בימים אלה נכנס לתוקף חוק המידע הפלילי, התשע"ט - 2019, המבטל ומחליף את חוק המרשם הפלילי התשמ"א-1981. החוק החדש מבוסס על מסקנות ועדה ציבורית של משרד המשפטים משנת 2010, שכותבת שורות אלה שימשה כמרכזת שלה. הוא כולל חידושים חשובים וביניהם קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה - בפרט לבעלי רישום פלילי בודד - וכן ביטול האפשרות להפקת תדפיס מידע פלילי על ידי מושאי רישום פלילי. כך מבקש החוק החדש להתגבר על זליגת מידע למעסיקים פרטיים אשר אינם זכאים לקבל אותו. חשוב להדגיש כי כתבה זו עוסקת ברישום על אודות הרשעות ולא ברישומים על תיקים "משטרתיים" (תיקים פתוחים ותיקים סגורים שמופיעים במרשם) - נושא זה הוא עניין לכתבה בפני עצמה.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד ד"ר רותי קמיני, לחץ/י כאן
חוק המידע הפלילי - רקע
בשנת 2008 מינה שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן, ועדה ציבורית לשם בחינת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א - 1980 (אשר נודעה בשם "ועדת קנאי"). ברקע הוועדה אלפי פניות למחיקת רישום פלילי שהתקבלו מדי שנה אצל נשיא המדינה ובמחלקת החנינות של משרד המשפטים לקיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה של רישומים פליליים, אשר רובן נגעו לפגיעה ביכולת של בעלי רישום פלילי להיות מועסקים.
הבעייתיות בחוק המרשם הפלילי הישן
בשנת 1996 הכריע בית המשפט העליון כי מושאי רישום פלילי רשאים לקבל לידיהם תדפיס של המידע המצוי על אודותיהם במרשם הפלילי. מדובר בתדפיס הכולל את מלוא המידע המצוי במאגר, לרבות הרשעות שהתיישנו ואף נמחקו. אמנם חוק המרשם הפלילי הישן - וגם החדש - קובעים רשימה מוגדרת של גורמים אשר רשאים להיחשף למידע, שאינה כוללת מעסיקים פרטיים, לדוגמה. עם זאת קביעת בית המשפט העליון ומתן אפשרות לבעלי רישום פלילי להפיק תדפיס לעצמם, גרמה לכך שגורמים פרטיים "עקפו" את מגבלות החוק בעקבות הצגת דרישה לבעלי רישום פלילי להעביר לידיהם את התדפיס. הדבר פגע בעיקר ביכולתם של בעלי רישומים פליליים להשתלב בשוק התעסוקה. לאורך השנים משרד המשפטים ניסה למצוא פתרונות לבעיה זו ואולם ניסיונות אלו לא הביאו לשינוי של ממש. אחת השאלות המרכזיות שעמדה לפתחה של ועדת קנאי הייתה שאלת ביטול האפשרות להפקת התדפיס.
לנושא זה הסתעפות נוספת, והיא היעדר הסדרה בחוק הישן של שאלת האפשרות לדרוש מאדם תצהיר או הצהרה בכתב בדבר עברו הפלילי. בהיעדר איסור מפורש נקבע בפסק דין נוסף של בית המשפט העליון, משנת 2013, כי מעסיקים וגורמים המפרסמים מכרזים רשאים לדרוש מאדם תצהיר על אודות עברו הפלילי, למעט הרשעות שהתיישנו או נמחקו, ובכפוף לרלוונטיות המידע לנושא שעל הפרק. ואולם חשוב לציין כי מטרת החוק הישן הייתה להסדיר דרך אחת בלבד לקבלת מידע פלילי - באמצעות החוק ולפי הקבוע בו. לפיכך קביעת בית המשפט העליון לא עלתה בקנה אחד עם תכליתו האמיתית של החוק הישן, ואכן גם סוגייה זו טופלה בחוק החדש.
תקופות התיישנות ומחיקה בחוק הישן
נושא נוסף ומרכזי שנדון על ידי הוועדה היה משכן הארוך של תקופות ההתיישנות והמחיקה בחוק הישן. מדובר בשתי תקופות הקבועות בחוק שלמעשה מסמלות התרחקות במישור הזמן מההרשעה ולכן מאפשרות בהדרגה למושא המידע הפלילי להשתלב מחדש בחיים הנורמטיביים. לאחר שחולפת התקופה הראשונה - היא תקופת ההתיישנות - מספר הגורמים הרשאים להיחשף למידע פוחת משמעותית. בחלוף התקופה השנייה - תקופת המחיקה - רק גורמים ספורים רשאים להיחשף למידע. תקופות ההתיישנות והמחיקה היו ארוכות מאוד וההסדר כולו היה מורכב. לשם ההמחשה, תקופת ההתיישנות בגין הרשעה שהובילה לעונש מאסר של עד שנה אחת הייתה בת שבע שנים, ותקופת המחיקה בת עשר שנים. כך, אדם שהורשע נאלץ להמתין שבע-עשרה שנים עד שיוכל באמת להיחשב על פי חוק כאדם ששוקם.
