בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לנושא של התעמרות בעבודה, המכונה בימינו "המגיפה השקטה". על אף שפעם אחר פעם עולה לשיח הציבורי והפוליטי הצורך בחקיקת חוקים המסדירים סוגייה זו, הדבר טרם צלח. מנגד, כמות העובדים המתלוננים על סביבת עבודה מתעמרת הולכים וגדלים. באין דרך אחרת - הם פונים לבית הדין לעבודה ודורשים מהמערכת המשפטית להגן על זכויותיהם.
ואכן, המערכת המשפטית באה לקראת עובדים שנפגעו לא פעם בשנים האחרונות. השופטים מחד מדגישים את הצורך בסביבת עבודה ראויה ומכבדת, אך מנגד, מזהירים מפני "משפוט יתר".
לפניה ישירה לעו"ד ומגשרת יערה פיקר, לחץ/י כאן
מהי ההגדרה של התעמרות בעבודה?
אולם, איך בכלל מגדירים התעמרות בעבודה? בוודאי שיש קושי רב להצביע בדיוק היכן עובר הגבול בין סביבת עבודה קשוחה להתנכלות של ממש, זאת כל עוד אין חקיקה מוסדרת בנושא וגם הפסיקה רק בתחילתה.
לאחרונה קיבל בית הדין הארצי את ערעורו של פקיד לשעבר ביית החולים הממשלתי "זיו" בצפת, שטען להתעמרות מצד מנהליו על רקע חברותו בוועד העובדים. שופטי בית הדין הארצי קיבלו את הערעור והגדילו את גובה הפיצוי שיקבל ל-300 אלף שקל. על העובד, אמרו השופטים, כי "הופעלו עליו לחצים פסולים והחלטות התקבלו באופן לא ענייני". (21934-02-21 יצחק חקמון- מדינת ישראל).
האם כל מפח נפש לעובד מהווה התעמרות?
מעבר לבשורה היוצאת מבית הדין הארצי לעבודה בתחום של התנכלות לעובד במקום העבודה, יש בפסיקה זו, גם ניסיון לשרטט את הגבול שבו הופכת התנהלות לא נעימה בלשון המעטה למתעמרת. האם כל מפח נפש לעובד מהווה התעמרות? האם די באירוע בודד של התנכלות או שמדובר ברצף של מקרים?
"כיוון שמדובר במגוון עצום של התנהגויות שקשה להגדיר מראש ובמדויק את גבולותיהן", כך נכתב בפסק הדין. "הקביעה אם מדובר בהתעמרות או התנכלות מושתת בעיקרו של דבר על ממצאי עובדה, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה". לפי בית הדין הארצי לעבודה, התעמרות בעבודה מוגדרת כהתנהגות חוזרת או במספר אירועים נפרדים, אך לא באירוע חד פעמי. בנוסף, קיימת חשיבות לבחינת טענות העובד כמכלול, שכן בחינת הטענות במנותק עשויה להוביל "להחמצת התעמרות" שבאה לידי ביטוי בתמונה השלמה והכוללת. כמו כן, לא כל עוגמת נפש הנגרמת לעובד בגין יחסים עכורים עם חבריו לעבודה או התנהלות הממונה עליו תחשב כהתעמרות בעבודה. "מינון מסוים של חיכוכים ומתחים הינו בגדר הכרח בלתי יגונה בהתחשב באופיים הדינמי של יחסי עבודה. משכך, לא כל חיכוך מהווה התנכלות, אולם יש ועוצמתו תגיע כדי התנכלות..." ( 12069-06-20 פלונית - מדינת ישראל).
מהם הקריטריונים למבחן אובייקטיבי להתעמרות בעבודה?
בסופו של דבר, כך לפי פסק הדין, נדרשת הכרעה כי מדובר בהתעמרות במבחן אובייקטיבי ולא די בתחושה סובייקטיבית. אך מה הם אותם קריטריונים למבחן האובייקטיבי? סעיפים אלו טרם התגבשו, אך לפי השופטים צפוי שיכללו אמות מידה של מידתיות, סבירות וענייניות. (פסק הדין המוזכר במאמר: ע"ע 21934-02-21).
עו"ד ומגשרת יערה פיקר עוסקת בדיני עבודה, התעמרות בעבודה, זכויות עובדים, יחסי עובד - מעסיק, פיצויי פיטורין, הטרדה מינית ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד ומגשרת יערה פיקר - 053-7105253