על פי המצב המשפטי הנהוג היום, עובדים רבים מקבלים ממעסיקיהם תשלום גלובלי, בסכום קבוע מידי חודש, עבור שעות נוספות, כאשר התשלום הינו מבוסס על הערכה של היקף העבודה בשעות נוספות הצפויה לעובד במטרה להבטיח לעובד ודאות לגבי צפי ההכנסות העתידי שלו.
לפניה ישירה לעו"ד ומגשרת יערה פיקר, לחץ/י כאן
מהם התנאים שנקבעו בפסיקה בנוגע לתשלום גמול גלובלי בגין שעות נוספות?
בפסיקה נקבעו חמישה תנאים המעניקים לגיטימציה לתשלום גמול גלובלי בגין שעות נוספות: הסכמה מודעת וחופשית של העובד לקבלת תשלום גמול גלובלי בגין שעות נוספות. גמול הוגן וסביר, כך שבממוצע וכמכלול העובד לא יקבל פחות מהתשלום שהיה מקבל עבור שעות נוספות לפי חוק. ניהול מעקב אחר היקף השעות הנוספות שמבצע העובד בפועל שינוהל על ידי המעסיק. בתלוש המשכורת צריך להופיע גמול השעות הנוספות הגלובלי כרכיב נפרד מהשכר הרגיל. הן השכר הרגיל והן הגמול הגלובלי צריכים, כל אחד מהם בפני עצמו, לעמוד בדרישות חקיקת המגן.
קיימים עובדים נוספים אחרים, אשר מקבלים גמול שעות נוספות אשר נספר ברמה היומית, באופן כזה שגם אם העובד החסיר שעות עבודה במהלך אותו החודש, הוא יקבל גמול בגובה 125% על השעתיים הראשונות משכר שעה רגילה ועוד 150% החל מהשעה השלישית. כאשר סופרים שעות נוספות באופן זה, קיים מצב בו העובד יקבל גמול שעות נוספות ביום מסוים כי עבד עשר שעות באותו היום, ולא משנה כי באותו שבוע עבד ביתר הימים רק ארבע שעות מידי יום.
תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה והשפעתו על העובדים במשק
לפני מספר חודשים, במסגרת עסקת חבילה במשק, אישרה הכנסת גם את התיקון לחוק שעות העבודה והמנוחה. תיקון החוק נוגע לאופן שבו מעסיקים יחשבו את שעות העבודה הנוספות של העובדים. כיצד השינוי ישפיע על העובדים והאם זה כדאי להם?
בחודש פברואר האחרון (2021) אישרו השרים תיקוני חקיקה ובהם, בין היתר תיקון לחוק העבודה והמנוחה. תיקון החוק נוגע לאופן שבו מחושב גמול עבור שעות נוספות לעובדים.
עד לשינוי החקיקה, היו מעסיקים מחויבים לשלם עבור שעות נוספות לעובדים החל מהשעה הראשונה, גם אם העובד החסיר שעות עבודה במהלך אותו החודש. 125% על השעתיים הראשונות משכר שעה רגילה ועוד 150% החל מהשעה השלישית.
תיקון החוק משנה זאת וקובע כי מעסיקים יוכלו לשלם לעובדים עבור שתי שעות העבודה הנוספות הראשונות מחיר רגיל, בהתאם לשכרו של העובד. עוד נקבע כי שעות אלו יהיו כהשלמה על שעות שהחסיר העובד באותו חודש עבודה, עד ל-17 שעות עבודה בחודש לכל היותר.
תיקון החוק קובע עוד כי בשלב זה ההסדר לא יחול על עובדים בהיקף משרה מלאה המשתכרים פחות מ-7,950 ₪ בחודש, ועל עובדים בהיקף משרה חלקי - עובדים ששכרם נמוך מ- 7950 ₪ במכפלת חלקיות המשרה.
מהי מטרת השינוי לפי הודעת משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה?
עם הכרזתו על תיקון החוק, הודיעו במשרד האוצר ובמשרד הכלכלה והתעשייה, כי מטרת השינוי היא ב"העסקה גמישה של עובדים עבור המעסיק ואיזון בית-עבודה טוב יותר עבור העובד. כמקובל במדינות ה-OECD, הצדדים סיכמו על חישוב שעות נוספות, המביא לידי ביטוי את הגמישות הנדרשת לצורך איזון בין עבודה ופנאי ומתן מענה לתקופה המאתגרת שבפניה אנו ניצבים".
היתרון העיקרי בשינוי החקיקה הוא כי אותן שעות נוספות ייחשבו כשעות עבודה רגילות של העובד לכל דבר ועניין. כלומר בגינן יזכה העובד להפרשות פנסיוניות ולזכויות הסוציאליות כמקובל. זכויות שאינן ניתנות לשעות עבודה נוספות.
יחד עם זאת, בעוד לפי החישוב הקודם שעות עבודה נוספות מגדילות את הכנסתו הישירה של העובד, לאחר תיקון החקיקה השכר נותר כשהיה. לכך חשוב להוסיף כי אף ששתי השעות הנוספות הראשונות ישולמו בשכר רגיל, הרי שהחל מהשעה השלישית העובד יקבל גמול שעה נוספת החל מהשעה השלישית.
עו"ד ומגשרת יערה פיקר עוסקת בדיני עבודה, התעמרות בעבודה, זכויות עובדים, יחסי עובד - מעסיק, פיצויי פיטורין, הטרדה מינית ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד ומגשרת יערה פיקר - 053-7105253