במדינת ישראל הסמכות החוקית לדון בסכסוכים בענייני משפחה נתונה לשתי ערכאות מקבילות. ערכאה אחת היא בית המשפט לענייני משפחה והערכאה השנייה היא בית הדין הרבני. הסמכות לדון בענייני גירושין יכולה להיות ייחודית, כמו סמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני לדון בסוגיית הכתובה, סידור הגט והגירושין עצמם או מקבילה בסוגיות הקשורות למזונות אישה, מזונות ילדים, זמני שהות וכן מה שהיינו מכנים עד לאחרונה משמורת ילדים וחלוקת רכוש.
המונח מרוץ סמכויות מתאר מצב שבו סכסוך שמתנהל בין שני צדדים יכול להתנהל בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, כאשר הצדדים סבורים שהתוצאה הסופית בעניינם תשתנה בהתאם לערכאה שתדון ותכריע בסכסוך.
לפניה ישירה אל עורכת דין רחלי אייבס, לחץ/י כאן
לבית הדין הרבני נתונה סמכות שיפוט ייחודית לדון בענייני כתובה, נישואין וגירושין
כדי לספק רקע למרוץ הסמכויות בישראל יובהר כי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) קובע שענייני נישואין וגירושין של יהודים במדינת ישראל, שהם תושבי המדינה או אזרחיה יהיו בסמכות שיפוט ייחודית של בתי הדין הרבניים. עם זאת, בתי הדין הרבניים מוסמכים לדון גם בסוגיות אחרות שנלוות לגירושין כגון מזונות ילדים, חלוקת רכוש, זמני שהות ועוד.
בעוד הסמכות של בתי הדין הרבניים לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים כאמור היא סמכות ייחודית ובלעדית, סמכותם לדון בנושאים קשורים לגירושין דוגמת מזונות ילדים, חלוקת רכוש וזמני שהות הינה סמכות מקבילה לזו של בית המשפט לענייני משפחה.
השוני בין הערכאות עשוי להשפיע על תוצאות ההליך
בתי הדין הרבניים פוסקים בתביעות על פי ההלכה ונוטים לפסוק באופן שמרני יחסית, לעיתים תוך התעלמות מהוראות חוקים אזרחיים. ועוד ובנוסף - בתי הדין הרבניים אינם מחויבים לפסוק בהתאם להלכות אשר נקבעו על ידי בית המשפט העליון, אלא כפופים לביקורת של בג"צ. לעומת זאת, בתי המשפט לענייני משפחה בוחנים את הסוגייה העומדת להכרעה תוך התבססות על תפיסה חילונית וליברלית, וכן מחויבים להלכות בית המשפט העליון.
לאלה יש להוסיף את השוני המהותי בין סדרי הדין בבתי הדין הרבניים לבין אלה אשר ננקטים בבתי המשפט לענייני משפחה, אשר עשוי גם הוא להשפיע במידה רבה על תוצאות ההליך.
כאשר בני זוג מחליטים להיפרד ומגיעים למסקנה שאין מנוס מפניה לערכאה משפטית, הגיוני שכל אחד מהם ירצה לפתוח בהליכים בערכאה שתהיה עדיפה בעיניו, ותשרת את האינטרסים שלו. עורך דין מנוסה ומיומן יידע לייעץ ללקוח לאיזו ערכאה כדאי לו להגיש את תביעותיו לצורך מיצוי זכויותיו.
מאז בע"מ 919/15 אשר שינה לגמרי את פסיקות בתי המשפט לענייני משפחה בכל הקשור למזונות ילדים, השתנו התפיסות הישנות ואבות אשר מעוניינים בפסיקה שוויונית של דמי מזונות וכן בכל הקשור לזמני שהות עם קטינים מעדיפים לנהל הליכים בבתי המשפט לענייני משפחה, ואילו נשים מעדיפות לפנות לבתי הדין הרבניים אשר אינם כפופים להלכה אשר נקבעה בבע"מ 919/15, ומשכך פסיקותיהם בכל הנוגע לדמי מזונות קטינים עשויות להיות גבוהות יותר, לרוב לא יתייחסו להכנסת האם או לפוטנציאל השתכרותה, וכן לא תפחית את דמי המזונות בהגיע הקטינים לגיל 6, כפי שנוהגים בתי המשפט לענייני משפחה.
יחד עם זאת, לא מדובר בקביעה גורפת אשר נכונה בכל מקרה ויש לבחון כל מקרה לגופו. על כן, לפני פתיחה בהליכי גירושין מומלץ להיוועץ בעורך דין מקצועי, מיומן ומנוסה בתחום הגירושין אשר ייבחן את נסיבות המקרה ואת יתר הנתונים הרלבנטיים, יגבש מבעוד מועד אסטרטגיית פעולה משפטית מתאימה ויעניק ללקוח ליווי וייצוג משפטי שיסייע לו למצות את זכויותיו באופן מיטבי.
