים מורכבת יותר והדבר כלל אינו מובן מאליו. הגישה הרווחת היא, שהילד הקטין ילך אחר ההורה ולא להפך. אין כל הכרח שההורה הזר יהיה זכאי למעמד בישראל רק מהסיבה שנולד לו ילד, הוא יצטרך להוכיח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות אחרות שיצדיקו זאת.
בית הדין לעררים קבע שהאזרחית הזרה תעזוב את ישראל
מ' נאלצה להגיש ערעור לבית הדין לעררים בירושלים על החלטת רשות האוכלוסין.
לצערה, ביה"ד לעררים אימץ את החלטת מנכ"ל רשות האוכלוסין וקבע כי על מ' לעזוב את ישראל.
מ' לא ויתרה, התוצאה היתה בלתי מתקבלת על הדעת מבחינתה. על פי הייעוץ המשפטי שהיא קיבלה, העובדה כי הילד חי דווקא עם אביו לא יכולה להוות נימוק לקביעה כי אין מדובר בקשר ראוי להגנה ומשמעותי ושהיה צריך לקחת בחשבון שיקולים נוספים כמו השלכות הפגיעה בקטין בעקבות עזיבתה.
נמצאו טעמים הומניטריים חריגים המצדיקים לקבל את בקשת האם להישאר בישראל
מ' הגישה ערעור נוסף לבית משפט לעניינים מנהליים בירושלים. בסופו של יום ההליך נמחק בהסכמה, רשות האוכולוסין הסכימה לבחון פעם נוספת את המסמכים והראיות העדכניות ונוכחה להכיר בפגיעה הממשית שעתידה להגרם לקטין הישראלי בעקבות הפרידה הכפויה מאמו. בהחלטה חדשה שהתקבלה, אכן נמצאו טעמים הומניטריים חריגים המצדיקים את קבלת הבקשה של האם להשאר בישראל לצד בנה ובסוף התקופה שהותרה לה, היא תוכל להגיש בקשה חדשה למעמד והבקשה תבחן שוב בהתאם לנסיבות.
מ' יוצגה ע"י משרד עורכי דין מאיה וייס-טמיר, המתמחה בסוגיות של מעמד ואזרחות בישראל.
מעמד ההורה הזר ניתן לו על בסיס הקשר הזוגי שלו עם האזרח הישראלי או מטעמים מיוחדים
עו"ד מאיה וייס-טמיר מסבירה:
"בשונה מהמקרה של מ', כאשר נולד ילד להורה זר המצוי בקשר זוגי עם אזרח ישראלי, מעמד ההורה הזר בישראל ניתן לו רק על בסיס הקשר הזוגי עם האזרח הישראלי ולעובדה כי לזוג נולדו ילדים אין השלכות על מעמד ההורה הזר. מדובר בהליך של מספר שנים, במהלכו הזוג נדרש להוכיח לרשות האוכלוסין האת המשך קיומו של קשר זוגי ומרכז חיים משותפים בישראל.
כאשר נולד ילד בישראל להורה זר ואין קשר זוגי בין ההורים, לא בכל מקרה יהיה זכאי ההורה הזר להשאר בישראל. במקרה שבו ההורה הזר לבדו מגדל את הילד ללא קשר עם ההורה הישראלי, במרבית המקרים רשות האוכלוסין תורה להורה הזר לצאת מישראל ולגדל את הילד הקטין במדינת המוצא שלו, אליה קיימות מירב הזיקות של ההורה הזר. חשוב לציין כי יש לבחון כל מקרה לגופו, לעיתים ישנן נסיבות כמו לדוגמא, במקרי אלימות במשפחה אז יבחן המקרה באופן שונה.
המקרה של מ' הוא דוגמא למקרה הומניטרי מיוחד, מאותם מקרים חריגים שנדונים בוועדה הומניטרית, המורכבת מנציגי משרדי ממשלה שונים, כאשר ההחלטה הסופית מסורה למנכ"ל רשות האוכלוסין, שכן מ' הזרה ואביו של הקטין, לא היו בקשר זוגי והיא שהתה מספר שנים ללא אשרה בישראל.
עקרון "טובת הילד" אינו עומד לבדו ועימו נשקלים גם שיקולי מדיניות הגירה
יש לזכור כי עקרון "טובת הילד" הוא אמנם עיקרון בסיסי בשיטת המשפט בישראל, אולם הוא אינו עומד לבדו ויחד עמו נשקלים כל העת על ידי הרשויות ובתי המשפט שיקולי מדיניות הגירה. החלטות בנוגע למעמד הורה זר, יתקבלו על סמך בחינת כל הנסיבות והעובדות ועריכת איזון בין שיקולים שונים, על כן רצוי מאוד להתייעץ עם גורמי מקצוע המתמחים בסוגיות של מעמד בישראל על מנת לוודא שבמועד בו תבחן בקשה לקבלת מעמד, יוצג מלוא המידע הרלוונטי למקבלי ההחלטות".
משרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר, עוסק באזרחות ובהסדרת מעמד בישראל, אשרות כניסה ועבודה, אשרות מומחים, מעמד לבני זוג נשואים או ידועים בציבור, מעמד להורה קשיש, הסדרת מעמד של ילדים הזכאים לאזרחות ישראלית שנולדו בחו"ל או בישראל, התאזרחות תושבי קבע, עניינים הומניטריים, המשרד מתמחה בסיוע במקרים מורכבים, ייצוג בהליכים מול רשות האוכלוסין, בבית הדין לעררים ובכל הערכאות הרלוונטיות. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עורכי דין, גישור ונוטריון מאיה וייס-טמיר - 053-9428837