ידוע כי משאת נפשו של כל הורה היא לסייע לילדיו ככל הניתן במהלך חייו. העזרה מתבטאת בפן המנטאלי, הרגשי והכלכלי. להורים בעלי נחלות חקלאיות ישנו היבט נוסף - צירוף ילדיהם הראויים לנחלתם והקמת בית מגורים בה. כחלק מהסיוע, מרבית ההורים בעלי המשקים, מעוניינים לעיתים לאפשר לאחד מילדיהם להתגורר במשק, תוך הימנעות מקיפוח ילדיהם הנוספים ומסכסוך משפחתי בנוגע לירושה עתידית של "המשק החקלאי". זאת, כמובן, מבלי שמתקיים הסדר פורמאלי ברור בין ההורה לבין הבן המתגורר איתם במשק.
לפניה ישירה לעו"ד ומגשר משה אניג'ר, לחץ/י כאן
מהי המשמעות של עיקרון ההסתמכות בהיעדר "הסדר משפטי" מוסכם, ראוי והולם?
מצב זה מביא לכך שאותם ילדים המתגוררים איתם במשק במשך שנים מתרגלים למקום. מה שמכונה בעגה המשפטית "עיקרון ההסתמכות", אשר במסגרתו בונים את ביתם ואת חייהם עם ההורים, כל זאת כאשר אין "הסדר משפטי" מוסכם, ראוי והולם.
במצב מעורפל זה עלול אותו בן לדרוש את הזכויות אשר למעשה אינן מגיעות לו, כל זאת על חשבון אחיו, מבלי שהוריו או אחיו האחרים התכוונו לכך. אותו ילד "משריש" שורשים ולמעשה מעגן חזקה במשק החקלאי וזוכה ביתרון משפטי משמעותי ובלתי הוגן על יתר ילדי המשפחה לאחר פטירת ההורים. שכן לאחר פטירת שני ההורים, ובהנחה שההורים לא הסדירו את העניינים המשפטיים בעודם בחיים, אותו בן עלול לדרוש את "זכויותיו" בנוגע למגוריו במשק למשך כל חייו. יתר על כן הוא יכול אף לדרוש פיצוי בגין ויתור על "זכויותיו לכאורה במשק".
העדר בהירות בהסדרים משפחתיים עלול לגרום לסכסוכים ולפירוק המסגרת המשפחתית
העדר בהירות בהסדרים המשפחתיים, אל מול מגבלות החוק והתקנות, הם הגורמים המרכזיים לסכסוכים המתוארים ולא אחת אף לפירוקה של המסגרת המשפחתית.
לפיכך חובה לעגן את זכויות הבן או הבת המבקשים להתגורר במשק ההורים, באמצעות חוזה מסודר, כזה שמקבל תוקף משפטי. הסכם משפחתי מסוג זה ראוי שיכלול גם את תנאי הרשות למגורים, תנאים לפקיעת הרשות, תשלום מיסים, שיפוץ ביתם הקיים של ההורים על-ידי מי, פינוי הבית ובעיקר במקרה של מכירת המשק ופירוק השותפות.
הגדרת זכות המגורים במשק לצורך מניעת עדיפות של ילד אחד על פני יתר אחיו ואחיותיו
כמו כן, יש להגדיר בבירור מה יקרה לזכויות המגורים לאחר פטירת שני ההורים. הסכם הרשות אמור להגדיר בצורה מפורשת את זכות המגורים של הילדים במשק כזכות מוגבלת בזמן, כזו שלא תעניק עדיפות כלשהיא לילד אחד על פני יתר אחיו ואחיותיו.
המטרה העיקרית היא למנוע מצב שגם אותו ילד המתגורר במשק לא יפרש את עזרת ההורים שניתנה לו באופן מוטעה. כך ישתמש בעובדה שהוא כבר גר במשק "הלכה למעשה", ומגורים אלה מעניקים לו "זכות מעין קניינית שניתנה לו". בנוסף, שלא ישתמש בזכות זו "ככלי נשק" כנגד אחיו ואחיותיו.
עם זאת, קיימות לא מעט סוגיות משפטיות מורכבות אשר עלולות לטרפד את המהלך. ראשית, הבעייתיות "בחובת פיצוי" שחלה על הילד שזכה בנחלה, שכן פיצוי זה, עשוי לרוקן לחלוטין את עיקרון מסירת המשק ליורש שנקבע בחוזה החכירה, ואת יכולת המימוש האופרטיבית של האח הזכאי לקבלת המשק.
נוסף על כך, גם במקרה של הסכמות, עולה הבעיה כשלאותו "זכאי", לא תהיה היכולת הכלכלית לפצות את יתר היורשים על בסיס השווי הריאלי של המשק. כי אז עצם החובה לפצות בשווי ריאלי ללא יכולת, תחייב את האח "הזוכה" בלית ברירה למכור את המשק ולחלק את התמורה ליורשים, ולעיתים מכירת המשק מתבצעת בשווי בלתי ריאלי ביחס לערכו האמיתי של המשק.
הפתרון המוצע - עריכת הסכם שמתמקד ב"ליבת הבעיה המשפטית והמשפחתית"
לכן, הפתרון המוצע הוא עריכת הסכם שמונע סכסוכים, מתמקד ב"ליבת הבעיה המשפטית והמשפחתית", ממסד את מהות ותוכן ההסכמות ובעיקר ההבנות שבין ההורים לאותו ילד "הזוכה", בין ההורים לבין שאר הילדים, וכן בין הילד "הזוכה" לבין שאר אחיו. כמו כן, הסכם זה חייב לפרש באופן ברור וחד משמעי את ההסכמה האמורה והמיוחלת בעתיד, בעניין הזכויות המשפטיות במשק, מבלי שיאלצו, ככל שניתן, למכרו.
נראה כי בדומה למצבים אחרים בחיים, גם ובעיקר עזרה לילדים צריכה להיעשות בצורה מסודרת ורצוי גם שתהיה ככל שניתן מוסכמת. קל וחומר כאשר מדובר בהענקת זכות מגורים בפרט וזכויות בנחלה השווה על פי רוב לסכומי עתק בכלל. כמובן, ההסכם המוצע צריך להיעשות במסגרת החוק, ברגישות מרבית, תוך שימת דגש על שמירת זכויות ההורים בהווה, וזכויות יתר האחים והאחיות לאחר פטירת ההורים, למען הסר כל ספק ושמירת ההוגנות וההרמוניה בתא המשפחתי.
עו"ד ומגשר משה אניג'ר מתמחה בדיני המושבים בארץ וביישוב סכסוכים במשפחות חקלאיות. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד ומגשר משה אניג'ר - 053-7105256