נושא שלישי אליו אבקש להתייחס בכתבה זו הוא היעדרן של אמות מידה בחוק הישן להבניית שיקול דעת הגורמים הזכאים לשקול עבר פלילי לשם שלילה, התלייה או סירוב מלכתחילה של רישיונות והיתרים מסוגים שונים. ישנם כ-200 מקצועות, עיסוקים והיתרים אשר חסומים או עשויים להיות חסומים בפני בעלי עבר פלילי. הגורמים המוסמכים לשקול את העבר הפלילי במסגרת ההחלטה אם להעניק רישיון/היתר או לא, או שמא לשלול אותו או להתלות אותו, לא היו מונחים על פי החוק הישן בשאלה כיצד לעשות זאת. למשל, איזו משמעות יש לגילו של האדם במועד ההרשעה? למצבו המשפחתי אז והיום? לכמות ההרשעות? לנסיבות ההרשעה? ועוד. במסגרת החוק החדש נקבעו אמות מידה להבניית שיקול הדעת.
חידושים מרכזיים וחשובים בחוק המידע הפלילי החדש
ביטול האפשרות להפקת תדפיס מידע פלילי
חוק המידע הפלילי החדש מבטל את האפשרות של בעלי רישום פלילי להפיק תדפיס לידיהם. אדם רשאי לעיין במידע הפלילי על אודותיו, ואולם זאת באמצעות הצגת המידע בפניו על צג המחשב בלבד. החוק קובע במפורש שאדם אינו רשאי לצלם או ליצור עותק מהמידע המוצג לו על גבי צג המחשב. לכלל חשוב זה חריגים מעטים כגון הורים לקטינים, אפוטרופוסים או מי שבשל מצבו הבריאותי נבצר ממנו לעיין במידע.
איסור על דרישת תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב
חוק המידע הפלילי החדש, כמו החוק הישן, קובע כי מאגר המידע הפלילי חסוי ולא יימסר ממנו מידע אלא לפי אותו חוק. החוק החדש מוסיף וקובע במפורש כי אסור לדרוש מידע פלילי לרבות בדרך של תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב. חשוב להדגיש את המשמעות של איסור זה, שהיה חסר מאוד בחוק הישן. אילולא קביעה זו היה נותר פתח לזליגת מידע בדיוק מהסוג שהחוק החדש מבקש למנוע. להלן דוגמה: מעסיק פרטי שאינו רשאי לראות מידע פלילי מבקש ממועסק פוטנציאלי שימלא שאלון או תצהיר. כיצד יעשה זאת המועסק הפוטנציאלי? ייגש לתחנת המשטרה; אמנם הוא אינו רשאי להפיק תדפיס אך הוא רשאי - לפי תקנות שהותקנו - לערוך לעצמו "רישום של פרטים מן המידע שהוצג לפניו". אלמלא האיסור על כך, היינו חוזרים למצב שאותו ביקש החוק החדש לתקן.
קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה, ובפרט לבעלי הרשעה בודדת
החוק החדש קובע כי בגירים בעלי הרשעה בודדת שלא הוטל עליהם עונש מאסר (למעט חריגים כגון הרשעות בעבירות מין ואלימות) - תקופת ההתיישנות לגביהם תהיה בת ארבע שנים, ותקופת המחיקה תהיה בת ארבע שנים נוספות. מדובר בקיצור משמעותי ביחס לחוק הישן. בפרט מדובר בקביעה נורמטיבית הנותנת משקל לנתונים עובדתיים. אחד הנתונים החשובים ביותר, לתפיסתי, שהוצגו על ידי המשטרה בפני ועדת קנאי היה שכ-70% מבעלי הרישומים הפליליים היו בעלי רישום פלילי יחיד. הוועדה סברה, ובצדק רב, כי נכון יהיה להקל על קבוצת אוכלוסייה זו את השילוב המחודש בחברה הנורמטיבית באמצעות קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה.
החוק החדש קובע תקופות קצרות יותר גם ביחס לבעלי רישום פלילי שהורשעו יותר מפעם אחת ונדונו לעונשי מאסר ארוכים יותר. עוד קובע החוק החדש - כמו החוק הישן בהקשר זה - הסדרים שונים לקטינים.
קביעת אמות מידה לגורמים המוסמכים לקבל החלטות על יסוד מידע פלילי ומינוי ממונה על הביקורת
החוק החדש קובע כי שעה שנמסר מידע פלילי לגורם מוסמך לשם מתן זכות או ביטול זכות (כגון רישיונות מסוגים שונים), על מקבל המידע להתחשב ברשימה של שיקולים, כגון: מהות העבירה וחומרתה, הזמן שחלף מאז ביצועה, גיל האדם במועד ביצוע העבירה, קיומם של פרטי רישום נוספים. החוק מוסיף ומונה קבוצה נוספת של שיקולים שעניינם הזיקה בין המידע הפלילי לבין הזכות המבוקשת, ולמשל: האינטרס הציבורי שבגינו נמסר המידע, החובות והאחריות הכרוכות בזכות המבוקשת, החשש לפגיעה בשלומו ובטחונו של אדם ומידע על שיקומו של מבקש הזכות ונסיבותיו האישיות. הגורמים המוסמכים חייבים, לפי החוק החדש, למנות ממונה על מידע פלילי, שתפקידו לגבש הנחיות ונהלים פנימיים לעניין שקילת המידע ושמירתו.
