בשנים האחרונות גבר הדיון הציבורי בנוגע לעבירות מרמה והפרת אמונים ולגבולות התפרסותן.
חוק העונשין קובע כי "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו - מאסר שלוש שנים". עבירות אלה מופיעות בחלק בחוק העונשין שבו מוסדרות הנורמות הרלוונטיות לשירות הציבורי. מהניסוח שנקבע עולה סף "נמוך" ומחמיר משמעותית כשמדובר בעובד ציבור ("אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד"), שמגלם את הציפייה המוגברת להקפדה על ניקיון כפיים ממי שנושא בתפקיד ציבורי.
העבירות מנוסחות בצורה רחבה מאוד - באופן שזכה לביקורת רבה, ובצדק - והן עמומות ביותר, כשהשאלה מהי הפרת אמונים "רחוקה להיות הבהירה שבעבירות לפי חוק העונשין" (ע"פ 3817/18 חסן נ' מדינת ישראל). בפועל, היקף ההשתרעות של העבירות נקבע על ידי בתי המשפט במהלך השנים עקב בצד אגודל.
הניסיון מלמד שכאשר התביעה לא מצליחה לבסס ברף הנדרש במשפט פלילי שנעברה עבירה "ציבורית" חמורה יותר, כגון שוחד או קבלת דבר במרמה, היא תייחס לנאשם (לכל הפחות) "עבירה שכנה" של מרמה או הפרת אמונים, או שתיהן גם יחד. התביעה עשויה לבקש מבית המשפט להרשיע באיזו מעבירות אלה אף בסוף המשפט, גם אם מלכתחילה לא יוחסו לנאשם.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד רן כהן רוכברגר, לחץ/י כאן
ראייה אסטרטגית מקיפה של ההליך הפלילי והבנה מקדימה של המשמעויות של כל צעד
עובדה זו מחייבת ראייה אסטרטגית מקיפה של ההליך הפלילי והבנה מקדימה של המשמעויות של כל צעד. זאת במיוחד כשעסקינן באנשים שהכתם המשפטי והתדמיתי שעלול לדבוק בהם בהרשעה קשה להם לעתים מכל עונש אחר.
חשוב להדגיש - הניסוח הרחב של הסעיף, שהופך את העבירות למעין "עבירות סל", מעורר קשיים חריפים ומתנגש עם עקרון החוקיות ועם הקביעה לפיה "אין עונשין מן הדין". מושכלות יסוד במשפט הפלילי הן שהנורמה הפלילית חייבת להיות מנוסחת בצורה ברורה וישירה שתוכל להכווין את התנהגות האזרח שמבקש לקיים את החוק. כאשר האיסור הפלילי מופיע בצורה מעורפלת, המשמעות הכואבת היא שהוא נכתב על בשרם של נאשמים - לא פעם למפרע - שכלל לא שיערו שהם מבצעים עבירה פלילית.
במרוצת השנים נשמעו קריאות רבות לערוך רפורמה בתפיסת עבירת הפרת אמונים
על קושי זה עמד גם השופט חשין בפרשת שבס (דנ"פ 1397/03 שבס נ' מדינת ישראל), באומרו כי "אין בידינו מונה עוצמה" שיאפשר לנו להבין בבירור מתי נחצה הגבול בין "סתם" עבירה משמעתית או אתית ובין מעשה פלילי. במרוצת השנים נשמעו קריאות רבות למחוקק לערוך רפורמה בתפיסת עבירה זו בשל הקושי הרב להבין את המותר והאסור במסגרתה.
עם זאת, הסעיף נשאר קבוע בספר החוקים ועימו גם הסיכון המוגבר להרשעה בו. לצד הסיכון שנשקף מהניסוח הרחב של הסעיף, צריך לומר שבמקרים מסוימים קלקלתו של הסעיף היא גם תקנתו, שכן האמורפיות שלו מאפשרת לעתים לבסס קו הגנה רחב יותר הנוגע לתכליות השירות הציבורי ולנוהג במשרדים מסוימים, וכן לתת משקל להתנהלות הכוללת במסגרת האישום ולהשפעת ההתנהגות על טובת הציבור.
בפרשת שבס הנזכרת נקבע שעל מנת להרשיע בעבירות אלה יש להצביע על "פגיעה מהותית בטוהר המידות" הצבועה בגוון פלילי ובאופן שאינו עולה בקנה אחד עם התנהלות תקינה של עובד ציבור מן השורה. מבחן זה (שלמען האמת עמום לא פחות מהסעיף עצמו) מצמצם במעט את רוחב הסעיף ומבקש לייחד את השימוש בו רק למקרים קיצוניים שביצועם אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם אופיו ותדמיתו של עובד ציבור.
הרחבת גבולותיו של סעיף החוק המתייחס למרמה והפרת אמונים
למרות כל "תמרורי האזהרה" על גבולותיו של הסעיף ועמימותו, לאחרונה הורחבו עוד יותר גבולותיו המטושטשים ממילא. מדובר בפרשה שבה הואשם, ולבסוף גם הורשע, ניצב ניסו שחם, בכך שקיבל שורה של החלטות פיקודיות שונות כאשר היה מצוי בניגוד עניינים "קל" יחסית, כשכל אחת מההחלטות שלו כשלעצמה לא עלתה כדי הפרת אמונים.
בית המשפט העליון אישר ברע"פ 6477/20 את הכרעתו של בית המשפט המחוזי וקבע כי כאשר דנים בעבירה של מרמה והפרת אמונים ניתן לצרף זו לזו כמה מעשים שכל אחד מהם אינו חוצה את הרף הפלילי, כל עוד "צבר" המעשים הוא משמעותי וחוצה בכללותו את הרף הפלילי.
הפניית הזרקור ממעשה העבירה למבצע העבירה
הלכה למעשה, בקבלו את התזה של "צבירת מעשים" הפנה בית המשפט את הזרקור ממעשה העבירה לעושה העבירה - שהוא ה"דבק" המחבר את המעשים אחד לשני. בעוד שבמקרה של העבירה הקלאסית ההתמקדות הייתה ביסודות העובדתיים של המעשה (העבירה) בלבד, כיום בית המשפט ישקיף על הרצף הכרונולוגי והמעשי של הפעולות של העושה - ובכך קם סיכון נוסף להרשעה בעבירות מרמה והפרת אמונים.
מאז קביעתו של בית המשפט בעניין שחם, נשמעו גם קולות שתזת ה"צבירה" צריכה להתקיים גם כטענת הגנה, במקרים המתאימים - ויש להניח שהכללים המתאימים יתגבשו גם בהקשר זה.
מכל מקום, פסיקת בית המשפט העליון, הגובלת בחקיקה שיפוטית, מדגישה ביתר שאת את הצורך הברור בתיקון חקיקה שיסדיר סוף-סוף את גבולות העבירות שאין להן כמעט שיעור.
* כל האמור כאן בלשון זכר, מטעמי נוחות, מתייחס כמובן לשני המינים.
עו"ד ואל"ם (מיל') רן כהן רוכברגר עוסק במשפט פלילי - צווארון לבן ודיני צבא וביטחון: הכנה מקדימה לפני חקירה, ליווי וייעוץ במהלך חקירה, הופעה בדיוני מעצר, ייצוג בשימועים בפני רשויות התביעה והפרקליטות, ייצוג בהליכים משפטיים, הגשת ערעורים ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפניה ישירה למשרד עו"ד רן כהן רוכברגר - 053-7429366