כיצד מכריעים באיזו ערכאה יידון סכסוך גירושין?
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע כי המבחן העיקרי והחשוב ביותר לצורך הכרעה באיזו ערכאה יידון סכסוך שהוגשו בעניינו תביעות לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני הוא המבחן הכרונולוגי, כלומר, הערכאה השיפוטית אשר אליה הוגשה התביעה קודם, תהיה הערכאה אשר תדון בסוגיה.
הואיל ומאז 7/2016 (מועד כניסתו לתוקף של חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה), אין להגיש תביעות לבתי הדין ולבתי המשפט בטרם יפתח תיק ישוב סכסוך, אזי המבחן יהא לאיזו ערכאה יוגש הליך ישוב סכסוך, כאשר הצד שהגיש את הבקשה יוכל לבחור לאחר שייסגר ההליך לאיזו ערכאה יגיש את תביעותיו.
עוד ובנוסף, בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע שגם אם תביעה הוגשה קודם לבית הדין הרבני (לאחר שהתקיים הליך ישוב סכסוך), עדיפותו תיבחן לפי מבחני הכריכה. מבחני הכריכה נועדו לסייע בהכרעה אודות צירוף סוגיות משפטיות שנלוות לגירושין לתביעת הגירושין עצמה, שכאמור תידון אך ורק בפני בית הדין הרבני.
מהם המבחנים שנועדו למנוע ניצול לרעה של ההליכים?
כדי למנוע ניצול לרעה של ההליכים על ידי הצד שהגיש את תביעת הגירושין לבית הדין הרבני, נקבעו מספר מבחנים שתכליתם לסייע להחליט האם כריכת העניינים הקשורים לגירושין לתביעת הגירושין וסידור הגט אכן תקפה והאם העניינים יעמדו להכרעתו של בית הדין הרבני. חשוב לציין כי כל צד רשאי לטעון כי הערכאה המדוברת, בין אם בית המשפט לענייני משפחה ובין אם בית הדין הרבני הן חסרות סמכות לדון בסוגיה שהגיעה לפתחן.
במסגרת הדיון במבחני הכריכה ייבחן האם תביעת הגירושין שהוגשה לבית הדין הרבני היא כנה והאם אכן קיימת עילת גירושין על פי ההלכה. נוסף על כך ייבחן האם הכריכה בוצעה כדין, האם מדובר בנושאים שניתנים לכריכה דוגמת מזונות ילדים, חלוקת רכוש ומשמורת ילדים, והאם צוין במפורש בכתב התביעה כי בית הדין מתבקש להכריע בעניין הקשור לתביעת הגירושין.
כמו כן ייבחן האם הכריכה עצמה הינה כנה, כלומר, האם הכריכה אינה משמשת כלי טקטי בידי צד שמבקש להפיק תועלת בעקבותיה. אם יתברר שהתשובה לאחת השאלות הללו הינה שלילית, לא תינתן עדיפות להגשת התביעה המוקדמת בבית הדין הרבני יחד עם תביעת הגירושין והערכאה שתדון בעניינים הקשורים לגירושין תיקבע אך ורק לפי המבחן הכרונולוגי - מועד ההגשה.
בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני רשאים לדון בכנות הכריכה
בפסק דין של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ נקבע ששתי הערכאות מוסמכות לדון בכנות הכריכה. אם עדיין לא התקבלה הכרעה בעניין קיומם של תנאי הכריכה, לכל אחת מהערכאות יהיה נתון שיקול דעת לעכב את הדיון כדי לאפשר לערכאה השנייה להכריע בסוגיית הסמכות.
אם שאלת הסמכות כבר הוכרעה על ידי אחת מהערכאות הרי שהערכאה השנייה לא תדון בתביעה ולא יתאפשר לקיים הליכים מקבילים באותם נושאים בשתי הערכאות.
אם אתם מתכננים לפתוח בהליכי גירושין ההמלצה עבורכם היא לפנות לעורך דין מקצועי, מיומן ומנוסה בענייני גירושין אשר ייבחן את כלל הנתונים והנסיבות הרלבנטיות ויסייע לכם להחליט לאיזו ערכאה כדאי לפנות כדי לנהל את ההליכים וזאת כדי למצות את הזכויות בצורה מיטבית.
עורכת דין רחלי אייבס בעלת ניסיון רב בתחום המשפחה והמעמד האישי, עוסקת בייצוג צדדים בהליכי גירושין, עריכת הסכמי גירושין, הסכמי ממון, סכסוכי משפחה, ניכור הורי, חלוקת זמני שהות, מזונות ילדים ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה לעו"ד רחלי אייבס - 053-7101857