היבט זה הוא חידוש משמעותי אשר לא היה קיים בחוק הישן. בהיעדרו וכנובע מדעה קדומה כלפי בעלי עבר פלילי, הללו היו נפסלים באופן קטגורי ממש מעיסוקים, רישיונות והיתרים שונים.
צעד נוסף ומשלים הוא מינוי ממונה על הביקורת במשרד המשפטים. מתפקידו של הממונה לבחון את ההנחיות והנהלים הפנימיים שנקבעו על ידי הגורמים המוסמכים לקבל מידע פלילי, את השימוש במידע הפלילי באותם גופים ושמירתו ובפרט את אופן הפעלת שיקול הדעת על ידי אותם גורמים לעניין המידע הפלילי. בעלי עבר פלילי שעניינם נשקל על ידי גופים המוסמכים לקבל מידע וסבורים כי נפלו ליקויים בעניינם, רשאים להגיש תלונה לממונה. הממונה מוסמך לערוך בירור ואם מצא כי התלונה מוצדקת, הוא רשאי לתת הוראות לתיקון הליקויים. במקרים שבהם הגוף עליו הוגשה תלונה אינו משתף פעולה עם הממונה, הממונה אף רשאי להטיל עליו הגבלות בדבר קבלת מידע פלילי.
איסור על הבאה בחשבון של "מידע נוסף" הנוגע למרשם הפלילי
החידושים שתוארו לעיל עלולים להיות חסרי משמעות מעשית ב-"עידן המחשב" בו אנו מצויים. עידן שבו ניתן למצוא כמעט הכל על גבי האינטרנט. מכאן חשיבותו של האיסור בחוק החדש על הבאה בחשבון של מידע "נוסף" על המידע מהמרשם הפלילי והמשטרתי. שערו בנפשכם את המקרה הבא: מעסיק פרטי שאינו רשאי לקבל מידע פלילי מחפש לכך תחליפים: הוא עשוי למצוא מידע במנוע חיפוש על כך שמועמד לעבודה הורשע, הוא עשוי אולי להשיג את כתב האישום שהוגש נגדו. המידע הנזכר אינו "מידע פלילי" שכן הוא אינו מהמרשם הפלילי והמשטרתי. מידע כאמור מהווה "מידע נוסף". את המידע ה"נוסף" ניתן לקבל כיום בקלות, בלחיצת כפתור, המשוחררת מהמגבלות והבירוקרטיה הכרוכות בקבלת מידע פלילי על פי דין. לצד הקלות שבהשגת המידע הנוסף הוא סובל גם מחוסר דיוק, שעה שלא מדובר במידע שמתקבל באופן רשמי ממאגר המידע הפלילי. לפיכך החוק החדש אוסר על גורמים שאינם מוסמכים לקבל מידע פלילי מסוים או בכלל, להביא את אותו "מידע נוסף" בחשבון שיקוליהם. סעיף זה מחויב שכן בלעדיו עלול חוק המידע הפלילי החדש להפוך לאות מתה ממש. בהיעדר סעיף זה חיסיון המידע הפלילי יאבד ממשמעותו, כך גם תקופות ההתיישנות והמחיקה שאינן חלות על מנועי חיפוש ברשת ואמות המידה לשקילת עבר פלילי. הרי מעסיק פרטי שאינו מוסמך לקבל מידע פלילי ממילא אינו כפוף באופן פורמלי לחובות הקבועות בחוק החדש, ויש לשער שגם לא יכפוף את עצמו מרצון. יש שיאמרו כי המונח "מידע נוסף" בחוק החדש רחב יתר על המידה. ייתכן. אולם בסופו של דבר מחלוקות משפטיות תמצאנה את דרכן לבית המשפט אשר יתחם לו גבולות. בכל מקרה המסקנה ברורה, לדעתי, והיא שיתרונותיו של הסעיף עולים על חסרונותיו, אם בכלל.
סיכום
כתבה זו עסקה בחידושים חשובים בחוק המידע הפלילי הנוגעים לבעלי רישומים של הרשעות פליליות. חידושים אלה נועדו להקל על שילובם המחודש בחברה הנורמטיבית ובפרט השתלבותם בשוק העבודה. ימים יגידו אם מטרה זו צלחה.
הכותבת היא עורכת דין ודוקטור למשפטים, בעלת משרד עו"ד העוסק במרשם פלילי, משפט מנהלי ודיני נזיקין. שימשה כרכזת "ועדת קנאי" ומחברת הספר "המרשם הפלילי". הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עו"ד ד"ר רותי קמיני - 053-9370254