במסגרת הליך משפטי, לאחר הגשת כתבי הטענות בתיק (כתבי תביעה, כתבי הגנה וכתבי תשובה), יש לקיים הליכים מקדמיים, במסגרתם נדרשים הצדדים לגלות כל מסמך שיש בידיהם הקשור למחלוקת, וכל צד רשאי לבקש מהצד השני להשיב על מספר שאלות הקשורות לנושא.
החובה לגלות ולהציג מסמכים היא לגבי כל מסמך הקשור למחלוקת בין הצדדים, כאשר נקבע שחלה על כל צד חובת "גילוי מירבי", גם אם המסמך הוא מסמך 'מזיק' לצד שהמסמך מצוי בידו. ניתן גם כמובן לדרוש מהצד השני להמציא מסמך ספציפי המצוי בידו, ככל והוא נוגע למחלוקת.
בתי המשפט פסקו כבר מזמן בדבר חשיבות ההליכים המקדמיים, וקבעו כי הליכי גילוי ועיון מסמכים מאפשרים לנהל את ההליך "בקלפים גלויים", כאשר כל צד יודע מראש איזה מסמכים מצויים בידי האחר. לאחרונה הותקנו תקנות סדר דין אזרחי חדשות, במסגרתן אף נקבע מפורשות בתקנה 60(א) כי "הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן".
הנה אפוא, מחוקק המשנה מייחס חשיבות רבה לקיום ההליכים המקדמיים, המאפשרים לכל צד לקבל לידיו את המסמכים הרלוונטים מרעהו.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין רועי ורשבסקי, לחץ/י כאן
מועדים לקיום ההליכים המקדמיים
פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובע כי, בכל סוגי ההליכים, לרבות בתיקים של סכסוכים הנוגעים לנושא של הסכם שותפות, על הצדדים להשלים הליך של גילוי מסמכים תוך 30 ימים מיום הגשת כתב הטענות האחרון, או במועד אחר שיורה בית המשפט, כאשר על כל צד להגיש רשימת מסמכים לרעהו, במסגרתה מגלה לצד השני אילו מסמכים מצויים בידו, ותוך 30 ימים נוספים מיום ביצוע גילוי המסמכים, יש לאפשר לצד השני, אם רצונו בכך, לקבל העתק מכל מסמך מהרשימה.
כמו כן, באותו המועד לביצוע גילוי המסמכים, ניתן לשלוח לצד השני שאלון, במסגרתו יתבקש הצד השני להשיב על שאלות רלבנטיות, הנוגעות לעניין, כאשר תשובה לשאלון תינתן תוך 30 ימים נוספים, או במועד אחר שיורה בית המשפט.
כל בקשה בעניין זה יש לעלות במסגרת רשימת בקשות שתוגש לקראת דיון קדם המשפט.
דילוג על שלב ההליכים המקדמיים
כאמור לעיל, עמדנו על חשיבות קיום ההליכים המקדמיים ועל המועדים לכך. לאחרונה הגיע לפתחו של בית המשפט העליון ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, במסגרתו כתב התביעה הראשוני שהוגש היה חסר ולא כלל את מלוא הפרטים שצריך היה להכיל, כך שבהמשך וברשות בית המשפט, תוקנו כתבי הטענות (כתב התביעה וכתב ההגנה). ממועד הגשת כתב התביעה ועד מועד הגשת כתב הטענות המתוקן האחרון חלפו שנה ושבעה חודשים, ובמהלכן הלכה למעשה לא בוצעו ההליכים המקדמיים בתיק.
בנסיבות, בית המשפט המחוזי רצה לקדם את התיק, שכן חלף זמן רב והתיק נותר בשלב מקדמי ביותר, וקבע כי לא יתקיימו בשלב זה הליכים מקדמיים, ויש לקדם את התיק לכיוון שמיעת הראיות.
ערעור לבית המשפט העליון
על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון, בטענה כי לא ניתן לדלג על שלב ההליכים המקדמיים, אך לאור הרצון לקדם ולזרז הליכים בתיק. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, מכלל הטעמים המפורטים לעיל והורה על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי, אשר ייקבע מועדים לקיום ההליכים המקדמיים.
הנה אפוא, הליכים מקדמיים הינם חלק אינהרנטי ובלתי נפרד מן ההליך המשפטי, הם תוחמים את המחלוקת המשפטית וגדר המחלוקת, ומתווים גבולות לדיון המשפטי כולו. ניכרת להם חשיבות רבה שאינה רק דיונית אלא מהותית ונוגעת לזכויות בעלי דין ואף לתום ליבם של הצדדים, כך שבעל דין לא יוכל להשתמש במסמך שלא נחשף בהליך מקדמי לצד השני.
משרד עורכי דין רועי ורשבסקי עוסק במשפט אזרחי מסחרי, תביעות כספיות, עריכת חוזים, ייצוג בבתי משפט, דיני תאגידים וחברות, מקרקעין ונדל"ן, הוצאה לפועל וחדלות פירעון. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עורכי דין רועי ורשבסקי - 0536112839