בערעור שכנעה עו"ד סנג'רו מנור את בית המשפט לענייני משפחה שלא ניתן להגביל את האפשרות להעלות טענת פרעתי לשנתיים ובכך הפכה את ההלכה הקיימת בעניין הגבלת טענת פרעתי בתיקי מזונות .
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קיבל ערעור שהגיש חייב מזונות על החלטת רשם ההוצאה לפועל שקבע כי הוא מנוע מהגשת בקשת פרעתי בתיק מזונות שעמד בעת הבקשה על 240000 ₪ באשר לתשלומים שבוצעו בתקופה של יותר משנתיים ממועד הגשת הבקשה. לאחר שבחנה את מכלול הנתונים הרלבנטיים השופטת קבעה כי בהיעדר קביעה מפורשת בחוק להתיישנות של טענת פרעתי, לא ניתן לפגוע בזכותו של החייב או בזכות הגישה שלו לערכאות ולפיכך החליטה לקבל את הערעור.
בחודש ספטמבר בשנת 2012 פתחה הזוכה תיק לביצוע פסק דין למזונות זמניים בהוצאה לפועל וטענה כי החייב לא שילם לה מזונות. בתאריך 23.10.12 התקבלה החלטה בתיק כי סכום המזונות יעמוד על 3,600 שקלים כולל מחציות, הוצאות חוגים ועוד. בתאריך 4.4.2013 הצדדים חתמו על הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין. בהסכם נקבע בין היתר כי איחור של חמישה ימים בתשלום המזונות לא יגרור חיובי ריבית.
החייב טען שהעביר לחשבון הבנק של גרושתו את דמי המזונות וסכומים נוספים וכי יש להפחית את החוב בהוצאה בגין כלל התשלומים ששילם החייב עד למועד הגשת הבקשה
לטענת הבעל אשר יוצג על ידי עו"ד לילך סנג'רו מנור, הוא הפקיד את תשלומי המזונות ישירות לחשבון הבנק של האישה והעביר לידיה גם סכומים גדולים במזומן ועל כן לא נותר לו כל חוב כלפיה וצירף עשרות אישורי הפקדה המוכיחים זאת. הגרוש לאחר שיצא מהליך פשיטת רגל הגיש טענת פרעתי בתיק ההוצאה לפועל הנוגע למזונות. רשם ההוצאה לפעול דחה את טענת פרעתי וקבע שרובה מתייחסת לתקופה שעולה על שנתיים אשר קדמו להגשת הבקשה וכי לא ניתן להגיש בקשה בטענת פרעתי בתיק מזונות מעבר לתקופה של שנתיים.
החייב טען באמצעות עו"ד סנג'רו מנור כי הרשם פירש באופן שגוי את סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל המתיר לחייב להעלות טענת פרעתי מבלי להגבילו בזמן, וביקש לבצע היקש מההסדר הקבוע בהוראת סעיף 11 לחוק המזונות להסדר של טענת פרעתי הקבוע בסעיף 19(א) לחוק ההוצאה לפועל, מבלי שיש כל מקור חוקי להיקש כזה. עוד נטען כי הרשם ביטל ללא הצדקה את טענותיו המוצדקות של החייב בדבר תשלום דמי המזונות. החייב הוסיף לגופו של עניין כי יש בידיו ראיות להוכחת טענותיו לפירעון חוב המזונות ולכך שהאישה מנסה לקבל ממנו כספים שלא מגיעים לה.
האישה טענה שלא נפלה כל טעות בהחלטת רשם ההוצאה לפועל
מן העבר השני, האישה טענה כי יש לדחות את הערעור שהגיש הגרוש שלה מאחר שלא נפלה כל טעות בהחלטת הרשם אשר ניתנה באופן מנומק תוך התבססות על הוראות החוק. עוד נטען כי הערעור הוגש בחוסר תום לב מצד הגרוש ושקבלתו תגרום לה נזק ראייתי מאחר שלא שמרה על כל התיעוד הרלבנטי לעניין.
לאחר שבחנה את כלל הנתונים הרלבנטיים השופטת קיבלה את טענותיה של עו"ד לילך סנג'רו מנור וקבעה כי רשם ההוצאה לפועל ניסה לבצע היקש מההסדר שקבוע בסעיף 11ב לחוק המזונות לבין הסדר טענת פרעתי שקבוע בסעיף 19(א) לחוק ההוצאה לפועל אך היקש זה אינו מעוגן בלשון החוק ואין כל מקור נורמטיבי שמתיר לבצעו.
מתי ניתן להעלות טענת פרעתי?
השופטת הוסיפה כי אדם שמילא אחר פסק דין או שאינו חייב עוד למלא אחריו רשאי להעלות טענת פרעתי בכל עת והוא גם נושא בנטל להוכיחה. השופטת הבהירה שבחוק ההוצאה לפועל או בתקנות ההוצאה לפועל אין כל הוראה שמגבילה את הזכות של החייב להעלות טענת פרעתי בעיתוי ההגשה או במשך התקופה שבנוגע אליה היא נטענת ובכך התהפכה ההלכה שהייתה נהוגה עד כה.
עוד נקבע כי לא ניתן לאפשר פגיעה בזכות הקניין של חייב עקב ביצוע פרשנות של סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל והשוואתו לסעיף אחר. השופטת קבעה כי דחייה של טענת פרעתי בנוגע לתקופה העולה על שנתיים מבלי לדון בגופם של הדברים פוגעת בזכות החייב להישמע ולקיים הליך במסגרת זכותו לגשת לערכאות שהיא זכות חוקתית לכל דבר. השופטת ציינה כי סילוק על הסף של טענת פרעתי שהעלה החייב פגעה לו בזכות הגישה לערכאות שהיא זכות יסוד מבלי שקיים חוק שמתיר זאת.
בסופו של דבר, השופטת קבעה שלא ניתן להגביל את אפשרות החייב להעלות טענה כי פרע את חובו ולהשתיקו מבלי לדון בטענותיו. לפיכך, השופטת קיבלה את הערעור וביטלה את החלטת רשם ההוצאה לפועל מתאריך 31.1.22. כמו כן, השופטת קבעה כי רשם ההוצאה לפועל ידון בכל בקשה של החייב בטענת פרעתי וזאת גם בנוגע לתקופה העולה על שנתיים. התיק הועבר בחזרה ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים שם דן כב' הרשם נתנאל נאמן בתיק . בסופו של יום נמחק 40% מהחוב בהסכמת הצדדים ובוטל צו המאסר וכלל ההליכים שננקטו נגד החייב.
הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד לילך סנג'רו מנור - 053-6241195